לפעמים החיים מגלגלים אותך בדיוק בכיוון שאליו אתה מצביע. שימי שיין ומשפחתו, למשל, ניהלו יומיום נוח על פי כל אמת מידה בלוס אנג'לס, אך החליטו לעשות עלייה, ובתוך העלייה המשיכו להתוות את הדרך - עד לחספין שבדרום רמת הגולן. שעתיים וחצי נסיעה מהכפר הצפוני השליו (בשגרה, וגם בימינו אנו) יובילו אותך רק עד לנתב"ג, ו-15 שעות טיסה, במקרה הישיר והטוב, ינחיתו אותך במטרופולין החולש על החוף המערבי של ארצות הברית, אבל הפער אינו נמדד בקילומטרים ומה שהלב רוצה בהחלט מסוגל לשטח הרים ולחצות אוקיינוסים.
לכל הטורים של "אוכלים הולכים"
לפעמים החיים מגלגלים אותך ללא שליטה כלל. שנה ויותר של מלחמה סמוכה הבהירו היטב לשימי שעסקי האוכל שלו בצפון זקוקים לריענון ממורכז, ושהצורך להתפרנס אינו עולה בקנה אחד עם הבית. הוא התעשת במהירות, החליט במהירות וחתך במהירות, בשרשרת הכרעות ששילבה הימורים מושכלים והימורי מזל טהורים ביחס שנטה לעתים קרובות מדי לסוג האחרון.
לפעמים החיים מגלגלים אותך לאכול המבורגר כשר במודיעין. אתה חושב שהבנת, אתה בטוח ביכולתך למפות את העניין, ואתה אפילו קצת מתנשא על ארוחת הצהריים שלך עוד לפני שנכנסת לאוטו. והחיים, כמו שרק הם יודעים וכמו שהכי כיף לגלות בהפתעה, מכפכפים אותך כהוגן. ואיזה כאפה של כיף זאת.
כאפה מערערת מוסכמות. שימי'ס
הדיינר האמריקאי החדש (מאוד, שבועות ספורים בלבד מאז פתיחת הדלתות) התייצב באחת הפינות האסרטגיות של רחוב דם המכבים בעיר הענקית. רחוב זאת מילה קצת פשטנית, אז בואו נגדיר אותו כמו שהוא באמת עבור מי שעדיין לא חזה בפלא הזה - שדרה מתפקעת ומבעבעת, עולה על גדותיה ממש, שרובה המוחלט בתי אוכל, ורובם המוחלט שלוחה של רשת כלשהי או של מסעדת-אם ותיקה יותר, ורובן המוחלט של אלה, הרשתות והמסעדות, ירושלמיות.
יש כאן מה לאכול, ואין ספק שהעיר יודעת את זה ומאכלסת את המקומות היטב, אבל זה מרגיש קצת כמו פוד-קורט קניוני שהונדס קצת אחרת, עם שיעתוקים של דברים ולוגואים שכבר ראית. שימי'ס, בהתאם, נכנסה לתחרות עזה ומתמודדת עם המון שחקניות, אבל לחלוטין מביאה משהו משלה למשחק, משהו אחר. במבט ראשון, וגם אם מנטרלים את הריגוש שבחידוש, המודיעינים אוהבים את זה. במבט שני, הם צודקים.
המעטפת האמריקנית יושבת בול על העיר ותושביה, והכשרות - גם אם זו לא הייתה מהלך שיווקי בפני עצמו - עושה אותו דבר. נותרת רק השאלה הקטנה של הטעם, ובשביל זה הביאו לכאן את טוד ארונס.
כמו שימי, גם השף האמריקני עשה את הסיבוב שלו, עם משרות נחשבות בסן פרנסיסקו ובניו יורק, ועם Tierra Sur הדרום-קליפורנית, מסעדה שעשירי ארצות הברית נהגו להנחית לידה את מסוקיהם רק בשביל לאכול ארוחת צהריים, ולחזור. כמו שימי, גם הוא עשה עלייה, פתח את בודגה התל-אביבית ואת קרייב הירושלמית והתמקם - בדיוק כמו שחשבתם - בפרדס חנה. החיים וגילגוליהם, איזה דבר זה.
התקרה כאן היא אמנם כשרות, אבל הניסיון של שניהם - לשימי עצמו יש עוד שלוש מסעדות ושתי פוד-טראקס - הרים את נקודת הבסיס של המקום מספיק גבוה וצמוד למדי לאותה תקרה בדיוק, ומצליח בנקודות מסוימות לחרוג ממנה. אדריכלית זה כמובן בלתי אפשרי. בפה זה עובד הכי טוב שאפשר.
לב הסיפור פה הוא ההמבורגרים כמובן, בשתי גירסאות ששתיהן סמאש - אחת מושכת לקלאסי (O.G, כהגדרתה) והשנייה מדגמנת "אוקלהומה סטייל" שעניינו הרבה בצל מטוגן מעל ומתחת, בפנים ובחוץ. המחירים מודולריים, ותלויים בכם - יחיד ב-39 שקלים, כפול ב-59, טריפל ב-79. אוקלהומה ב-5 שקלים יותר לכל אחת מהקומות. תוספת גבינה נעה בין 6 שקלים ל-18 שקלים, על פי ההינדוס. בייקון טלה יוסיף עוד 18. ארוחה עם צ'יפס ושתייה תיקח מהארנק עוד 15 שקלים.
הבסיס עצמו - בשר שהמילה סמאש כמעט עושה עמו עוול מרוב שהוא משוטח על הפלאנצ'ה, מותח את קוטרו עד שהוא גולש ממש מהלחמניה - נפלא, חד וחלק. התוספות - רוטב הבית, חמוצים מתוקים הום-מייד, לחמניה רכה - מרימות לו אבל לא פראייריות בעצמן. הגבינה הטבעונית - צהובה-כתמתמה, נמסה בקטע לא טבעוני בעליל - כבר גורמת לך לעצור ולשאול שאלות. לוודא ולקבל את אותן תשובות פעם אחר פעם. כן, טבעונית. כן, לא שמים לב. רבות טעמתי, זאת הפעם הראשונה שאני חותם עליה בעיניים עצומות. הן עדיין עצומות, כי ההמבורגר הזה לא יוצא לי מהראש.
הלאה, העיניים נפתחו.
קריספי צ'יקן (49 שקלים) אף הוא עמד למבחן, בהיותו מנוע ממרינדה חלבית מן הסתם. נתח פרגית עבה הבטיח "כמו באמריקה", וקיים. הייתי אומר במפתיע, אבל בשלב הזה מימד ההפתעה כבר היטשטש מאוד. מיונז, חמוצים מתוקים (שהנוזלים שלהם, מסתבר, הם חלק מאבטיית העוף, גאוני), חסה, אותה לחמניה בדיוק, ואפשרות לטפטוף עליון של דבש או רוטב נאשוויל חריף (5 שקלים) השלימו כריך מעולה של פריכויות והתמסרויות, מתקתקות מרומזת וחמצמצות נוכחת. כיף.
לידו, יש גם נאגטס (שבע יחידות עם שני רטבים לבחירה, 49 שקלים) אמיתיים, מנה טבעונית של פטריות פורטובלו בטמפורה עם אותה גבינת-שיחוק (49 שקלים), סנדביץ' בייקון (טלה, בואו), ביצים מטוגנות וגבינה (49 שקלים) לגמרי USA בשאיפותיו, וגם סלט ירקות שמעליו סמאש או נאגטס (59 שקלים).
את התמונה כולה - וגם את כמות הקלוריות השבועית המומלצת - משלימים שלושה כוכבים צדדיים לכאורה, אך ראויים כל אחד בפני עצמו לאוסקר שחקן משנה. תחשבו רובין וויליאמס בוויל האנטינג, ונסו לבדוק עם עצמכם אם יש בכלל סרט בלעדיו.
ראשית, ששת המטוגנים. טבעות בצל דקות ומתחסלות (26 שקלים) ולא פחות מחמש גירסאות צ'יפס (קלאסי, עם שמן כמהין, ספייסי, בטטה וגם וופל נדיר במקומותינו, 18-22 שקלים) שהגיעו במצב צבירה אופטימלי, נטולי שמנוניות מיותרת ועם סאונד שממנו עושים קונצרטים.
שנית, קורן-דוג (39 שקלים), נקניקיית בקר ביתית שנעטפת בבלילת תירס ונכנסת לשמן העמוק שמחה ומרוצה מגורלה, רק כדי לצאת משם לוהטת בכל מובן אפשרי, כולל זה הסקסי, ועם הוכחה נוספת ליכולות הסליז-טראש-פאן האמריקניות פה.
שלישית, מה שמכונה כאן "רובן ניו יורק" (69 שקלים), והוא כריך פסטרמה שאף היא נעשית כאן. החיתוך עבה ממה שהורגלנו אליו, ומזכיר יותר את הדליס המפורסמות של העיר הגדולה באמת, והצבע הכהה, בגווני אדום-ורוד עמוקים, מרחיק מיידית זכרונות מכל מיני חיקויים דהויים, תרתי משמע.
עם בצל מטוגן וכרוב כבוש, מיונז וחרדל וחמוצים מתוקים, ועם טוויסט של הלחמניה המנצחת במקום שתי פרוסות הלחם המסורתיות, נוצר כאן פייט ללהיטי מועדון הבית. והכלל הראשון של הפייט קלאב הזה הוא שלא מדברים על הפייט קלאב הזה, אלא פשוט מזמינים את כולו.
למרות מה שניתן היה לחשוב, ה-Leap of Faith של שימי ושימי'ס לא נשען בלעדית על אמונתו הדתית, אלא התבסס על המוצר. זה משפט שאתה שומע כמותו פעם אחת לפחות בכל מקום שאליו אתה נכנס, כך שהסקפטיות מתפתחת באופן טבעי, ואיתה הציניות. דרושה יכולת שכנוע, ופה היא מובהקת ומוחלטת.
זה מקום פשוט, שרוצה לעשות דברים פשוטים, הכי טוב שהוא יודע. הכשרות, מבחינת אנשיו, היא לא חסם ולא מגבלה, אלא אתגר. לא הייתה להם תשוקה מיוחדת לגבינה, למשל, עד שנמצאה הגבינה שעליה גם גבינתיים לא יכלו לוותר. לא הייתה גם אובססיה לסמן וי על משהו טבעוני, עד שפוצחה הפטריה הנכונה.
התוצאה היא עיר שמתמסרת לאט - למעשה מהר מאוד - למקום. החיים מגלגלים אותך הרי לאן שהם רק ירצו. עכשיו הם יגלגלו אותך חזרה למודיעין.
שימי'ס (Shimmy's), דם המכבים 28, מודיעין, 055-3109080