הכוסית: צריך יותר מקומות כאלה

בר 'הכוסית' פעל עשרים ושבע שנים בכיכר רבין. עוד שקראו לכיכר 'מלכי ישראל', הוא היה מפלט ללא מעט תל אביביים שחיפשו מקום לשתות בו כוסית, בירה טובה מהחבית ובעיקר להרגיש בבית. 'הכוסית' היה מהמקומות הוותיקים הללו, שכל אחד היה בו פעם אחת לפחות, בר שכונתי אולד סקול, סטייל 'עמירם', 'ארנולד' ו-'השופטים', עם ריהוט עץ וריחות של בירה.

על חורבות 'הכוסית' נפתח 'מלכי' שגם הוא החזיק מעמד שנים ארוכות והפך לבר שכונתי בו אפשר היה גם לשתות בירה עם חברים וגם לצאת לדייט לא מחייב. אחרי מעל עשור, גם 'מלכי' נסגר וכדי להחזיר עטרה ליושנה או סתם כי חיפשו שם מגניב, החליטו הבעלים לפתוח את את 'הכוסית' מחדש, הפעם בגרסת הוורמוטריה המקומית.

טרנד הוורמוט תופס לא רע בארץ. מול ה-'ורמוטריה' של אנשי 'צ'יקטי' משתרעים תורים ארוכים, 'הלנה בר' מתהללת גם היא בתפריט ורמוטים עשיר ובל נשכח את אנשי "מולי" ומזקקת ''יוליוס'' שמייצרים ורמוטים נהדרים.

אין סיבה שוורמוט לא יתפוס פה ואני מופתעת שזה לא קרה קודם, זהו משקה קליל, שעובד נהדר על קרח או עם סודה/ טוניק, יש בו מתיקות ואחוז לא מאד גבוה של אלכוהול מה שהופך אותו למשקה מושלם למדינה דביקה כמו שלנו.

התפריט כולל למעלה מארבעים סוגי ורמוט (26-60 שקלים), מוורמוטים מקומיים של 'יוליוס', 'מולי' ויקב דלתון דרך ורמוטים ספרדיים ואיטלקיים קלאסיים ועד ורמוטים צרפתיים וגרמניים שהגיעו לארץ בשנה האחרונה.

הנוף העיקרי הוא הויטרינה עם הפינצ'וס וקופסאות השימורים מספרד והמטבח הפתוח. אין כאן הרבה מה לראות מלבד הוורמווטים על המדף והכיריים, שעליהן מחבתות מלאות בביסים שווים. טוב נו, אולי גם החבר'ה שיושבים בחוץ.

'הכוסית' משמר את המקור, הוא בר שכונתי, באים אליו בכפכפים ומכנס קצר למפגש חברים לצד זוגות שיושבים לבושים מעט יותר מושקע. על השולחנות מגוון כוסות פשוטות וצלחות קטנות עם ביסים. פשוט. זה הסוד וזה הסיפור.

הקהל אינו מבוגר. מהפכת היין שהתחוללה בימי הקורונה הגיעה גם למשקאות "מבוגרים יותר" כגון קוניאק וורמוטים ויש משהו מעורר חיוך בלראות חב'רה שותים ורמוטים על קרח ופרוסת תפוז בכוס של קפה שחור משל היו ספרדים בסיאסטה.

לצד הוורמוטים יש שפריצים, דבר די מתבקש בימים כאלו וכמה דרינקים מיוחדים יותר כגון נגרוני לבן עם לוקסרדו ולילט או נגרוני קולד ברו עם קמפרי קפה, וכמובן תפריט יין.

התפריט מבוסס על ביסים קטנים לספיגת האלכוהול, לצד לצלחות קטנות אבל יותר רציניות והכל מתומחר שפוי, כמו האווירה במקום.

אם אתם לא בעניין של אוכל אז ורמוט קטן עם קרח וכמה מנות קטנות יסגרו לכם פינה, תמר קונפי עם אנשובי ותועפות שמן זית (28 שקלים)ישחק על מתיקות ומליחות שעובדת ממש טוב עם הורמוט של יוליוס.

השיפודים משלבים מליחות של דגים וחמיצות של כבושים כגון שיפוד זית, תמנון, שיפקה ואנשובי (18 שקלים) או שיפוד אבטיח, צפתית ופלפל חריף קלוי (12 שקלים) ועובדים מעולה עם הורמוטים הפחות מתוקים. קרוקט כרישה מדהים שהוא פצצת אומאמי וגבינות ישתלב היטב ורמוט מעט יותר מתקתק.

יש גם מגוון ברוסקטות שעולות כ- 16 שקלים: עם חמאה, פלפל צ'ומה וסרדין או עגבניות ושום קונפי.
אבל אני באתי רעבה ( והתמקדתי בתפריט הקצת יותר רציני שכלל פיסת לחם עבה ספוגה ברוטב עגבניות עשיר בשום ושרימפס.

התפריט החם משתנה בהתאם למה שיש, אבל תמיד תמצאו בו דג נא, תמנון, ברוסקטות ועוגה באסקית שמנמנה ולבנה שעמדה מולי במשך כל הערב ואני לא מאמינה שבסוף ויתרתי עליה. אני עוד אחזור בשבילך באסקית, חכי לי!

'הכוסית' הוא יופי של מקום. מאד נעים, מאד קליל, אף אחד לא מצפה ממך לפרק פה שולחן בכמה מאות שקלים, לו רק בגלל שהצוות פה עסוק בדברים אחרים מאשר לשבת לך על הכוס. צריך יותר מקומות כאלה.

יש גם האפי האואר, בימים ראשון עד חמישי בין השעות 17:00-19:00, ובקרוב המקום ייפתח מהבוקר לקפה, ביסים טעימים ואיזה ורמוט קר של צהרים. אני אהיה שם.

הכוסית: מלכי ישראל 5, כיכר רבין, תל-אביב. פתוח מ-17:00, סגור בשישי ערב.