הסקוטי, העצמאי, היפני, הישראלי וזה שאינו וויסקי: מצטייני 'וויסקי לייב 23'

פרגון אמנם הוא נפוץ במחוזותינו ונדמה שהפך לחלק בלתי נפרד מהשיח ומהקוד החברתי. אך כאן גם טמונה הבעיה; פירגון הוא, בסופו של דבר, "הנימוס מחייב" באבזור ספורטיבי. טשטוש של כנות ו/או ביקורת לטובת שלום העם והאומה.

לכן שמחתי לגלות שבתערוכת וויסקי לייב 2023 לא היה פירגון. הייתה אהבה אמיתית לוויסקי בפרט ולאלכוהול בכלל, לא רק מצד המוני החובבים שצבאו על ביתן 10 בגני התערוכה, אלא גם מצד אנשי המקצוע ונציגי המותגים, שלא-אחת ניתן היה למצוא אותם בעמדה של אחרים, לעתים אף של המתחרים, מרימים כוסית של הערכה הדדית, באווירת החגיגה האמיתית שסיפק אירוע הוויסקי הגדול ביותר בישראל.

אחרי כמה שנים על גג האירועים של מרכז עזריאלי, עבר הפסטיבל לראשונה לגני התערוכה. הביתן רחב הידיים היה הומה אדם ועתיר מזקקות, אך גם מרווח מספיק ומואר היטב, עם מוזיקת רקע שהצליחה לצבוע את האווירה מבלי להפריע לקיומן של שיחות חולין וגילופין. סקרתי בעיניי את ההיצע כשבראשי המשימה המרכזית: למצוא את הבקבוקים המצטיינים והמעניינים של התערוכה. "עניין של שעתיים", חשבתי לעצמי בתמימות. כעבור ארבע וחצי שעות הבטתי שוב בשעון והבנתי שעוד לא טעמתי הכול. אין ברירה. נצטרך לחזור בשביל השאר בשנה הבאה. גם לכם כדאי.

בחודש מאי מדי שנה, למשך שבוע, פותחות מזקקות הסינגל מאלט של העיר קמבלטאון בסקוטלנד את שעריהן לחגיגת וויסקי שופעת מהדורות מיוחדות, בה מעלים החוגגים את מורשת הוויסקי המפוארת של קמבלטאון, פעם איזור הוויסקי השוקק ביותר בסקוטלנד וכיום בית למזקקת ספורות בלבד, על ראש שמחתם.

לרגל הפסטיבל של 2022 שיחררה מזקקת גלן סקוטיה, אחת הנציגות הבכירות של האזור, וויסקי מעושן בן 8 שנים, מתוכן 7 וחצי בחביות אקס-ברבן, עם גימור בחביות שרי פדרו חימנז. תזקיק מעושן הוא לא מאורע שכיח בקו המוצרים של גלן סקוטיה, שגם בתחום הגיל יודעת לטייל בקלילות בין מהדורות בנות עשורים לכאלה ללא הצהרת גיל. מעורר סקרנות? ברור. מעורר חושים? יא אללה; באף דובדבני אמרנה וחלב מרוכז עם עשן ימי ברקע, שהופך לנוכח יותר בפה לצד מרווה וריבת ענבים, טבק ואלון עתיק בסיומת.

ראויים לציון:
Loch Lomond Steam & Fire: מהדורה חדשה שעתידה לנחות בקרוב בישראל ומביאה לידי ביטוי את יכולותיה של המזקקה לא רק בתחום הזיקוק אלא גם בתחום החבתנות, שהיא מהמזקקות הבודדות שעוסקות בו בעצמן. שלושה סוגים של חביות אלון אמריקאי בגיל ממוצע של 8 שנים, שעוברות פיניש של 10 חודשים בחבית שנחרכה היטב על-ידי החבתנים של לוך לומונד. באף: ציפורן ושוקולד לבן, בפה: עוגת טורט וגויאבה, וסיומת ונילית עם רמז של תה שחור.

Speyburn 18: מהדורה בת 18 שנים של אחת מהמזקקות המובהקות ביותר באזור ספייסייד, עם עומק ואיזון שמעניק היישון הארוך בחביות אקס-ברבן, לצד גוונים מעניינים ביותר כתוצאה מפיניש בחביות של יין אדום ספרדי. באף אספרסו וקציפת תות עם מעט טימין, בפה טעמים עמוקים של קרמל כהה ושזיף שחור, ובסיומת, אלון חם ודומיננטי.

את דני סאלטמן, אחד מהמייסדים של מותג הביקבוק העצמאי DS TAYMAN, ראיינתי כאן לפני כמעט שנתיים, כששלוש מהדורות מעשה ידיו הגיעו למדפים בישראל, כולן סינגל מאלטים ממזקקות מרתקות בסקוטלנד שעברו פיניש בחביות יין אדום של יקב פלם.

כשעברתי ליד הדוכן של DS TAYMAN שמחתי פעמיים: פעם ראשונה על כך שדני הגיע מאנגליה לכבוד הפסטיבל, ופעם שנייה כשראיתי שלמארזים בצבעי ירוק, אדום וכחול אותם הכרתי, נוסף מארז צהוב חדש ובתוכו סינגל מאלט בן 12 ממזקקת Glen Elgin, שעבר פיניש בחביות של יקב טוליפ. על אף שאני מטבעי חשדן כלפי כל דבר צהוב, הוויסקי התגלה כאחד הביקבוקים היותר נועזים של המותג. באף: מאפה אוכמניות עם הרבה גרידת לימון ומולסה, בפה הופיעו ריבת פטל, עלי מרווה ואגוזי לוז, והסיומת המשיכה את הקו הקינוחי עם רשמים של קפוצ'ינו ואבקת קינמון.

ראויים לציון:
AlphaBet: הדוכן של AlphaBet בהובלת אורן זוהר, שמלבד היותו מבקבק עצמאי גם מייבא מהדורות של מבקבקים משובחים אחרים דוגמת Dram Mor ו-Claxtons, היה אחד העמוסים והמבוקשים ביותר בפסטיבל כולו. עשרות בקבוקים, רבים מהם נדירים, עמדו לטעימת הקהל שמצדו בהחלט הצביע ברגליים ובכוסות. מומלץ לציידי מהדורות מיוחדות גם מעבר לעונת הפסטיבלים. למי שפחות צד ויותר מלקט עדיין שווה להעיף מבט באתר של AlphaBet, שמקפידים מצדם על ריענון תדיר של הקולקציה.

בתחילת האלף נוכחנו לדעת מה קורה כשמזקקות יפניות שואבות השראה (לפעמים יותר מדי השראה) מוויסקי סקוטי. אבל מה קורה כשהמודל הוא דווקא וויסקי אמריקאי? המהדורה הזאת של MARS, היא מעין מחווה לברבן - אבל בסטייל והדיוק שמאפיינים את ארץ השמש העולה.

מדובר על בלנדד עם תזקיק העשוי מ-75% תירס ועוד 25% לתת שעורה, מיושן בחביות אקס-ברבן. זה רגע לעצור ולומר שאישית, אני מוצא שאחת הקטגוריות המרתקות יותר בעולם הוויסקי של ימינו הם הבלנדדים היפניים, שבניגוד לסינגל מאלטים היוקרתיים שמגיעים מהמדינה מפגינים לא-אחת הרבה יותר יצירתיות וחוצפה. האף פירותי ולא שגרתי עם אבטיח ופודינג וניל, בפה תפוח אפוי וסוכריית טופי, והפיניש רענן מאוד עם רשמי מנטה ואקליפטוס.

ראויים לציון:
שאר הבקבוקים של מזקקת MARS שעמדו לידו.

לפני פחות מחצי שנה זכתה מהדורת ה-Elements Sherry של M&H, מזקקת הוויסקי הוותיקה בישראל, בתואר הסינגל מאלט הטוב בעולם בתחרות World Whiskies Awards. כמה טוב היה לראות שבמזקקה לא שקטו על השמרים והגיעו לפסטיבל עם בקבוק שמסמל עוד שלב בהתפתחות הוויסקי המקומי: סינגל מאלט משעורה ישראלית בלבד.

שלוש חביות, שתי אקס-ברבן ועוד חבית STR (חבית יין אדום שעברה גילוף, קלייה וחריכה מחדש) מולאו בתזקיק העשוי מ-100% שעורה מאזור בית-קמה. ה-Local Barley התגלה כארומטי מאוד ובעל גוף עשיר שעוטף את כל חלל הפה, כשבאף ניכרו עשב קצור, סירופ מייפל ופלפל לבן, בפה גלידת שמנת בטעם מנטה-שוקולד, וסיומת חמאתית עם קמצוץ אגוז מוסקט.

ראויים לציון:
גולני, ירושלמי, RUACH, אולגר ועוד. זה היה פסטיבל עם ייצוג מדהים למזקקות המקומיות שממשיכות לייצר תזקיקים מרשימים, ונהנים מהחיבה ההולכת וגוברת של חובבי האלכוהול הישראלים לתוצרת הארץ.

ביתר פירוט אציין כאן את מזקקת טרכטנברג, מזקקה ביתית שאת הבקבוקים שלה כנראה לא תמצאו על המדפים - אבל כל מזקק ביתי בישראל מכיר היטב את אדוארד שעומד מאחוריה ומהווה את אחד ממקורות הידע והייעוץ הבכירים בתחום. בין השאר אפשר היה למצוא בדוכן שלו מהדורת Special Reserve Smoked - וויסקי מעושן שיושן 7 שנים בחבית אלון צרפתי, עם מרצפן ופלפל אנגלי באף, בוטנים ומלח סלרי בפה ובסיומת עשן אדמתי ונגיעה של קמומיל.

בדוכן של מזקקת יוליוס המקומית התנוסס הכיתוב "Our grain is fruit" - הדגן שלנו הוא פירות. מלבד תזקיקי הפירות המשובחים שמייצרת המזקקה והפכו אותה לשם דבר בסצנת הקולינריה המקומית, המזקק יובל 'ג'וב' הרגיל הציג בפסטיבל את אחת המהדורות המרתקות שיצאו עד כה מתחת ידיו, כחלק מתהליך מתמשך של הצגת קו מוצרים של תזקיקי פירות מיושנים, בראשם ברנדי.

במהדורה הזאת השתמש ג'וב בתזקיק מענבי קולומבר, ויונייה ושרדונה, שיושנו במשך 5 שנים בחבית יין והועברו לאחר מכן לפיניש ממושך של שנה וחצי בחביות אקס-איילה שאחסנו בעבר וויסקי כבולי מהאי הסקוטי המעושן. התוצאה מאתגרת את קטגוריית הברנדי באופן הכי חיובי שיש; באף אדמה לחה ועשן סיגר, בפה מלח ים, לימונית ושסק, בסיומת קשיו קלוי ואורגנו.

ראויים לציון:
מי שבתוך פסטיבל וויסקי עצרו לאיזו כוס ברנדי. האמת? היו הרבה כאלה.