לא מתחנפים ברובם: המבוקבקים החדשים של ספייסהאוס

אני אוהבת את הקוקטיילים שלי חזקים, לא בהיי בול, ובעיקר אני אוהבת להציק לברמנים. כן כן, אני מאלו שמוזגים מפתחים איתה יחסי שנאה אהבה.

אני משאירה טיפים נהדרים, אני יודעת לשתות טוב ומוכנה להפקיר את הכבד שלי לכל מען דבעי. אבל בד בבד אני משגעת את הברמן שמולי, חוקרת מה הוא שם בכוס, לא אוהבת שזה מתוק, או חמוץ, או חלש או משעמם. אז כן, תאהבו לשנוא אותי. איך כל זה קשור לקוקטיילים מבוקבקים? הישארו איתי.

הקורונה (זוכרים אותה בכלל?),הייתה נקודת מפנה מטורפת לעולם האלכוהול. כשם שהמסעדות והשפים עברו למשלוחים, גם הברים היו חייבים להסתגל ולמצוא דרך להוציא את חווית השתייה האיכותית מבוקבקת, לשימוש ביתי.

יותם שילה, הבעלים של הבר 'ספייסהאוס', הבין את הפוטנציאל, ולקח את הקוקטיילים המבוקבקים שלו, שעד אז היו גימיק חביב, לרמה אחרת. העיר התמלאה באותם ימים, במארזי קוקטיילים שנשלחו אל כל מי שישב בבית לבד או ישב לדייטים במרפסת. המארזים גדלו והשתכללו, עם כוסות מתאימות ומיני קישוטים, כדי לספק את החוויה כהלכתה.

הקורונה מאחורינו, וכולנו חזרנו לשתות בחוץ. אבל תרבות המבוקבקים דווקא לא שככה אלא המשיכה לבעבע לטובת אלו שאין להם כוח להגיע לתל אביב ולשלם שישים שקל על משקה לא כולל חניה ובייביסיטר, לטובת אלו ושרוצים לשבת עם חברים בבית או בים, ולטובת חברות וארגונים שמחפשים מתנות קצת אחרות לעובדים שלהן.

רוב הקוקטיילים המבקובקים שנמצאים היום בשוק המקומי הם לא לטעמי, ובצדק אני לא קהל היעד שלהם. מדובר בקוקטיילים, מתחנפים, קלילים לשתייה, עם אחוז אלכוהול נמוך יחסית, כדי שניתן יהיה לשתות יותר מאחד בלי להתחשבן.

והנה, דווקא עכשיו, כשאנחנו שקועים עד לצוואר במלחמה, החטופים עוד לא שבו, והמצב הכלכלי ירוד, השיק 'ספייסהאוס' סידרת קוקטיילים מבוקבקים, שמיועדת למי שרוצה לשתות משהו קצת יותר רציני מעוד ויסקי סאוור.

סידרת 'סיגניצ'ר' החדשה, מביאה אל קדמת הבמה משקאות קלאסיים ומוסיפה להם טוויסט: שימוש בחומרי גלם מקומיים.

מרטיני מלוכלך. על בסיס ג'ין שעבר "שטיפה" בשמן זית של פתורה. משקה שמבוסס על הטעמים החדים של הג'ין אבל מרכך אותם לכיוונים אחרים ומאד ארומטיים,

נגרוני. בתוספת תבלינים חמים וים תיכוניים כגון ציפורן, פלפל, קינמון, הל ומוסקט.

אולד פאשנד-חמאת בוטנים. וויסקי עם חמאת בוטנים, מבוטנים מקומיים שגודלו בעוטף.

ויסקי סקוטי. מתובל בפרנה ברנקה, קפה ותפוז.

ורבנה מרגריטה. הוורבנה מקבלת קרמול עדין ומספקת פה טעם לימוני עדין ומעט מתקתק.

הסידרה אמנם מפתיעה עם דרינקים עם אחוז אלכוהול גבוה, אבל יש כמובן, גם מבוקבקים קלילים שאפשר לשתות ביום לוהט בים או בפיקניק בלי לחשוש יותר מדי וגם בהם יש שילובים מקומיים:

פורנסטאר מרטיני. שילוב של וניל ישראלי עם וודקה, מבעבע ופסיפלורה-קליל ומתקתק.

באזיל סמאש. קלאסיקה מודרנית שהוגש בבר הספייסהאוס במשך שנים.

ניו יורק סאוור. קוקטייל קלאסי שבשנים האחרונות עושה קאמבק, שילוב של יין אדום מהגולן עם ג'ין, ושפע של פרחוניות ועשבי תיבול.

אז מה רציתי לומר? שאני אמנם אוהבת להציק לברמנים, אבל גיליתי שלפתוח בקבוק של קוקטייל שעשוי מחומרי גלם טובים, זה לא פחות כיף מאשר לשתות בחוץ.

המחירים:
בקבוק 700 מ"ל (6-8 מנות): 149-179 שקלים

בקבוק 200 מ"ל (1.5-2 מנות): 55-59 שקלים

להשיג בחנויות האלכוהול המקצועיות ובאתר ספייסהאוס