צ'יפס ועוגיות זה לחלשים: המלצות קולינריות לאמסטרדם

בישראל יש שתי עונות עם שני גושי חגים: המלנכוליים והשמחים. מכיוון שאפשר כבר להריח את השמחים, אקדיש להם את המדור הנוכחי. יש משהו קסום בבוקסת חגי האביב שלנו, אולי כי מריחים את הקיץ מגיע, אולי כי פתאום רואים כל מיני ירקות ופירות במהדורה מוגבלת בשוק, ואולי כי זו העונה הטובה ביותר לברוח מכאן לחו"ל.

גם אירופה מתהדרת באביב כעונה הטובה ביותר בשנה. ומכיוון שלפני שבועיים חזרתי מאמסטרדם מיומיים וחצי קולינריים להפליא, ולא הספקתי לשבת על ההמלצות כמו שצריך, אני עושה זאת עכשיו. ספוילר: המון חומרים ממכרים מהזן האלכוהולי, וסצנה קולינרית מפתיעה במיוחד.

הנסיעה לאמסטרדם עמדה כל כולה בסימן קולינרי אסייתי. חשבתי שזו מגמה ישראלית, אבל גיליתי שגם באירופה, המסעדות הקוריאניות, היפניות ומסעדות הפיוז'ן האסייתי נמצאות בכל מקום. חלקן מדורגות גבוה מאד בסצנת האוכל המקומית והבינלאומית.

אל הסעודה הראשונה ניגשנו מיד כשירדנו מהמטוס באחד המקומות הטרנדים באמסטרדם שנקרא the harbour club. היינו צריכים לעשות עצירה קטנה בדרך, זאת אומרת בשירותים של שדה התעופה, כדי לעבור לקוד לבוש שנדרש במקום. לא משהו מסובך, אבל רצוי שלא יכלול טרנינג ונעלי ספורט. אם מישהו מכם ביקר בסושי סמבה בניו יורק, זו בדיוק אותה אווירה. את המעילים הפצירו בנו להניח בשמירת חפצים, והמארחת אף עיוותה את פניה קלות שהתעקשתי שהמעיל המחויט שלי יישאר איתי.

אני נכנעתי והמארחת צדקה. במקום, שנראה משהו בין בר למסעדה היה חמים ונעים. היו שם אקווריומים שבהם שחו מאכלי ים, לצד בר עצום, שני חדרי יין גדולים ומדפים של וויסקי. חדר היין משך אותי במיוחד, והיה בו הכל? מה ההולנדים אוהבים לשתות במקום כזה? הסומלייה אמרה, שבתקופה האחרונה בעיקר יינות לבנים ורוזה. מדינה אהובה? צרפת כמובן. אבל אני מודה שבנסיעה הזאת כמעט ולא שתיתי יין, בעיקר בירות ויסקי וקוקטיילים. אולי כי רציתי משהו שונה מהרגיל.

מה בתפריט? אחרי הנחיתה צריך להוריד את הפאניקה עם ג'ין-טוניק או שוט וויסקי. ורק אחר כך לגשת לאוכל. גם מי שלא אוכל מאכלי ים, יכול למצוא את עצמו אוכל סלמון טרטר, טונה טאקוס, בורטה, ומיני סטייקים.

וגם מנות קלאסיות אסייתיות כמו פקין דאק למשל שנשמע קצת אייטיז אבל היה טעים מאד. אם תגיעו בראשון בערב, תזכו לערב שקט וקלאסי, אם תחזרו לשם ביום שני ובכל יום אחר בשבוע לצורך העניין, באיזה שהוא שלב המקום יהפוך לאחד המועדונים הכייפים בעיר. עם אוכל משובח ואלכוהול שיעיף אתכם מהאופניים. כן, נוט טו מייסלף לפעם הבאה: לא לרכב אחר כך על אופניים!

Cruquiusweg 67 1019 AT Amsterdam

איפה ישנים? באמסטרדם יש רשת בשם NH Collection שהמלונות שלה ממוקמים באזור המרכז ומאפשרים גישה כמעט לכל מקום ברגל. אם אתם רוצים להתפנק, Amsterdam Doelen הוא זה שמדורג גבוה יותר, יש לו חדרים יחסית מרווחים, ארוחת בוקר מפנקת (אפילו יש שם ירקות!) ונוף לקאנאל.

בדרך אני כלל לא מתלהבת בארוחות בוקר באירופה ותמיד מעדיפה לצאת החוצה לרחוב ולשבת באיזה בית קפה. מצד שני יש לי גם חוק כזה שאומר שבחו"ל אני שותה כמה שאני רוצה וגם אוכלת (כאילו שאני לא עושה את זה בארץ) אז למה לא גם וגם.

אז אם כבר גם וגם, כמה מטרים מהמלון, שזה בערך 5 דקות הליכה מכיכר רמברנדט מצאנו בית קפה קטן ומקסים שהוא גם חנות שוקולד, בשם פוצ'יני קפה. אז כמובן שאכלנו (שוב) במטרה לאזור כח לסיבוב בשוק האוכל. אגב, זה מקום מאד מומלץ לקנות בו שוקולדים הום מייד, עוגיות אמסטרדם ומיני מזכרות מעניינות.

Staalstraat 21, 1011 JK Amsterdam

מקום נוסף לארוחת בוקר: Greenwoods Keizersgracht החברים שלנו שבילו באותו בוקר שם, קראו לו "קטלני", ורק זה מספיק כדי להכניס את זה לרשימת ההמלצות.

אלברט קאופ מרקט הוא לא בדיוק שוק אוכל אבל יש בו המון מה לאכול. זו לא הפעם הראשונה שלי שם, בפעם הקודמת לפני חמש עשרה שנה השוק נראה בדיוק אותו דבר ויותר עניינו אותי קניות. היום, כשיותר מעניין אותי אוכל ואלכוהול, הייתה לי גם רשימה מדויקת: פנקייק, טוסט האם, עוגיות. מכל ההמלצות ששלחו לנו מכל עבר והיו עמוסות אנשים הגענו דווקא למקומות ללא המולת תיירים. אין לי שום דרך להעתיק את שמות המקומות בתעתיק המוזר, אז אנא הביטו בתמונות ושמרו במועדפים לפני הנסיעה.

בטוסטים: לכו על ההאם והגאודה. כן, אני יודעת שאני קלישאה תיירותית מהלכת, אבל תאמינו לי שלא הייתי לבד, נתתי ביסים בעוד כמה טעמים, וזה מנצח הגדול.

בפנקייקס: poffertjes מיני פאנקייקס. אני יודעת, גם אני בשלב הזה לא יכולתי יותר אבל מה, הוא הכין אותם כל כך יפה. ואיזה פרצוף יהיה לי אם לא אטעם?. בין לבין, תמיד אפשר להוריד לאגר או שניים. יש אותם בשפע. מי שאוהב אותם גדולים יותר: The Pancake Bakery היה ממש עמוס כשהגענו, אבל אם אתם מאלה שאוהבים לעשות וי, זה המקום.

אחרי שלא יכולתי להמשיך לעוד הרפתקה קולינרית שהיא סוג של קבב לבנוני בתוך פיתה, הלכתי לנשנש קצת שוקולד CBD וסוכריות גומי שהעבירו לי כאב ראש, וגרמו לי להתעצבן על זה שאין בישראל לגליזציה. כי זה הדבר הכי מטומטם בעולם לקחת אקמול במקום סוכריית גומי שמשככת כאבים במיידי.

הפתרון לכאב ראש בנוסף לכדור הוא כמובן בירה או משהו יותר חזק, אבל לא רציתי להעמיס יותר מידי שטויות אלכוהוליות חוץ צ'יפס קטן וסנדוויץ' הרינג קלאסי על הדרך, כי ידעתי שיש לנו הזמנות לאחת מהמסעדות היפניות המצוינות בעיר.

ליפנית/ פיוז'ן האמסטרדמית קוראים מומו והיא עמוסה בטירוף, ניו יורקית בטירוף, ויש בה בעיקר המון אנשים יפים שלבושים מדהים שזה מוזר, חשבתי שההולנדים יותר קאז'ואלים . גם כאן, קוד לבוש מדויק. אנא ישראלים הקפידו. לא צריך טוקסידו ושמלה, אבל כן, יש מצב שאם לא תהיו לבושים בהתאם לא יכניסו אתכם. מעילים בשמירת חפצים מסודרת להפליא עם תג, ויאללה לשלוש שעות של ארוחה לא מהעולם הזה. פירות ים הם בעיה אצלי (סליחה זה לא אתם זו אני), ופחות אצל מי שנסע איתי כמו תמיד, מצאתי דגים, בשר וכל מיני אופציות בתפריט שאינם מולים, תמנונים וסרטנים אותם אני פחות מחבבת על הצלחת (מורתי התמנונית אגב, אשמה בכל).

בגזרת האלכוהול, במומו יש סאקה משובח, קוקטיילים נפלאים ויינות מדרגת פרימיום ומעלה. עניין של טעם. קחו בחשבון שבמסעדות מהסוג הזה לא אוכלים ובורחים. זה לא חומוס סעיד שמפציר בכם לקום עוד לפני שניגבתם יפה את הצלחת. אני הייתי הולכת על אלכוהול דבר ראשון עם משהו קטן ולא מסובך ליד, שותה אותו בנחת ונותנת למטבח להוציא לי את המנות בקצב שלו ובלי לחץ. כי רעב יכול לשבש לכם את החוויה. אגב במומו - הייתי כל כך שיכורה שכמעט ואין לי משם תמונות מלבד הקינוח (תצטרכו פשוט להאמין לי שהיה מדויק ומושלם).

Hobbemastraat 1, 1071 XZ Amsterdam

ולסיכום יומיים קולינריים במיוחד: חשבתי שללכת למסעדות אסייתיות במדינה שאינה אסייתית זה מוזר. כי הרי אתם מגיעים למקום ורוצים לחוות חוויה כמה שיותר מקומית. מצד שני, תחשבו על תל אביב ומה היינו מפספסים אם היינו נדבקים רק לחומוסיות. זה בדיוק אותו דבר.

אין ספק שהאסייתי הפיוז'ן על גבול המישלני, זה שמקפיד עד הפרט האחרו,ן שדי פופולרי באירופה, היא תופעה מעניינת שאני מניחה שטובים ממני בתחום עוד יחקרו אותה לעומק. בינתיים, תזמינו טיסה, ממש זול עכשיו.