"רצינו לעשות משהו הפוך מהטרור". היקבים מגרמניה שתומכים בישראל

"עמלתי על ארוחת הבוקר למשפחתי כאשר בעלי, שהיה בדרכו למאפייה, התקשר ואמר לי להדליק מיד את הרדיו כיוון שהייתה מתקפת טרור על ישראל. באופן הדרגתי הבנתי איזה טבח בוצע. אין לי די מילים לבטא את הברוטליות של הטרוריסטים, שהוצגה בשידור חי. אני גם אמא, וגורלם של החטופים מטריד אותי ללא הרף. באחת התמונות ראיתי אישה נושאת שני זאטוטים אדומי שיער ומאז התמונה לא עוזבת את ראשי."

כך החלה ההתכתבות שלי עם MW רומנה אשנספרגר, מגרמניה, שמקדמת בימים אלו קמפיין תמיכה ביקבים הישראלים, תחת פרויקט 'יקבים תאומים ישראל-גרמניה', שיזמו יזמו רנה וחוחי זלצמן בשנת 2008 ומאגד כיום 48 של יקבים ישראלים וגרמנים ב-24 זוגות.

מאורעות ה-7 באוקטובר, לא פסחו על המחויבות של היקבים התאומים האחד לשני אשנספרגר, תומכת נלהבת של רעיון היקבים התאומים וחברתם הטובה של הזוג זלצמן ושל ישראלים רבים אחרים, חוותה הלם מוחלט עם היוודע גודל האירוע, חיפשה דרך לתמוך בתאומים הישראלים, והעלתה רעיון לקמפיין "Taste of Friendship" (טעמה של חברות). "רצינו לעשות משהו הפוך מהטרור תוך הבעת החברות העמוקה והכבוד שאנחנו רוחשים לישראלים". היא אומרת.

אשנספרגר מדגישה שהיא וגרמנים כמוה ערים למצב כיום בגרמניה והקשר להתגברותה של האנטישמיות בכלל וביתר שאת מאז 7 באוקטובר. "אני רואה בכך תבוסה חברתית עצומה על כך שאנחנו עדיין צריכים להתמודד עם נושאים לא אנושיים כאלו בשנת 2023". מכאן לדבריה שאין סיבה טובה מזו לקשרי ידידות תרבותיים ואנושיים בין יקבים בישראל ובגרמניה.

"אם אנחנו רוצים להצליח ולמגר את האנטישמיות, עלינו, החלק המרכזי של האוכלוסייה, לקום ולהתנגד...לצערי ברור היום שחלק מהאליטה, למשל אוניברסיטאות וחלקים בשכבה התרבותית, נכשל בכך והדבר חושף שילוב מסוכן של פחדנות-עצלות מחשבה וניסיון להתאים למיינסטרים פרוגרסיבי אופורטוניסטי ושטחי. זהו נטל על הדמוקרטיות והפך לסכנת חיים עבור יהודים... לדעתי, המלחמה כנגד אנטישמיות ובעד זכותה של מדינת ישראל להתקיים, היא גם מלחמה עבור דמוקרטיה וחופש."

בין היקבים התאומים, נמנים גם יקב ספרה ויקב צרעה הישראלים ומהצד הגרמני, יקב ניק וייס (Weingut Nik Weis) מהמוזל ויקב שצלה (Weingut Schätzle) מבאדן.

יקב ניק וייס הוא התאום של יקב פלם מאז שנת 2015. וייס שולח את תנחומיו ותפילותיו לכל חבריו בישראל ומספר ששיתוף הפעולה בין היקבים נע בין חברות אישית, אירועי תרבות יין ואוכל משותפים ועד לעסקים משותפים. "למשפחתי היו תמיד יחסים טובים עם יהודים" מספר וייס. "זה היה כך עוד מהתקופה בה הייתה קהילה יהודית גדולה בעיר שלנו עד שנאלצו לברוח בשנות ה-30". אביו וסבו שמרו על קשרים קרובים עם רבים מחבריהם היהודים ששרדו גם אחרי המלחמה וכאשר נקרתה לו ההזדמנות להצטרף לפרויקט היקבים התאומים, הוא לא היסס לרגע.

מאז ביקר וייס בישראל מספר פעמים ורכש חברים רבים. "אחרי כל מה שהתרחש בשעות החשוכות של ההיסטוריה הגרמנית, מצאתי חשיבות רבה לכך שגרמניה והעם הגרמני ישמרו על קשרים חזקים ויפתחו חברות של אמת עם ישראל והעם היהודי בכל העולם. לא צריך לראות בכך חובה, אלא מעשה שבא מתוך הלב. במיוחד, בהווה בו אנו חיים בהתייחס להתפתחויות האחרונות, חשוב שגרמניה וישראל יעבדו בשיתוף פעולה. כל חבר, כל מילה טובה, נחשבת ומסייעת."

יקב שצלה הוא אחיו התאום של יקב יפו מאז 2018. פרנצ'סקה שצלה מספרת שמיד אחרי ההלם הראשוני שכפו החדשות מישראל, אחז בהם הפחד והחשש לחבריהם בישראל. "אנחנו מתפללים לחירות לישראל ומקווים שישראל תהרוס כל צורה של טרוריזם ובמיוחד את החמאס". לדבריה חשיבות המיזם המשותף הוא בחברות, הסקרנות וחילופי הידע ומוסיפה כי מהרגע הראשון בו פגשו במשפחת צלניקר, בעלי יקב יפו, הם מצאו משפחה מאוד חמה ופתוחה.

פרנצ'סקה מתבוננת על יין ועל היקבים התאומים במבט אופטימי מאוד "יין הוא המשקה המרתק ביותר ואנחנו יכולים ללמוד האחד מהשני על איכות, סגנון ומשאבים. ישראל היא מקום מרתק ובעל עושר תרבותי והיסטורי רב. כיצרני יין אנחנו מודעים לקונטקסט של גידול ענבים, יצור יין וההשפעה שלנו על הנוף והתרבות שסביבנו. מכאן שכל בקבוק הוא מארג של תרבות ומהווה את השגריר הטוב ביותר לאזורו. יין יכול לעזור לנו ללמוד יותר על האיזור ולכבד יותר את האנשים גם מבלי לדון בדת או בפוליטיקה."

בצד הישראלי התרגשו מאוד לקבל את תמיכתם של היקבים הגרמנים. MW ערן פיק, יינן ומנהל יקב צרעה מספר "התרגשתי מאוד לקבל את התמיכה הלבבית של יוהנס וברברה זלבאך, הבעלים של יקב זלבאך אוסטר (Weingut Selbach-Oster), היקב התאום שלנו. הם הביעו תמיכה חד משמעית בישראל. הם ביקרו בישראל בפעם הראשונה לפני מספר חודשים בביקור של היקבים התאומים והתאהבו בישראל, באנשים, במקומות ובסיפורי היקבים".

שאלתי אם ההשוואות בתקשורת בין השואה ובין האירועים האחרונים מחזקות לדעתו של פיק את המחויבות של היקב התאום: "אנחנו בקשר חברי מצוין והם הזמינו אותנו להשקת מרכז המבקרים שלהם בנהר המוזל לפני כשלוש שנים. אני מרגיש קרוב אליהם מאוד ולא צריך את ההשוואה של אירועי ה-7 באוקטובר לשואה כדי להעצים את תחושת הקרבה... אנחנו בקשר שוטף מתחילת המלחמה, הם מתעניינים רבות בתחושות שלנו ובמצבנו".

סימה רב הון, מנהלת הפעילות ביקב ספרה, מספרת על שותפות אותה חולק היקב התאום גוט הרמנסברג (Weingut Gut Hermannsberg) מאז 2020, ומספרת שהם בקשר רציף מתחילת השנה לקראת טעימה משותפת שבה אמור יקב ספרה להתארח בגרמניה.

"החלטנו שעם המצב ואולי על אף המצב לטוס ולהציג את היינות וכמובן לספר את הסיפור בעת הזו." סימה מוסיפה "הזדהות עם מצוקה קיומית כפי שחווינו כעם ב-7 באוקטובר היא דבר מבורך ובעיקר כשמגיעה מהעולם... היקב התאום שלנו בגרמניה, וכמובן שעם ראיה היסטורית, היה שם מהרגע הראשון גם ללא היכרות מעמיקה עמנו". בשנת 2024 אמורים לבקר החברים מגרמניה בישראל, הלוואי וכך יהיה.

היצרנים הגרמנים סיפרו שלא היו תגובות שליליות לפרסום הנרחב בגרמניה אודות הפרויקט שהוקם בצד המלחמה בישראל. אין ספק ש-24 החיבורים שהספיק עד כה הזוג זלצמן להגות, תורם לחיבוק שאנשים נאורים בגרמניה אשר מזדהים עם הצד הנכון של האנושות והאנושיות, מצאו לנכון להביע, חיבוק שזוכה לפרסום רחב ברחבי גרמניה ועכשיו גם כאן.

תמיכתם הבלתי מסויגת של היקבים הגרמנים, שמיד פנו לחבריהם בישראל לבדוק כיצד ניתן לתמוך ולנחם, וחלקם אף משתתפים בהפגנות פרו-ישראליות, ראויה בהחלט להרמת כוסית יין גרמני או ישראלי בשם החברות, האחווה ובני האנוש.