וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חובה אזרחית: לעשות מה שצריך, לשתות מה שטעים

קובי קלייטמן

עודכן לאחרונה: 26.11.2023 / 11:20

במיוחד בימים אלה חובה עלינו לחזק את ענף היין הישראלי, אבל מה יעשו אלה שלא אוהבים יין? לקובי קלייטמן יש פתרון

הקאובויז האמריקאים הגיעו  לסייע לחקלאות בבקעת הירדן. דוברות מואז בקעת הירדן, אתר רשמי
הקאובויז האמריקאים הגיעו לסייע לחקלאות בבקעת הירדן/אתר רשמי, דוברות מואז בקעת הירדן

בחיים לפעמים לא עושים רק מה שרוצים, לפעמים עושים מה שצריך. למשפט הידוע הזה אפשר להוסיף בימים אלו, שלפעמים עושים מה שצריך מתוך אהבה, אחוה, רעות ושותפות גורל. חקלאים, ייננים, עובדי יצור, חלקם נאלצו לצמצם את עבודתם, חלק תחת אש או עובדים במשמרות, חלקם פשוט הפסיקו. בשגרה, אנחנו נהנים מפירותיהם. מה בשעות אלו? אחת מהחובות האזרחיות שלנו לאנשים שמנעימים את חיינו בימי שגרה, מודגשת והופכת לצורך של ממש בשעת חירום. אנחנו חייבים לתמוך בהם. אבל מה יעשה מי שלא אוהב יין?

סביב כל שולחן ובכל קבוצת אנשים, תמיד יהיו אלו ש"לא אוהבים יין". יש לכך הרבה סיבות. החל מאלו שטעמו ונפגעו מיין שלא היה להם טעים, או מיין פגום, ובכך קיבעו את עמדתם בנושא, דרך אלו שטוענים שיין גורם להם לכאב ראש וכלה בכאלו שה-"דיבור" סביב יין מרתיע אותם מחשש שייתפסו ככאלו ש"לא מבינים". אולם מנעד היינות כל כך רחב, שאני בספק אם באמת יימצא אדם שלא ימצא בו את היין שיתאים לו. צריך לנסות ולהתנסות. הצבעים מגוונים, הסגנונות משתנים ורמות המתיקות משתנות. האם יש אדם שיאמר למשל שיין מתוק כדבש לא טעים לו? ספק.

קטיף דובדבנים, עופרה. מאי 2016. ראובן קסטרו
בקרוב תהפכו לוישניאק/ראובן קסטרו

מעשה שהיה כך היה

קבלו סיפור על מישהי שלא יכלה לשתות יין והיום לוגמת בהנאה. שנות ה-90, צרפת, יקב, 4 ישראלים בוגרים: אימי מאיה, אבי רובין ז"ל, וזוג חבריהם ס' וש' הידועה בשם החיבה הפולני Salka. אבי שהיה המט"ר (מתכנן טיולים ראשי) של החבורה, דאג תמיד דאג גם עצירה ביקב וס' היה נוהג לשם בלי לשאול שאלות. הייתה לאבי, אהבה גדולה בתחום היין, רכישת בקבוקים. לא תפארת תעשיית היין העולמית, ממש לא. יינות, פשוטים, טעימים, כאלו שאפשר לשים על השולחן. אלא שלא הרבה הונחו על השולחן למעט בחגים ורובם מצאו את עצמם ספונים בארון.

לעומת אבי, שידע לשתות יין ובעיקר כהילים כמו וודקה שאת חלקם הכין בעצמו בביתו שבפולין, אימי הייתה מתקרבת לאלכוהול בעיקר כשהייתה צריכה לזלף ברנדי או יין מתוק על טורט שהוכן ליום הולדת. מקרה חריג הייתה לגימה של ליקר דובדבנים - וישניאק מעת לעת. הייתה זו ספק לגימה ספק הרחה קלה של אדי האלכוהול מהבקבוק שהמריאו מיד לראשה. התוצאה נמשכה דקות מספר ובאה לידי ביטוי בחיוכים לא רצוניים, עפעוף לעבר הסובבים ולעיתים אף ריקוד קל.

לכבוד הביקור ביקב הצרפתי החליט אבי שהם יצטרפו לסיור מודרך. למי שמכיר את הריחות והאדים הנישאים ביקבים, מבין שזה לא הותיר לאימי סיכוי או כמו שאומרים הפולנים: טוב, זה לא נגמר. חמש דקות מרגע תחילת הסיור, הוציאו אבי וס' אחר כבוד את אימי וש' ממרתפי היקב לאוויר העולם, הצמידו אותן כל אחת לעץ משלה, והורו להן לא לזוז עד שקולות צחקוקיהן הבלתי פוסקים, ייפסקו או עד שהם יביאו את הרכב כדי להסתלק משם, ויפה צחקוק אחד קודם.

עוד בוואלה!

יין של חברים: יצרנים מהעולם תומכים בישראל

לכתבה המלאה
אילוסטרציה. ShutterStock
ביקור ביקב צרפתי/ShutterStock

אין כמו אמא

אמא שלי לא אהבה יין, אבל הייתה זו כנראה רתיעה מהפורקן חסר האלגנטיות והמהיר, מהאיפוק שספגה עוד באירופה. אלא שברבות השנים ומשום מה דווקא לאחר לכתו של אבי, היא התחילה לטעום את היינות השונים שהייתי מביא לה מעת לעת. נקרא לזה ניסיונות עידוד לאלמנה הטריה. הפעם לא כדי להחביא בארון אלא כדי לשתות. ערכתי ניסויים שונים, יינות בצבעים שונים ויינות במנעדי מתיקות שונים. אפילו לקחתי את אמא ליקב של חברים כדי לטעום את היין שהם עושים.

ואז הבנו! אמא לא-לא אוהבת יין. אמא פשוט לא טעמה את היין שמצא חן בעיניה ושהיה נעים לה לשתות. לפתע היא החלה לשתות יינות רוזה. יינות ישראלים משלל זני ענבים ששמותיהם עניינו אותה פחות מהטעם. נכון, היא לא הפכה לשתיינית וגם הפסיקה לצחקק ככה סתם כשנפגשה באלכוהול. במקום זאת היא מוצאת עדנה מפעם לפעם בכוסית ליד הארוחה.

סוכריות M&M's. aperturesound, ShutterStock
משהו מתוק לקינוח/ShutterStock, aperturesound

לנסות, לשתות, ליהנות

אני מספר את זה כי אני חושב שצריך לעודד אנשים לפתוח את הראש, דווקא בשעה זו שכולנו צריכים קצת "לברוח" ולאפס את המחשבות המתרוצצות בראש, לשתות יין או ליקר או תזקיק ישראלי כלשהו, לעודד את היקבים והמזקקות שנפגעו בדיוק כמו החקלאים והמפעלים ולו לכמה רגעים, לנסות, לשתות, לשתוק, ליהנות. המלצתי לאלו המתנגדים ממש להתחיל במתוק המענג תמיד ואחר כך להחליט מה טוב עבורם. בסופו של דבר, יין ישמח לבב אנוש ומי כמו עם ישראל יודע שכולנו צריכים קצת אסקפיזם.

מזקקות ישראל למען תושבי הדרום. יח"צ,
תזקיק ישראלי כלשהו/יח"צ

יקב הר אודם , שיכר דובדבנים

לא יין, אבל הוישניאק הישראלי האולטימטיבי. שיכר דובדבנים מקסים שאמא שלי ממש עפה עליו. מעבר לטעם הדובדבני העמוק, יש בו תחושה של וישניאק שמותסס עם הגלעינים - לא הפרי בלבד. שילוב מושלם של מתיקות וחמיצות סוגי הדובדבנים. ללגימות קטנות מדי פעם. מניסיון, נשמר במקרר זמן רב.

יקב הר אודם, שיכר דובדבנים. צילום מסך, מערכת וואלה!
הוישניאק הישראלי האולטימטיבי/מערכת וואלה!, צילום מסך

יקב קסטל, M DU CASTEL

יין קינוח נפלא העשוי מענבי מוסקט בבציר מאוחר שריכז אותם לכדי יצירה מוזהבת של ממש. יין פרחוני ומלא שמחה, בעל חמיצות מאוזנת ונפלאה המלווה את המתיקות שלו באלגנטיות. אמא אוהבת.

יקב קסטל, קינוח מוסקט דו קסטל. יח"צ,
יצירה מוזהבת של ממש/יח"צ

יקב ברקן, ספיישל רזרב, גולד גוורצטרמינר

היינן עידו לוינסון מגדיר את היין הזה יין "כניסה" לעולם היין תוך ניסיון להביא (בהצלחה) לידי ביטוי מקסימום ביטוי ארומטי של הזן ואיזון מעולה. ארומות טרופיות לצד מתיקות מעודנת שכן מדובר ביין חצי יבש. אמא אהבה גם את זה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully