בימים אלה, קשה שלא לפתוח כתבת ויסקי ברגע של התבוננות עצמית. כשברקע שאון תותחים ואזעקות, יש מידה לא קטנה של אסקפיזם בעיסוק בוויסקי. התרשמויות, המלצות, הגיגים.
אבל אם יש דבר שחשוב לומר על אירוע 'ויסקי לייב 2024' אסקפיזם לא היה בו. החל בייצוג הנרחב של מזקקות מקומיות, חלקן מקווי העימות, דרך העובדה שכבר ביום רביעי, יומו הראשון של הפסטיבל, קיבלו רבים מהנוכחים צו 8, שצבע מיד את האווירה ואת נושאי השיחה שנשמעו בין נקישות הכוסות.
יש משהו מעורר השתאות בגישה הישראלית, שחוזרת אלינו בכל מיני וריאציות אחת לתקופה, של "אף על פי כן ולמרות הכל". היא הייתה שם. האחראים לכך במידה רבה, לצד הנוכחים והמציגים, היו גם המארגנים ולכבוד כולם צריך להרים כוסית. או שתיים.
עכשיו ניקח הפסקה מהסנטימנטליות ונדבר על מה שהיה שם.
שותפים לדרך
אחת המסקנות המרכזיות שלי מהאירוע בשנה שעברה, הייתה להגיע עם שותף ללגימה, גם כדי להספיק לטעום יותר וגם כדי לקבל חוות דעת שנייה. בכל זאת, אנו עוסקים כאן בנושאים מהותיים.
המסקנה יושמה במלואה ולפסטיבל 'ויסקי לייב 2024' הצטרף אליי גל כהן, חבר יקר ומזקק בעצמו. הוא אחראי לתמונות שאתם מדלגים אליהן כל פעם במקום לקרוא עכשיו את הפיסקה הזאת.
מסקנה נוספת נגעה לסוגיה הטכנית המרכזית: איך טועמים כמה שיותר וממשיכים ללכת בקו ישר עם אצבע על האף ושיר בלב? ובכן, המסקנה הזאת הייתה חשובה ומבוססת, אבל שכחתי אותה. כך שגם הפעם, אחרי כמה עשרות טעימות הבנתי שבקושי גירדתי חצי ממה שהיה לאירוע להציע. תהיה ברירה חוץ מאשר לחזור גם בשנה הבאה? לא! אז נחזור. מה בכל זאת הספקנו?
אל תפספס
גלן סקוטיה: ויסקי מהאגדות
המזקקה מקמבלטאון ממשיכה להפגין כישרון, אבל בעיקר תושייה עם שתי מהדורות מוגבלות מרתקות, אחת נחתה אצלנו מוקדם יותר השנה ועוד אחת תגיע ממש בקרוב.
המהדורות הן הראשונות בסדרה החדשה Icons of Campbeltown, במסגרתה תשחרר המזקקה מהדורה אחת בכל שנה בחמש השנים הקרובות. אותם אייקונים של קמבלטאון הם למעשה דמויות מיתיות מתוך הפולקלור המקומי, אשר חקוקות על אנדרטת האבן במרכז העיר.
על התווית של כל מהדורה, אם כן, נמצא דמות אחרת - כשאת כל התוויות מעצב ויוצר אחד המאיירים הראשיים של DC Comics. אבל החלק המגניב עוד לפנינו.
Glen Scotia 12 - Mermaid - 54.1%
את התווית של המהדורה הראשונה בסדרה מעטרת בתולת-ים. רמז לבאות, הישארו עמנו. הוויסקי עבר פיניש ממושך של 14 חודשים לפחות בחבית פאלו קורטדו (לפני כן אקס-ברבן).
כשאני מדבר על תושייה, זוהי אולי הדוגמא הכי מובהקת; חביות שרי מסוג פאלו קורטדו הן נדירות. מאוד. מבלי להיכנס יותר מדי להלכות שרי, מדובר למעשה על יין שהוא מעין טעות משמחת, עד כדי כך שבימינו מרבית מהדורות הפאלו קורטדו הן "טעות" מכוונת - וגם הן לא בדיוק נפוצות. כאן גלן סקוטיה השיגו, לדבריהם, חבית פאלו קורטדו אותנטית.
האף חושף ישר אופי ימי מובהק (הבטחתי), אצות מלוחות ושרף אורנים. הפה זורק לכיוון אחר לגמרי עם עשן מתוק מרוכז, רשמים של לפתן קיצי עם הרבה צימוקים לבנים. בפיניש העשן מורכב ועמוק יותר, עם מרשמלו שרוף, ציפורן והל שחור.
Glen Scotia 14 - Dragon - 56.8%
הלכה בתולת-הים, הגיע הדרקון. אחרי 13 שנים באקס-ברבן מגיע כאן פיניש של שנה בחביות ברולו, אחד מהיינות האצילים של איטליה. גם כאן מדובר בחביות שאינן קלות להשגה כלל וכלל, ובהתאמה לא תמצאו הרבה מזקקות שעושות בהן שימוש.
אבל בגלן סקוטיה כנראה לא שמעו את המשפט הקודם. המהדורה הזאת צפויה להגיע למדפים ממש לקראת סוף השנה, אז שווה לפקוח עיניים וכבדים.
הארומה מאוד נאמנה לפרופיל של חביות הברולו: פירות אדומים עם חמוציות שמתבלטות ואגס אדום מבושל. הפה אדמתי מאוד, מעט גשום, עם עשן נקי מאוד לצד פפריקה מתוקה. הפיניש ארוך למדי, עם תיבול של סומאק וטעמי אלון עתיק.
קילכומן: אחר צהריים סקוטי
Kilchoman - Port Cask Matured - 50%
אחת המזקקות הצעירות של איילה ממשיכה להוכיח שגיל הוא לא פקטור. לאורך שנות פעילותם, בקילכומן העדיפו על פי רוב להציג מהדורות מגובשות על פני משוגעות או נדירות. זה מתבטא במוצרים הסדירים, אך גם במהדורות המיוחדות, כאשר לאחרונה הגיעה אלינו ארצה מהדורת הפורט של המזקקה בגרסת 2024.
מדובר על חביות פורט מסוג רובי, עם יישון של 6 שנים לכל הפחות. באף יש כאן את המתכון לאחר-צוהריים סקוטי מושלם: תותים בשמנת, עשן מקטרת ותה שחור. בפה לעומת זאת יש מינרליות גבוהה, עלי מרווה ורמז של דובדבן שחור. הסיומת אמנם קצרה אך מספקת מאוד, בטעמי שוקו חם מריר ומרוכז.
M&H: הישראלית הבכירה
תעשיית הוויסקי המקומית עדיין צעירה במונחים עולמיים, אבל העובדה שאת מזקקת M&H כבר אין צורך להציג אומרת הרבה; בשנה שעברה זכתה מהדורת 'אלמנטס שרי' של המזקקה בתואר 'הסינגל מאלט הטוב בעולם', זכייה מרגשת אך גם מחייבת.
השנה, ניכר שב-M&H - שמוצריה נמכרים בהצלחה בשווקים בינלאומיים רבים, חושבים כבר במונחים של התעשייה הגלובלית מבחינת החדשנות והיצירתיות. שלל מהדורות הגיעו איתם ל-ויסקי לייב 2024, כולל טעימות חבית: אקס-ורמוט ואקס-קילכומן, אך שתיים מתוכן היוו דוגמה מובהקת להתפתחות של המזקקה.
M&H APEX Marc de Galilee - 55%
אחת המזקקות שהכי בלטו בהיעדרן השנה, בייחוד אחרי ההופעה המרשימה ב-ויסקי לייב 2023, היא מזקקת יוליוס הממוקמת בחניתה שעל גבול לבנון.
שיתוף הפעולה בין M&H לבין יוליוס, שהוליד את המהדורה הזאת, התחיל כבר לפני 3.5 שנים כאשר התזקיק של M&H נכנס לחביות שיישנו לפני כן את ה-Marc de Galilee של יוליוס, גראפה מיושנת מעולה בפני עצמה.
עוד לפני שמדברים על התוצאה, יש משהו יפה בשיתוף פעולה בין שתי מזקקות מקומיות בסצנה כל כך קטנה. הקונטקסט שמביא עמו המצב הלאומי רק מעצים ונטען במשמעויות נוספות.
באף כאן ארומה מגוונת שמזכירה סוכריית עשבים שהופכת בקצה לקרמל מלוח. על הלשון מופיעים רשמי הגראפה ומתבלטים ענבים רעננים מתובלים עם הרבה פלפל לבן. הסיומת עשירה בקמומיל, בצק אפוי ותמר ברהי.
M&H APEX - Mezcal Casks - 56.7%
מהדורת המזקל היא דוגמא מצוינת לנקודת המבט הרחבה של M&H, שעשתה לה שם עולמי כמזקקה שחדשנות הוא שמה השני, ודאי בכל מה שנוגע להתנסות בסוגי חביות פחות-נפוצים ואף מאתגרים.
מזקל הוא תזקיק דומיננטי שמותיר אחריו רושם בחביות בהן הוא מיושן, מה שעשוי להעניק לוויסקי שפוגש את העץ בגלגולו השני ניחוחות וטעמים שירגישו בלתי-מאוזנים ואף זרים. מדובר כאן על פיניש של 18 חודשים בחביות מזקל, זמן ממושך בסטנדרטים של התעשייה ובמיוחד כשמדובר על יישון מואץ בחסות האקלים החם של ישראל.
התוצאה מפתיעה, כאשר האופי כאן הוא לחלוטין של ויסקי אך טעמי המזקל משתלבים כאן בהרמוניה בכל אחד מחלקי הטעימה.
באף כעכים עם מלח ים אטלנטי, עור מעובד ואגבה ברקע. הפה מציג מורכבות עם עוגת שזיפים, תיבול של טונקה ובזיליקום טרי. בסיומת מגיע העשן האופייני למזקל במלוא הדרו, עם טעמי אלון חרוך ופפריקה מעושנת.
גלמורנג'י: הגיל והתרגיל
Glenmorangie Original 12 Years Old - 40%
הכל כבר נכתב וסופר כבר על גלנמורנג'י, המזקקה הסקוטית הותיקה שמתהדרת בדודי הזיקוק הגבוהים ביותר בתעשייה, שגובהם כשל ג'ירפה ממוצעת. השנה השיקה גלנמורנג'י את מהדורת 12 השנים החדשה, עם טוויסט משמעותי. היא תחליף מעתה את גלנמורנג'י 10, המהדורה הכי פופולרית שלה ואחד הסינגל מאלטים הנמכרים בעולם.
את גלנמורנג'י 10 אני מכיר היטב משנים של לגימה ואני חייב לומר שהמהלך הזה עשה עליי רושם של שיווק גרידא. עוד מקטע במרוץ החימוש של המזקקות הסקוטיות הקלאסיות, שבעידן של NAS (no age statement) מנסות עדיין להראות שכשזה מגיע לוויסקי - הגיל עושה את ההבדל. הייתי סקפטי. עוד בסקוטלנד הייתי סקפטי. ובכן, חברות וחברים - טעיתי.
יותר מורכב, יותר מעניין, אלגנטי באותה מידה. אפילו הסינון בקור, טכניקה מושמצת שממש-לא-בצדק, תורם כאן משהו שמרגיש נכון. באף יש יופי של לחם מטוגן, נקטרינה וסמבוק. הפה כבר מדבר בשפה של גלנמורנג'י עם מרציפן, אגוזים וקליפת תפוז בשוקולד. הפיניש הוא קליל, נקי ודגני. היישון הוא בחביות אקס-ברבן, שהעניקו כאן מנעד ריחות טעמים רחב באופן מרשים.
Glenmorangie The Nectar - 16 Years Old - 46%
אחרי כזאת פתיחה, היה מפתה לנסות עוד מוצר חדש של גלנמורנג'י: נקטר, שספק-מחליף ספק-דוחק את מהדורת wנקטר-דה-אור' הזכורה לטוב. כשמפתה אז מתפתים. הבסיס הוא חביות אקס-ברבן והפיניש מתבצע בחביות יין קינוח נדירות: סוטרן וטוקאי.
האף שופע מתיקות של בצק עוגיות ושוקולד רובי, ארומה קלה של ענבי יין וקמצוץ של כמון. בפה צימוקים שחורים, סוכר קנים ובננה יבשה של ט"ו בשבט. הפיניש מתקתק-חריף עם חרובים וג'ינג'ר יבש.
סינגלטון: יין זו לא מילה גסה
מותג הוויסקי סינגלטון מבקבק, למעשה, ויסקי של שלוש מזקקות סקוטיות: דאפטאון, גלן אורד וגלן דאלן. לכל אחת אופיו אג'נדה משלה. סינגלטון נתפס לא אחת כמותג מעט המוני, בעקבות ההצלחה של מהדורות הבסיס, שמכוונות לקהל השתיינים הרחב וכמובן שאין בזה כל רע.
מי שיתעלם מהדעות הקדומות יגלה במהרה שסינגלטון יודעת להוציא גם מהדורות מוגבלות יוצאות מן הכלל, שמאחוריהן מחשבה, יצירתיות ועבודת בלנדינג משובחת. שתי מהדורות כאלה פגשנו באירוע.
Singleton Enchantress - 15 Years - 54.2%
המהדורה הזו מגיעה ממזקקת גלן אורד ונקראת על שמה של מכשפה שנהגה להתרחץ במימי המעיין הסמוך למזקקה. היא מופיעה גם על התווית, למקרה שתרצו לחפש אותה בערבות סקוטלנד.
נוסף על חביות אקס-ברבן ושרי שנכנסו כאן לבלנד, חלק מחביות האקס-ברבן עברו ליישון ממושך בחביות יין אדום. כמה ממושך? לא ידוע בשלב זה, אבל התוצאה משקפת השפעה צולבת של כלל סוגי החביות.
באף יש בננה ירוקה וגלידת וניל צרפתי. בפה מגיעים הפירות האדומים האופייניים לחביות יין, לצד מתיקות קצת-שרופה של קרם קרמל. הפיניש ממשיך היטב את הפה עם ריבת חלב ושבבי קוקוס.
Singleton 14 - Silken Gown - 14 Years - 55%
מתנצל, בחיי שאני לא זוכר את הסיבה שבשלה מהדורה זו נקראת על שם שמלת משי. היא מגיעה מגלן דאלן וגם כאן נעשה שימוש בחביות אקס-ברבן ושרי, אבל כאן הפיניש הממושך מתקיים בחביות שרדונה.
חביות שרדונה ידועות ככאלה שמשפיעות על התזקיק באופן כמעט-מידי, כך שפיניש ממושך ממש "צובע" את הוויסקי בגווני היין הלב, וזה בדיוק המקרה כאן.
האף קינוחי מאוד, פנה קוטה עם גרידת לימון. בפה יש משחק של מתוק-מלוח עם קצת פאנקיות, עוגת טורט ומלח סלרי. הפיניש קורץ לחביות השרי, עם שוקולד מריר ושזיף טרי.
טילינג: ביו דבלין לעמק הדורו
Teeling - Douro Old Vines - Sommelier Selection - 46%
המזקקה שחולקת באחריות לתחיית הוויסקי האירי בעשור הקודם אחראית גם במידה רבה לטרנד השימוש בחביות יין, אליו הצטרפו רבות מהמזקקות החדשות של אירלנד. וגם של סקוטלנד.
במקום לעבור לדבר הבא, או הרבה יותר נכון במקביל לדבר הבא, טילינג ממשיכה להעמיק בליקוט חביות יין ייחודיות. במהדורה שלפנינו אלה חביות יין מעמק הדורו בפורטוגל, ספציפית, יין מענבי גפנים בוגרות. הספציפיות הזאת יוצרת ויסקי יחיד במינו.
באף: תות עץ מיובש לצד ממתק ליקריץ שחור, בפה: טעמים של שומר, עלי ורדים ושוקולד לבן. ובסיומת: שקדים קלויים היטב ופלפל ורוד גרוס.