פסע מפסח: הלבנים הנכונים

פסח הוא חג משפחתי. ודתי. ולאומי. כל זה מסביר למה השתייה בפסח (בוודאי השתא) היא יותר ממצווה, היא צורך קיומי. זה מסביר גם למה בניגוד למאפייני החג, בחירת המשקאות צריכה להיות אישית. כי אם יש משהו פרטי בכל האירוע הזה, הרי הוא האלכוהול שלי. די דייני.

ובכלל, בחירות הן צו השעה. ועד שיגיעו הכלליות, גם בחירות של משקאות הן משהו.

כיוון שפסח, נהיה קצת מסורתיים: יין, מקומי, כשר. בטווח הדי רחב הזה אספתי כמה יינות שחביבים עלי מסיבות שונות, בנסיבות שונות ובצבעים שונים: לבן, ורוד ואדום.

מזג האוויר שהזדרז להתחלף, למרות הזגזוג המתעתע של השבוע, דוחק בי להתחיל בצוננים, ואני ממש לא מתכוון להתווכח איתו. נפתח, אם כך, בלפתוח חמישה לבנים ולספר מה כל אחד מהם עושה לי, ואיפה. לא, זה לא מה שאתם חושבים.

מה יש בו: יקב הרי גליל, שפועל בחצי השנה האחרונה בתנאי מלחמה בלתי אפשריים כמעט, מציע בלנד לא ממש שגרתי של ויוניה, מוסקט קנלי וסוביניון בלאן.

למה הוא: אחרי שהאף שואף ניחוח פירות טרופיים מלווה במתקתקות, אוחזת בפֶה חמיצות עוקצנית, נעימה אך נחושה. גם האלכוהול (13%) מפגין נוכחות. עם הזמן, והשתייה, העוקץ מתקהה ומתרכך, או שמא היה זה החך.

למי, מתי ואיפה: לא מהלבנים האגביים, ולכן אינו מיועד לכולם. מתאים לשתייה בחברת שותף/ה שפתוח/ה להקשבה ליין לבן שאומר משהו. לאו דווקא בארוחת חג, אלא בערב, על מרפסת, כשלא חם מדי.

כמה עולה: 55 שקלים.

מה יש בו: 100 אחוז שנין בלאן, מענבים שהגיעו ממצפה רמון, אולי המקום הכי רחוק שאפשר לחשוב עליו כשמהרהרים במחוזות הזן המוכרים יותר: עמק הלואר ודרום אפריקה.

למה הוא: עדין ונעים וצנוע, עטוף בלימוניות מקסימה כזו, שנשארת גם בטעם שאחריי. צהוב במובן הטוב.

למי, מתי ואיפה: יין עם אופי נוח, שיזרום כנראה לכל סיטואציה. בעיניי הוא יופי לפתיחת שולחן, טיפוס של מנות ראשונות, אם לא לפניהן.

כמה עולה: 60 שקלים.

מה יש בו: ויונייה הוא אחד הזנים הלבנים החביבים עלי ביותר, והיין הזה רק מחזק את הקשר. הוא שגריר מקומי מוצלח מאוד לכל התכונות העסיסיות של הזן.

למה הוא: כל כולו קיץ. ברעננות, בריחות הפירות ובטעמיהם. יין בעל גוף, מאוזן מאוד ובעיקר ממש טעים. וזה הכי חשוב.

למי, מתי ואיפה: בגדול, לכל מי שאוהב יין, בלי מגבלות סיטואציה ובמיוחד בעונה החמה. אני הייתי מבלה איתו, עם גבינות רגועות ועם אישה. אבל גם בארוחות רבות משתתפים הוא יעבוד היטב.

כמה עולה: 69 שקלים.

מה יש בו: ענבי שרדונה מהרי ירושלים, שבניגוד לרבים מאחיהם למשפחת שרדונה, לא שכנו תקופה ארוכה בבית עגלגל מעץ.

למה הוא: שלם, עגול ומאופק, אבל מבטא יפה את הפרי. לא מהחמאתיים שזועקים חבית ממרחקים. יין שלא מפספס.

למי, מתי ואיפה: חוץ מההרפתקנים, כנראה לכל שותה יין. סוג של הימור בטוח, שלא הייתי מהסס להציב על שום שולחן. מלבד שולחן פוקר, אולי.

כמה עולה: 80 שקלים.

מה יש בו: יין צעיר מגפנים בוגרות, שרובו פרנץ' קולומבר ומיעוטו סוביניון בלאן ומוסקט, עם אלכוהול בשיעור נמוך, 8.5 אחוזים, בבקבוק בעל מראה ריזלינגי, דק וארוך צוואר.

למה הוא: חצי יבש, בהגדרה, שמתיקותו הברורה הולכת מהאף לפה, מהניחוחות המבושמים לטעמים התואמים. אלא שזו מתיקות נבונה, לא חנפנית ולא מופרזת, וגם לא קינוחית באופייה.

למי, מתי ואיפה: המסתייגים מיינות יבשים יאמצו בחום, או בקור. הנרתעים מיינות עתירי אלכוהול יתחברו אף הם. בקיצור, גם לדודים ולדודות מגיע יין ראוי.

כמה עולה: 80 שקלים.