חולה בירה: עמית מלצר מוזג את החלום

שיגעון פרטי של בן אדם, בעיקר כזה שקשור לאלכוהול, הוא עניין ראוי להערכה ולשבח. את עמית מלצר אפשר לכנות "פריק של בירה", או "חובב בירה מושבע", אבל כינויים כאלה יגמדו אותו, שלא בצדק. האיש חולה בירה.

אחרי שכבר שיווק בירות, פיתח את אחד האוספים הגדולים בעולם לאביזרי בירה ובישל בירה משלו, מלצר הגשים סופסוף חלום ופתח בית בירה, או בית מקדש לבירה, בראשון לציון. למלאכת הקודש הוא גייס את כל המשפחה, וכך אביו אילן (שדמותו מתנוססת על תוויות בירה מלצר) מקבל את האורחים, אחותו מארחת ומגישה, אחיינו מסייע לה, גיסו מבשל, אשתו שותפה בעיצוב וכן הלאה.

הקטע המטורף באמת - כאילו הכל עד עכשיו היה רגיל - הוא העיצוב: אלפי תחתיות שונות של כוסות בירה מכסות את התקרה כפסיפס, וכל מה שמתחת עמוס בכוסות, באביזרים ובשלטים מעולם הבירה. אפילו הברז לשטיפת ידיים בשירותים, שתבינו, הוא ברז בירה.

המגבלה של אורגיית הבירה הזו היא תנאי המיקום שלה. 'מלצר בית בירה' שוכן בקומת הכניסה של מרכז מסחרי בלב ראשון לציון, והוא מואר כחנות בקניון ולא אפל כמו בר. למרות זאת, ואולי דווקא בגלל זאת, המקום, שנפתח זה עתה, כבר מלא בקהל מגוון, רובו ככולו אנשי הסביבה, מן הסתם. בערב רנדומלי באמצע השבוע קשה היה למצוא כיסא פנוי סביב אחד השולחנות בחלל הפנימי, ליד הבר, או בחצר החביבה שפולשת לרחבת המרכז המסחרי. זהו מחזה שתמיד נעים לראות, וכשמחברים אותו ללהט של הבעלים ולרוח הטובה של הצוות, המראה משמח ממש.

אה, ויש גם בירות. המבחר כאן עצום: כ־130 בירות בפחיות (מגמה מטעם הטעם ומטעם איכות הסביבה, לדברי מלצר) ועוד כ־20 בברזים. חלקן יוצאות דופן, חלקן קראפטיות־בוטיקיות במובהק, חלקן בייבוא אישי - וכולן, מלבד בירה מלצר לסוגיה, מתוצרת חוץ. הסיבה אינה סנוביזם: 'קישקשתא', בר שנמצא לא רחוק (הרצל 47 ראשל"צ) שייך לחברו הטוב של מלצר, ומתמקד בבירות בוטיק ישראליות. מלצר החליט, אפוא, להשאיר לו את המגרש הזה, ולהשקות את לקוחותיו בבירות זרות. כך שאם אתם בסביבה ובא לכם, נגיד, שקמה, או אלכסנדר, פנו לקקטוס הסמוך.

השפע במלצר רב כל כך, עד שאין אפשרות ריאלית להתרשם מההיצע לרוחב. כדאי להתרכז בז'אנר מסוים, או, כפי שעשינו אנחנו, ללכת על מגש טעימות של שש כוסות נבחרות מהברזים, בנות 150 מ"ל כל אחת (75 שקל). לפני כן, כרומאים ברומא, הורדנו שליש 'מלצר פייל אייל' (31 שקל) - מרירונת, רגועה וחמודה, שבאה יופי כפתיח. בשישיית הטעימות תפסה את האף והחך 'ברודוג, הייזי ג'יין' הסקוטית, איי פי איי מעניינת עם שיבולת שועל. לחמוצים שבינינו דיברה מאוד 'סיירן, פומפלמוצ'לו סאוור איי פי איי' (כן, כן) מאנגליה שמכילה אשכולית ולקטוז (כן, כן 2). את מחלקת החיטה ייצגה 'וודט וויט', בלגית חביבה שמשלבת זרעי תפוז וכוסברה. ולונדון פורטר, שוקולדית־קפאית כזו, הייתה בדיוק מה שהיא אמורה להיות. שזה נחמד, כמובן.

האוכל במלצר משמש להקת ליווי לבירות. הוא לא מתיימר, לא מסתכן ולא מפתיע. לדוגמה, שלישיית נקניקיות - פרגית, צ'וריסו ועגל עם אמנטל, בצד כרוב כבוש וטבעות בצל בבלילת בירה (82 שקל).

מבט מסביב גילה שהלוגמים בהחלט גם סועדים. אותו מבט גילה גם שהם נהנים. ובחוץ ריחפה כל אותו הזמן תרבות הבירה בישראל, והשמינה מנחת.

מלצר בית בירה, שדרות בן גוריון ,4 ראשון לציון. טלפון 03-6719433