סיומה של עונת האביב הנהדרת של ישראל - משהו כמו שבוע וחצי, ברוטו, ואני נדיב - סימן גם את סופה של הבועה האירופית שמלווה את חיינו כל שנה מסוף פסח. במקום זה, כמובן, קיבלנו זינוק טמפרטורות של שערי הגיהנום בתחילת יוני, ותוגה לחה של הצפוי לנו מעכשיו והלאה, עד שנראה מקרוב את 2024, כנראה.
ובכל זאת, נחמה. נחמת גלידות כמובן. השקות ושלגונים, מהדורות מיוחדות והפתעות ויראליות. מתוק-מתוק, קריר-קריר, ובעיקר מנחם, עד שנגמר. ומעל הכול, מפזרת מלמעלה אדי קור צוננים על חיינו, נמצאת איתיאלה היאט. או, אם נדייק, ה"אוטוגלידה" של איתיאלה היאט.
"אני עובדת על העסק הזה מלא זמן, בונה הכול לאט ובהדרגה, ובכל זאת היה מרגש בטירוף לראות את הפעם הראשונה שאנחנו באמת מוציאים גלידה לאנשים 'אמיתיים'", תיארה היאט את התנסות הבכורה של המיזם.
לא הכול עבר חלק, כמובן. החשמל קפץ ברגע שהכול התחיל וכל הבלת"מים האפשריים (והבלתי אפשריים) הקפידו להתרחש באותו יום, אבל הדמעות בסופו, העידה, היו דמעות של אושר, ולא אחרות. "אם לא היה קורה כלום והכול היה עובר חלק, הייתי מתחילה לדאוג", צחקה, "וככה אפשר להעריך יותר את התוצאה".
האוטו הוורוד-לבן, נוסטלגי בצבעיו ובצורתו, התניע כבר סמוך לפוד טראק המפורסם של היאט במושב מטע, אך צפוי לתת לו נשיקת פרידה ולצאת לדרכים הישראליות, לנוע ולהתמקם כל פעם במקום אחר, לראות ולהיראות, למכור ולברך אירועים פרטיים, כנסים, פסטיבלים וירידים. מעט ספונטני, הרבה ויראלי.
הוא יציע, כמובן, גלידה מעשה ידיה של היאט, בטעמים שרחוקים מאוד מהוויטרינה שלמדתם לשנן כבר. גלידת סלק שרוף עם מרנג סומק, גלידת דלעת מבושלת בשמנת עם גרעיני דלעת קלויים ומלוחים, גלידת חלב עם סירופ דובדבני אמרנה ובצק עלים מקורמל וגם גלידה עם פטל אדום טרי של ירוקלה, היישר מהמטע.
יהיו גם גלידת צ'אי מסאללה עם שקדים קלויים מלוחים, גלידת תירס וקראמבל פולנטה, גלידת יוגורט חמצמצה עם שמן זית, תערובת זעתר מלוח ומלח אטלנטי שהיא שילוב הפלא של איתיאלה, גלידת יוגורט עם סירופ תות עץ ורוזמרין ועוד ועוד, בתצורת שני טעמים מתחלפים מדי יום, ככל שהרוח והשמש והעונה שורה עליה.
"כשיהיו דובדבנים נעשה משהו עם דובדבנים, וכשיהיה משמש ובזיליקום נלך על משמש ובזיליקום", הסבירה תוך שהיא מבטיחה גם קינוחים מבוססי גלידה כמו אפוגטו, טירמיסו וקסטה, "לא ניתן מתיקות לפרצוף, אלא הטעמים של הדברים עצמם. המטרה היא להפוך את הקיץ לגלידה".
היאט מוכרת כבר תקופה ארוכה גלידה מהטראק הסטטי שלה, כך ש"את המוצר אני מכירה, ומהמקום הזה לא הייתה התעסקות חדשה. במקום זה, היה תפעול והקמה של פרויקט שהיה ההיפך המוחלט מהעסק הראשון שלנו.
"הטראק נולד ללא מחשבה. לא ידעתי מה בדיוק אני רוצה שהוא יהיה, מה הוא יגיש ואיך הוא ייראה. זה היה אינטואיטיבי והתפתח מעצמו. כאן ידעתי הכול. מה יהיו הצבעים, מה נמכור ומה נכין. כשהכול קפץ לי לראשונה מול העיניים, כשהמכונת קפה הגיעה והחולצות של הצוות, זה היה מטורף".
ככל שהשמש שורה. האוטוגלידה של איתיאלה
הטראק, עוגן עסקי שחנה במטע ומיגנט אנשים בתחילה בגלל תהילת "מאסטר שף", הפך עם הזמן, ובאופן הכי טבעי ונהדר שיש, ליעד חי שנושם עצמונית, זוכר במעומעם את הפריים טיים, אך לא זקוק לו יותר, מבריק וממכר ככל שיהיה.
"היום הוא עסק לכל דבר, לא רק הטראק של איתיאלה מ'מאסטר שף'", סיפרה, "הוא עומד בפני עצמו, וזה הכי חשוב. אנשים כבר מגיעים ושואלים של מי האוכל וזה מצחיק אותי וגם מרגש אותי".
ההתרגשות צפויה לעלות עם היציאה לדרך וההתמודדות עם שני עסקים דינמיים ("אני לומדת הכול ביחד עם ניסים, בן הזוג שלי, ומנסה לראות איך אפשר לחלק את עצמי לשניים") ולהפוך להדדית כשכל ההפצרות של מעריציה ייענו סוף סוף. "עם הטראק אף פעם לא יצאתי, אנשים ביקשו ושאלו, ועכשיו זה יקרה. נגיע, נסתובב, נבקר, נראה בעיניים. זה אחד הדברים הכי מדהימים בעיני".
"אוטוגלידה" של איתיאלה היאט, בקניון עזריאלי בתל אביב (11-17 ביוני), ואז ברחבי הארץ. פרטים נוספים ועדכוני תנועה כאן