אנחנו מרגישים מרומים. לא היה לנו מושג שתות שדה הוא לא ממשפחת פירות היער ושהנקודות הצהובות שמפוזרות עליו הן בכלל לא זרעים. כל הפרי הזה הוא עבודה בעיניים ואנחנו קצת מרגישים רתיעה ממנו עכשיו. עד הקיץ זה יעבור לנו.
בוא נתחיל מזה שתות הוא בכלל לא פרי, לפחות לא במובן הטכני של המילה. תות שדה הוא פרי מדומה, שכן פרי אמיתי מתפתח רק משחלת הפרח המופרה. פרי מדומה מורכב מאיברי פרח נוספים, ובמקרה של תות השדה - הפרי הוא התעבות והתנפחות של רקמת המצעית (הגבול בין עלי הכותרת והתפרחת לבין בסיס השחלה). הוא מכיל המון פירות אמיתיים (המכונים 'אגוזית' ביחיד) שהם הנקודות השחורות הקטנטנות הנראות על פני התות.
אז מהן הנקודות הצהובות על התותים? הן נקראות זירעונים והן למעשה הפרי של הצמח - ולא התות. מדובר בפרי יבש פשוט שכל אחד מכיל בתוכו זרע בודד. המונח "זירעון" מתייחס למעשה לפרי יבש המיוצר ע"י מיני צמחים פורחים רבים ושנים כולל הקינואה, הכוסמת והקנאביס. במינים רבים מה שאנו מכנים "זרע" הוא למעשה "זירעון", ועל אף שזה נשמע דומה - הגדרתו שונה לחלוטין.
אם התות הוא לא פרי הצמח והוא לא פרי יער, מהו בעצם? תות שדה, מבחינה טכנית, הוא מצעית תפוחה - כלומר גבעול התפוח בסופו, המגיע ממשפחת הוורדיים. הבליטות הצהובות המצויות עליו הן המשך השחלה עם זרע בתוכה - ולכן הן ראויות יותר להיקרא פרי מאשר התות. גם הפטל והאוסנה (Blackberries - פטל שחור) נכללים בקטגוריה הזו, וכולם שייכים לאותה משפחה (הוורדיים).
המונח "פרי יער" מעורפל במובן זה שניתן להתייחס לכל פרי אכיל ובשרני המכיל זרעים בתור "פרי יער", אבל יש לזה למעשה סיווג מדעי. כדי להיות מוגדר כפרי יער, הפרי חייב להכיל יותר מזרע אחד ולהיות מורכב מקליפה חיצונית (אקסוקרפ), אמצע בשרני (מסוקרפ) ומעטיפה פנימית שמחזיקה את הזרעים (אנדוקרפ). פירות יער מופקים משחלה אחת של פרח בודד ומורכבים משתי קבוצות נפרדות. פירות הדר שייכים לקבוצה הטקסונומית אספרדיום, בעוד שמשפחת הדלועיים (הכוללת דְּלוּעִים, מלפפונים ואבטיחים) מהווים את קבוצת הפיפוס של פירות יער. שמעתם נכון, אשכוליות, ליים ודלעת הם כולם פירות יער מבחינה טכנית.
עוד על תותים
ניסינו 7 שיטות לאחסון תותים טריים למשך זמן - וזו המנצחת
הטריק הפשוט לשמירה על טריות התותים (והדרך הנקיה לאכול אותם)
תותים, בניגוד לפירות היער האמיתיים, הם למעשה רקמת כלי הקיבול הנפוחה שמחזיקה את הפרי נושא הזרעים על פניו. בניגוד לפירות אחרים, כאשר פרח התות מואבק, הפרי אינו מתנפח. במקום זאת, רקמת הכלי מתנפחת, בעוד הפרי האמיתי נפרד לזירעונים קטנים ויבשים. ומכיוון שזירעונים מכילים רק זרע אחד, הם גם לא יכולים להיות מסווגים כפרי יער.
כדי להוסיף מלח לפצעים של פרי הזירעון המסכן וחסר הטעם, רוב צמחי התות אפילו לא גדלים מהזרעים שלהם. צמחי תות שולחים מה שנקרא "רצים" כשהם גדלים, סוג של שיבוטים קטנים של תותים שישתרשו ויתחילו לצמוח כשהם מגיעים לקרקע.
מזלו של התות הזה שהוא כזה טעים.