כמי שעוקבת אחר העונה הנוכחית של מאסטר שף, וגם עושה על זה כמה שקלים (אבל לא מספיק), אופי הצפייה שלי בתכנית הוא טיפה שונה.
לכל הטורים של "נועצת שיניים": בלוג מאסטר שף בוואלה! אוכל
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
כך יוצא שלא מעט פעמים אני משלימה אותה יום למחרת, פשוט כי היה לי משהו טוב יותר לעשות באותו רגע. אבל ראו זה פלא, ההפסקה הכפויה של מאסטר שף - כולנו זוכרים מה היה פה לפני פחות משבוע, נכון? אה, לא?) גרמה ללב שלי למעט געגועים (אם כי בסוף מתרגלים להכול), ואחרי שסוף סוף ציפיתי כבר לפרק, באה משימת הגבינה הארוכה ביקום ועשתה לי צרבת. וכעס.
ובכלל, אם הייתם מספיילרים אותי בתחילת העונה לגבי זהות המתמודדים האחרונים, לא הייתי מאמינה לכם, וגם אתם לא הייתם מאמינים לעצמכם. אני ממש מקווה שבהפקה לא עשו בושות (או יותר נכון, החליטו שעשו מספיק בושות) ודאגו שאיתיאלה, חופית ואסף יהיו בגמר. אחרת, אני וצבא האמת של מאסטר שף - ואני מתכוונת לאלפי הטוקבקיסטים הזועמים - באמת נכעס.
למשימה ששודרה השבוע, והייתה אמורה כמובן לעלות בתיאום חגיגי עם שבועות לפני שכיפת ברזל ניטרלה אותה, לקחו למתמודדים את התנור והגז, ובמקומם הביאו מעשנות, גרילים ופלאנצ'ות - כל מה שבשר צריך, לכאורה.
אבל במאסטר שף העונה אוהבים טוויסטים, ותוכן שיווקי, אז המתמודדים קיבלו גבינות של גד. על האש. אייל, שהיה הפרזנטור שלהם לפני כמה שנים, הציג אותן בהתלהבות ושטח את האתגר - גבינה צלויה במרכז המנה.
היו שהתלהבו לא פחות ממנו מהמשימה. גיא, למשל, קפץ על המנה כי מתברר שהוא מכיר את הגבינות האלה מהבית, וארוסתו היא טכנולוגית מזון בחברה. זאת הייתה קפיצה מוקדמת, כי ההיכרות המוקדמת לא עזרה, והוא סיים את הדרך הפתלתלה שלו בתוכנית רגע לפני חצי הגמר.
הקיבוצניק הנחמד הורגל לאורך העונה הזאת להשתתף במשימות הדחה. הוא הביא בדרך כלל רעיונות לא רעים, אך אלה פגשו למרבה הצער בביצועים פחות מוצלחים. התקוות שלו בתחילת התכנית הסתכמו בלא לעוף ראשון, והוא הגיע בסופו של דבר הרבה (הרבה) יותר רחוק ממה שמישהו ציפה, וכבוד על זה.
אבל נניח להולכים, ונתעכב על הרביעיה האחרונה.
נתחיל עם איתיאלה, שעלתה לחצי הגמר רגע אחרי שאייל הגדיר אותה לאהרוני כ"ארץ טעמים שעדיין לא ביקרת בה".
האישה הצעירה הזו, שלא נתלו בה הרבה מאוד ציפיות בהתחלה, הפכה להיות ה-מועמדת לקחת את העונה. בניגוד לכמה מהמתחרים, היא לא הולכת על בטוח (חלאס עם הבצק יוגורט!) ומתמודדת בלי פחד - ובצניעות.
הלמידה שלה במטבח, הטסטים שהיא עושה - מעבדת הגבינות שהרימה השבוע, למשל - המקוריות שלה מבלי לפחד והידענות לצד הרצון ללמוד הן מה שהופך אותה למתחרה הכי מעניינת במאסטר שף, וזה נאמר במגבלות העונה הנוכחית, שבלשון המעטה לא כוללת עילויים גדולים.
מי שאני מקווה שיעמוד איתה כתף לכתף בגמר הוא אסף, שעלה משימה אחריה למרפסת ונכנס לחצי הגמר.
חובב המנות המושחתות הכין שתי יצירות נוספות נוטפות גבינה וקלוריות. הראשונה הייתה המבורגר ממולא גבינה, שאני מניחה שלא החליק לכל הצופים בגרון, והשנייה פונדו נוסטלגי של גבינות וארטישוק ירושלמי בקערת דלעת ערמונים וכדורי גבינה בצ'יפסר, מנה שרק מלכתוב אותה נסתם לי עורק.
למרות שלא תמיד קל לי עם הפרסונה המוגזמת לעתים שלו, אין ספק שמדובר באיש יצירתי מאוד שלא מפחד להעז. האמת? רק זה שהוא די זורק זין על הערות השופטים גרם לי לחבב אותו.
וממוגזמת אחת למוגזמת שניה.
חופית ("אין אמצע") סרמילי בלטה, הבליטה והובלטה מתחילת העונה, וגם השבוע סיפקה הופעה מרשימה, אך כזו שפחות העיפה את השופטים. אחרי שהם התאכזבו מהפיתה גבינה ואפרסמון שלה, ונתנו לה ביקורות מעורבות שכללו את המשפט "לא קרה הקסם", היא נשברה. לחתיכות. חתיכות קטנות.
"קשה להיות אני", הודתה בטסטמוניאל די מקריפ, אך כזה שמצטייר כמלא כנות ואמת. לצד הכישרון הלא מעורער שלה (אפילו השופטים אמרו שקשה לדמיין אותה לא עולה לחצי הגמר), היא מציגה שאיפה לשלמות שגובלת בטירלולי אחד גדול. זאת מילה חמודה, אבל מה שראינו בפרקים השבוע היה לא חמוד בכלל, והציג בעיקר מישהי שעומדת לאבד את דעתה. לא קול.
ונקנח בעדי, שכרגיל לא התחברה למשימה וסיפרה כמה היא רגילה לעבודה פשוטה עם חומרי גלם (בלה בלה בלה). בתגובה, היא עשתה את מה שכנראה מצופה ממנה, אחרת אין לי דרך אחרת להסביר את תעופת השופטים עליה.
למשימה היא הכינה צלחת אנטיפסטי של ירקות עם גבינה, ועל הדרך הציגה עבודת טבחות גרועה ואפילו התפלאה שגבינה כחולה ואנדיב טעימים יחד (נו קידינג). אני יודעת שאמרו את זה קודם, לפני - וזה לא משנה - אבל לא ברור איך או למה היא הגיעה לחצי גמר.
ואולי יותר לא ברור איך ולמה, זה שאייל בכל פעם מוצא הצדקות למנות שלה (כאלה שהיא בכלל לא ידעה שיש), וקורא להן בשמות יפים. הפעם זה היה "מנה אקספרסיוניסטית" ו"טבע סוער". מזל שמיכל ואהרוני אמרו לו - במילים כאלה ואחרות - חבר, הגזמת. זו צלחת גבינות לא מוצלחת. או כמו שאני קוראת לזה - אוכל של מסיבת רווקות.
ונסיים בתפילה חרישית לאישה שאלוהים אוהב:
רותי ברודו
שימי שוב שחור
שטפי את העונה הבאה במילותייך החכמות
ואם
את
יכולה
תעשי גם
שאייל ידבר קצת פחות
אמן