אם יש משהו שכולם מרגישים, אני מניחה, בחודש וחצי האחרונים, הוא שלסופי שבוע כבר אין משמעות מיוחדת. ולא רק שאין להם משמעות, ימי שבת הפכו להיות מעיקים במיוחד. משהו בשקט הזה באוויר, שלפני ה-7 לאוקטובר, היה בעיני משהו מבורך שיש לחכות לו הופך פתאום למצמית. כל אחד בתוך החוויה האישית שלו.
הפסקתי לאהוב את סופי השבוע, בעיקר כי נתלשתי מכל מה שבטוח, מכל מה ומי שאני אוהבת. את המשפחה שלי למשל, בשל הנסיבות, לא ראיתי המון זמן ואני מתגעגעת. אין ארוחות שישי, אין שגרה.
ובכל זאת, כדי לנסות להתנחם ולהיאחז במשהו שעושה קצת טוב לנפש בימים האלה החלטתי לצאת בשישי האחרון לשוק אוכל ואיכרים מאולתר שנפתח ליד הבית והציע תוצרת חקלאית יפה וטרייה מכל מיני מקומות בארץ. רכשתי כמה דברים משמחים, עגבניות שרי עם עוקץ, וכמובן שני בקבוקי יין שיהיה אחד לשישי ואחד לשבת.
כבוד לטרואר
לארוחת שישי בחסות שוק האוכל של הקניון, הקדשתי את עדולם של יקב צפרירים, או כמו שאמר לי המוכר בחנות: "כל מה שהיקב הזה עושה, פשוט מושלם". עניתי שאני יודעת, ובחרתי בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, וקברנה פרנק, שנקרא על שמה של עיר מקראית עם ניחוח תנכ"י.
למרות שעדיין חם כמו באוגוסט, יין אדום זורם אצלי הרבה לאחרונה, אולי כי יש בו בכל זאת משהו חם ומנחם, ים תיכוני משהו. את כל מה שלורי לנדר עושה ביקב צפרירים אני אוהבת, היינות מורכבים אבל כייפים לשתייה ולא כבדים מידי, ונותן כבוד לטרואר הנפלא של עמק האלה. המחיר: 96 שקלים.
אל תפספס
- צמאים לשפיות: סדנאות בירה למפונים מיישובי קו העימות
- היקבים בקווי העימות נסגרו. כך תוכלו לתמוך בהם
- "נראה לי שאני מתחילה להחלים": טליה לוין חוזרת לשתות
- "אם לא תהיה תוכנית כלכלית נכונה, חצי מהיקבים בארץ יפשטו רגל"
- הטרואר האנושי: גם ענף היין הישראלי עלה על מדים
- טיפול באקנה בגב בשיטה לא פולשנית, לא כואבת וללא תופעות לוואי
קפה זה לחלשים
זו הייתה השבת הראשונה זה זמן רב, שהצלחתי לישון בה עד מאוחר. בהחלטה של שנייה הבנתי שאני מוותרת על הקפה של הבוקר ומכיוון שהשעה הייתה כבר 11:00 ואנחנו במלחמה גררתי את המארחים שלי לשתייה מוקדמת. מה יש לנו עוד לעשות?
SUSU של היינן צליל אובלס, שהבקבוק המיוחד שלו שתפס לי את העין מיד כשנכנסתי לחנות נבחר לפתוח לנו את השבת. את צליל אובלס פגשתי לפני די הרבה זמן אחרי שחבר טוב סיפר לי על יינן צעיר שהגיע מאיטליה, למד בטוסקנה ופיימונטה, התמחה בתחום היינות הטבעיים, ושווה לטעום את הדברים שהוא עושה. ההמלצה כמובן לא אכזבה, ואני עוקבת אחריו לאורך הזמן ואוהבת לטעום כל מה שהוא מייצר.
סוסו הוא פרי יצירה משותף של אובלס ושל כורם איטלקי מפיימונטה ואם תהיתם למקור השם, הוא בעצם קיצור של סוסומניילו, זן ענבים ממחוז פולייה בדרום איטליה. היין עשיר, שוקולדי ואיך שחבר תיאר אותו: "מעורר חושים", אבל למרות הפראיות שבו הוא לא כבד או "מפיל", להיפך. זו הייתה \החלטה טובה לוותר על הקפה באותו הבוקר. המחיר: 80 שקלים. ויש הנחה לרוכשי שני בקבוקים באתר של אובלס
שותים ותומכים ביישובי קו העימות
אז בשישי הקרוב, צאו לשוק האיכרים והאוכל הקרוב לביתכם, ואם במקרה אתם באזור של בית פנורמה בתל אביב, דעו שיתקיים שם בחסות מיזם היין Pop up wine bar של אייל נאור, יריד יין של יקב רמת הגולן ויקב הרי גליל שכולו תמיכה בתעשיית היין ביישובי העוטף וקו העימות. יתארחו שם הרבה יקבים לטעימות ורכישה ביניהם: רמת נגב וגלאי הדרומיים, ויקב מיקה ובן זמרה הצפוניים.