את אסטרייה דאם, הכוכבת, אין צורך להציג. הלאגר הבהיר והקליל של מבשלת דאם הברצלונאית שוטף את קטלוניה ואת ספרד כולה זה עידן ועידנים, ומתיז מטוּבוֹ גם עלינו.
וכמו בכל משפחה שאחת מבנותיה כוכבת, בת אחרת צריכה להתחכם קצת כדי לבדל את עצמה. אינדיט דאם (INEDIT DAMM), ילידת 2008, פותחה כ-"בירה קולינרית" על ידי הברומאסטר של המבשלה ושף העל פראן אדרייה. מדובר בשילוב בין לאגר לבירת חיטה, שמתובל בקליפות הדרים, בזרעי כוסברה וליקריץ. כי אם כבר מתחכמים, אז שיהיה בטעם.
הרעיון של בירות קולינריות יושב קודם כל על היתרונות של שתיית בירה במהלך האכילה, יתרונות שמזכירים את תפקיד הסורבה שמוגש בין המנות.
לגימות הבירה שבין הנגיסות "חותכות", באדיבות הכשות, את השומן שסותם קצת את בלוטות הטעם, ומרעננות את החך בעזרת הגזים שבמשקה. הבירות הקולינריות, עמוקות יותר בטעם ובארומה, נחשבות לכאלה המתחברות טוב יותר לאוכל.
ההתאמה בין בירה א' למאכל ב' תלויה אמנם בטעם אישי ולעיתים היא יומרנית מעט, אבל ההיגיון שבעיקרון קיים: טעמים מסוימים בבירה מבליטים טעמים ותחושות מסוימים במאכל, או מקהים אותם. אפשר להיכנס לפירוט, אבל אין לכם כוח לזה.
תאכלו משהו?
'אינדיט דאם' קלה, מתונה באלכוהול (4.8%), כשהתיבול ובעיקר ההדר מורגשים כבר בריח. בפה, החלק החיטתי שלה דומיננטי יותר וגם כאן התיבול מוחשי. הוא אפילו מספק איזו מתקתקות חמקמקה.
הזמנתי אותה לאכול משהו כי הרי לשם כך היא באה, ולא אתגרתי מדי: דג, סלטים, פשטידות וגבינות. א.ד השתלבה, זרמה, לא נעלמה ואפילו שמרה על אופייה.
לטעמי, עם האוכל היא אכן הייתה מוצלחת יותר מגרסת הסולו שלה. כשלעצמה, על תיבוליה, יש בה משהו שתובע תשומת לב מהלוגם. אבל אולי זה רק בדיעבד, אולי רק תובנה של אחרי הארוחה, ואולי רק אני. וזה, כידוע, לא אומר יותר מדי.
אינדיט דאם נמכרת בבקבוקים נאים של 750 מ"ל. המחיר: 29 שקלים.