זר שנקלע לעיר התחתית בחיפה - ובחיפה כל מי שמגיע מבחוץ זר, לרבות כמה שמגיעים מבפנים, איזו עיר זאת - ורוצה לאכול משהו ולשתות משהו חייב לעשות עבודת הכנה מוקדמת.
האזור הלוהט-תמידית הזה עמוס במקומות ובהצעות, וסיבוב קליל שמתפתל עם הרחוב יותיר אותך קרוב לוודאי מבולבל, ומה שעוד יותר גרוע - מתפשר.
אל תתנו לשלט בכניסה לבלבל אתכם, להיפך. זה כל מה שחלמתם כשרציתם מסעדת שוק
היוונית של חיפה בדיוק עשתה מהפך אמיץ. האוכל לא ויתר על שום דבר בדרך
כי כאן, בכפוף לחוקי המקום, השוק והמציאות הישראלית היומיומית, רובם מבקשים תשומת לב באמצעות רעש. ואלה שלא, עלולים להתפספס. כמו בחיים, כנראה. אבל בהינתן שאנחנו רוצים חיים טובים יותר, אל תעזו לפספס את השקט של בר ים.
ריקוד הציפורים. בר ים
בר האוכל והיין של יהל אברהמס קם לפני כשנה בקו הראשון למי הנמל המבוזבז היסטורית של חיפה, אבל היה יכול באותה מידה להתרחש בליסבון, בקופנהגן או במילאנו. הוא צעיר אך לא יהיר (כלומר, יהיר במידה הנכונה), מעודכן אך לא מנוכר, ובעיקר מעוניין.
הקלישאה גורסת כמעט על כל מקום חדש שאפשר לשבת בו על כוס יין וכמה קטנות, או על ארוחה מלאה, וליהנות באוה מידה, אך מודולוריות כזאת, למדנו כבר, היא נדירה הרבה יותר מההצהרות הקבועות הללו. כאן, עושה רושם, זה בול, ומאפשר לחגוג את הספונטניות עם גו-טו שעונה היטב לכל צורך.
התפריט קטן ומהודק עד כדי פחות חור בחגורה, אבל צלילה לתוכו מגלה עוד ומפתה עוד, ואז כבר לא מדברת עוד על חגורה, כי היא מוטלת על הכיסא שלידך, משוחררת מעול האיפוק.
"ציפורים וחמאה" (23 שקלים) היא מנת הלחם כאן, שמגיע בתצורה פחמימתית של בועות תפוחות, מחוברות יחדיו, מוכנות לתלישה, ואכן נתלשות במהירות כמעט מעצמן. יש גם צלחת חריפים (27 שקלים), אגסים צלויים וגבינה כחולה (33 שקלים) שעושים קסם של שלם הגדול מסך חלקיו, וגם ספק טוב של דגים ויד טובה עוד יותר שיודעת מה לעשות איתם - דג ים מומלח עם ביצה רכה, למשל (74 שקלים), או דג כבוש עם חריף, מלפפון, אורגנו, בצל מוחמץ וזרעי עגבניה.
מנות ה"אמצע" הגדולות מעט יותר ממשיכות את הקו שהוא אוכל טוב ומטבח טוב לא פחות. תמנון צרוב בציר ים (84 שקלים), צלחת וונגולי עם יין לבן וחמאה (57 שקלים, אתם בהחלט לא בתל אביב), פילה בר ים וקרם בצל (91 שקלים) וגם משחקי פסטה טעימים ומקוריים כמו כיסונים ממולאים תפוח אדמה, חמאה ויין לבן (57 שקלים, שוב, אתם רחוקים מ-03, תיהנו) ופפרדלה ביין לבן, חמאה, גרידת לימון ופטרוזיליה (59 שקלים).
לפני, תוך כדי, ורצוי מאוד שגם אחרי, היין נמזג מתפריט שאף הוא בלתי משתולל, ומאוד מאופק בתמחורו (כולל אופציות טובות בפחות מ-30 שקלים, משפט שלא חשבתי שייכתב בישראל עוד), אך לא ביכולתו לשמח.
אגף אפריטיבו עושה בדיוק אותו דבר, ואף יותר מזה, מערבב בין קלאסיקות ג'ין אנד טוניק, אפרול שפריץ ומוסקו מיול, נוגע יפה באמריקנו (קמפרי, ורמוט אדום וסודה) מותאם היטב אקלימית ומספק גם יציאה נהדרת של ליקר סברה עם טוניק, מיקס שהלגימה הראשונה ממנו היא הווה, אבל כל השאר הוא סבנטיז ישראלי נוסטלגי.
בסוף השבוע, מתועלת כל הרומנטיקה האלגנטית הזאת לבראנץ' עם אותם קווי אוכל מנחים, ועם עוד כפתור משוחרר.
יש כאן "בצק חלה מגולגל, מרמלדה וחמאה (24 שקלים) וצלחות קטנות וכיפיות של שישי-שבת כמו גבינת בושה מטוגנת, אנשובי עם מלפפון ושמן זית, וגם סט של שלוש ביצים רכות (16 שקלים). אחר כך, מגיע גם הדג המומלח והדג הכבוש, קלמרי מטוגן עם פטרוזיליה ולימון (49 שקלים) ואותה צלחת וונגולי, כי אוכל של ערב הוא לפעמים, ולמעשה כמעט תמיד, טעים לא פחות מול השמש.
האנשים מאחורי בר ים אמנם צעירים, אבל מנוסים, ועשו מספיק כדי לדעת מה עובד ומה לא, מה מתאים ומה פחות.
הם מדברים על "ניאו ביסטרו" שנותן קז'ואל קליל ולא מחייב, ומודים בכנות שאין להם כרגע שום כוונה או יומרה להמציא שום דבר. "אנחנו רק רוצים שיהיה כאן נעים", הסבירו, "בינוני במחיר, גבוה באיכות ועקבי ברמת היומיום". יש הרבה מקומות מסביב שיבקשו מכם תשומת לב עם הרבה יותר זיקוקים מילוליים מאלה, אבל כאן שווה הרבה יותר לעצור, להקשיב, ולהיכנס. יש כוח לשקט, ויש גם טעם.
בר ים, הנמל 21, חיפה, שני-שבת 18:30-23:00, שישי-שבת גם ב-12:00-15:30, 074-7419386