זוהי אינה חגיגת סילבסטר

פעם לפני המון שנים, היה בדיזנגוף בר בשם איז'ו ובבט. את אחת מה-(לא) חגיגות הסילבסטר עשיתי שם לפני עשור, עם שתי חברות שלקחו אותי לדרינק של "הרבה לפני חצות" כי בדיוק נפרד ממני חבר. בחצות הוא התקשר.

מאז, אני תמיד עוברת שם עם חיוך קטן של ניצחון וזיכרון של חגיגות ה(לא) סילבסטר הללו, תכלס ממש הקפדתי לציין את המאורע למעט פה ושם אירועים באמת חשובים שקרו באותו היום. למה אני מספרת לכם את כל זה? כי לפני שבוע חברה שלא גרה בארץ הגיעה לכאן מארה"ב להתנדב בקטיף בעוטף עזה, מלאת הערצה והערכה הבטחתי לה בתמורה לקחת אותה לבר יין מפנק, שיהיה כמה שיותר קרוב לסטייל הניו יורקי שהיא רגילה אליו. אלא שהתעוררתי מאוחר להזמנות, הכול היה כבר מלא (כמה משמח), ולא רציתי להתרחק מהבית בגלל האידיוטים הלא שפויים מעזה שכבר לא משגרים בשעות עגולות. הפור נפל על דיזנגוף.

חודשים שאני מנסה להשיג מקום במיליו, בר יין שנפתח בקיץ האחרון על חורבותיו של איז'ו ובבט המיתולוגיים. פינה חמודה בין גורדון לבן גוריון, לא רחוק מקיטון, המסעדה היהודית עם הקניידלך הכי טובים בעיר. הקיץ חלף, בחגים היה מלא, אמרתי שאנסה שוב אחרי החגים ובום מלחמה. אחרי רפרוש עצבני באונטופו ועם מזל משמיים, מצאתי מקום בשעה השמחה שהחלה ב- 18:00.

לא כל מי שקורא לעצמו בר יין, אכן ראוי להיקרא כך. האינדיקציה שלי היא תמיד גודל תפריט היין, מבחר היינות, הייחודיות שלהם ובעיקר תשומת הלב ליינות בוטיק ישראלים מעניינים, שמעידה על כך שמי שבנה את התפריט יודע מה הוא עושה.

אלא שגם לברי היין בישראל לא קל בימים הללו. לא רק בגלל המלחמה הישירה בעזה והמחסור בעובדים, אלא גם בגלל החות'ים הפסיכיים שעוצרים הרבה משלוחים שאמורים להגיע ארצה בדרכי הים. כך יצא שהיה מחסור דווקא בפט-נט הסלובני ששמתי עליו עין כפתיח, ובעוד כמה יצירות מבורגון שלא ראיתי במקומות אחרים. בסוף החלטנו ללכת על בקבוק רוזה של יקב פלדשטיין שאף פעם לא מאכזב, ו-'אופז' של יקב 'גיתו', בלנד לבן של ענבי סמיון וסוביניון בלאן,שהיה הברקה והפתעה של יין מקסים ולא יקר. האמת, שעם כל הכבוד לכולם, שמחתי שהלכנו על יינות ישראלים.

תפריט היין לא אכזב. האווירה במקום הזכירה בר יין פריזאי וגם השירות היה עם וייב אירופאי לחלוטין. אפרופו אירופה, זו הייתה הפעם הראשונה שישבנו ושתינו רק יין (הגענו לפני ארוחה אצל חברים). זה היה נורמלי לחלוטין ואף אחד לא הפציר בנו בכל שתי דקות להזמין משהו ללעוס. רק על זה מגיע להם שאפו. אם תגיעו במהלך השבוע יש שם דיל עד לשעה 23:00 של יין ללא תחתית תמורת 65 שקלים לאורח.

ואם כבר זיכרונות מהסילבסטר. הוא תיכף פה, לאף אחד אין חשק לחגוג וחוסר הוודאות הזה משגע. ובכל זאת אני מפצירה בכם לפתוח בקבוק כדי לסלק את השנה המרשעת הזו החוצה בבושת פנים, ולהכניס את החדשה עם רגל ימין והרבה יין.

מה אנחנו שותים?
'רוזה ברברה 2022' מסדרת אדמה של יקב תבור, הושק בימים אלו ממש. מדובר ביין חגיגי שאפשר להתחיל לשתות גם משבת בצהריים. ברברה הוא זן נפלא, והיין המהנה הזה הופק מכרמים ברמת סירין (אזור עמק הירדן).

למי שמעדיפים להמשיך עם אדום 'תבור ECO אדום', בלנד של קברנה סוביניון, סירה, קברנה פרנק ומרלו מבציר 2017 הוא יין קולינרי, טעים מאד ומאוזן. להתכרבל איתו על הספה. רוזה נוסף שאהבתי הוא "blush" מסדרת סינגל ויניארד של יקב ברקן, עם בקבוק בעיצוב חמוד להפליא, מחיר נגיש וטעמים כייפיים. לא משנה מה תחליטו, היקר שתשתו משהו לחיי שנה חדשה רגועה יותר.