כמו קינוח טעים שמשאיר טעם טוב גם אחרי ארוחה בינונית במסעדה, תכנית הגמר של מאסטר שף הצליחה להשכיח במקצת, ולו לרגע, את הפרקים הארוכים והמתישים של העונה התשיעית.
לכל הטורים של "נועצת שיניים": בלוג מאסטר שף בוואלה! אוכל
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
אולי זה המתמודדים הטובים שהגיעו עד לפה, אולי הטעימה העיוורת שכל כך נדרשת בתכנית מהסוג הזה, ואולי זה בסיס הריאליטי שמצמיד רבים מאיתנו למסך שנה אחר שנה - העובדה שזה קו הגמר, ומישהו הולך לחצות אותו.
והיא אכן חצתה. אחרי שקיבלה באופן תקדימי שלושה ציונים מושלמים מהשופטים, איתיאלה היאט, שגרירת המלקטים והמושבניקים, לקחה את הפרס.
וכנראה לא סתם. בישול מקומי מהשדה לצלחת - אותו "פארם טו טייבל" לעוס ושחוק - כבש פה כבר כמה שנים (ובאיחור ניכר מהמתרחש בעולם) כל חלקת כרוב באשר היא.
בגמר מאסטר שף סגרו מעגל וחזרו לתחילת העונה עם משימות של ירקות ופירות, ולא ויתרו גם הפעם על משימת שלושת השלבים. זה בישול שלא דורש פירוטכניקה ומתרכז בחומר הגלם, וזו כנראה הסיבה שגם איתיאלה וגם חופית נשארו השתיים שעומדות אחרונות.
"שלושה מתמודדים. שניים מאוד דומים", פתח אייל, ומיהר לכנות את איתיאלה וחופית "שתי מתמודדות מהחזקות בהיסטוריה, מינימליסטיות עם קו אחד". האבא הישראלי של בישול כזה ציין שהגבול בין וואו למשעמם הוא מאוד צר, ותסמכו עליו שהוא יודע על זה דבר או שניים.
אסף, שהגיע לגמר כאנדרדוג והפגין יכולות פחות מרשימות מאלו שהציג במהלך העונה, הלך ראשון אחרי שהכין בפעם השנייה בנטז', מעין מלפוף טוניסאי-אסייאתי שיצא אל-דנטה, ומילפיי תות דווקא מוצלח יחסית.
לאורך כל העונה הוא שמר על קו מאוד ברור שמקפיד על פיוז'ן ושומן. זה לא הספיק, בטח לא כשמולך מפלצות בישול כמו חופית ואיתיאלה. לפחות הוא יצא מהעונה עם התואר "חביבת הקהל".
ואכן, לא היו הרבה הפתעות. כל אחד מהתמודדים נשאר עם הקו שהלך איתו כל העונה, בכל זאת, כפי שאייל אמר, "גמר הוא לא הזמן לעשות לעשות שינויים מיותרים".
חופית, שהייתה מפוקסת עד כדי הקרפה, לא פסחה על מנה של טארט (שנתנה לה, בגירסה אחרת, את סינר הזהב), לקחה סיכון כשהכינה גלידה של תפוחי אדמה ("אני מטורפת, אני מודה"), ועשתה לא פחות משלוש פעמים עוגיות בישקוטי לקינוח - רק שיצאו מושלם. היא סיימה עם רביולי שתי וערב בשלושה ממדים, במילוי תרד, פורצ'יני ותפוח אדמה.
גם איתיאלה, שהכינה תבשיל תרד ופולנטה מסולת וסלט תפוחי אדמה גס ונונשלנטי עם דג וקרקר קימל (שהוא, אגב, המקבילה של סודה - אהבת? מזל טוב, אתה מבוגר!), לא זזה מהיד שהציגה כל התכנית.
רק במנת הזכייה שלה - קינוח "טיול ביער" שכלל פלאן דבש מלוח עם קראמבל צנוברים ועוגת ספוג של שמן זית ושקדים - היא כבר הפליגה לעולמות אחרים של קונדיטוריה גבוהה, וגרמה לי לתהות אם קינוח יכול להיות מנת גמר בתוכנית בישול? שאלה.
אז מה מצפה עכשיו לאיתיאלה, שזכתה עם "המנה שעשויה לשנות את החיים שלכן", כהגדרת מיכל?
אז זהו, שלא בטוח. תשאלו את מסימיליאנו די מטאו, הזוכה במאסטר שף עונה 5, שהגיע להופעת אורח במשימת הפסטה בחצי הגמר. "מי?" אתם שואלים. "בדיוק", אני עונה. זה אולי מה שמצפה גם לאיתיאלה. זה, ואייטמים ב"תכנית חיסכון" (תשאלו את שחר לוי שמפומפם שם, ותחסכו את השאלות, כי לפעמים רשום שם מתחת, בניסוח קצת אחר, "הזוכה במקום השני של העונה הקודמת").
לא חסכתי בביקורת על העונה הזאת, לא על המתמודדים ולא על המשימות. אין ספק שדרוש שינוי. אם הפוליטיקאים שלנו, אחרי ארבע מערכות בחירות וטינופים הדדיים, הצליחו לחצות את הרוביקון, אין סיבה שבבונקר של קשת, מה שקרוי "פורמט מנצח", לא יצליחו גם כן.
השאלה היא אם יבחרו בכיוון הנכון. עד עכשיו הלכו שם על שינויים בכס השיפוט ובעונה הבאה אף החליטו לצרף שופטת חמישית. עכשיו, רותי ברודו היא רותי ברודו, אבל אין מקבילה כזאת בעולם. מישהו מהשופטים חייב ללכת. מי? וואלה, לא יודעת. מה שאני כן יודעת זה שמישהו יצטרך לשלם את המשכורות שלהם. מי זה יהיה? את זה כבר נדע כשנציץ למזווה בעונה הבאה.