תל אביב של חודש יולי הייתה לוהטת כרגיל, גם כשלא הייתי במטבח. הלחות הייתה בלתי נסבלת ומצב הרוח בהתאם. בימים טרופים אלה, ההצעה להצטרף למסע לסקוטלנד הגיעה כמו משב רוח צונן.
סקוטלנד תמיד הייתה בשבילי מקום שנראה כמו חלום - נופים ירוקים, וויסקי משובח ואנשים שמחים. במציאות ההזויה שבה אנחנו חיים מאז 7 באוקטובר, הרגשתי שזו בדיוק ההפוגה שאני צריך - לצאת מהלחץ היומיומי ולהגיע למקום "שפוי", שבו החדשות של מחר מספרות על מה קרה במזקקות היום.
הנסיעה הזאת היתה מלכתחילה סוג של חלום. נבחרתי להיות חלק מנבחרת מרשימה של יוצרים ואמנים במסגרת קמפיין I Rise We Rise של שיבאס, וכולנו יחד זכינו להתארח במזקקה המרהיבה שלהם. הטיסה לאברדין עברה דרך אמסטרדם, (בימים אלו בהן חברות תעופה זרות מדירות רגליהן מישראל, אפשר רק לחלום על טיסה ישירה) ונקודת המבט של עין הציפור חשפה בפנינו את הירוק העז, מרבדים אינסופיים שאנו זוכים לראות רק על גבי שומרי המסך שלנו.
אחרי שנחתנו, נסענו כשעה וחצי בכבישים שקטים, מוקפים בכרי דשא, נהרות, כבשים שליחכו עשב בהנאה, עיירות וטירות עתיקות עד שהגענו לטירת לין האוס, בית האירוח הרשמי של המזקקה. ההתרגשות הייתה כפולה כשהמארחים שיתפו שאנחנו המשלחת הישראלית הראשונה שמגיעה למקום. להיות ישראלי בחו"ל בימים אלו ולהרגיש כל כך רצוי ואהוב עורר בכולנו גאווה אמיתית. מסע מפרך שהחל באמצע הלילה בישראל הוביל לאוויר קריר ופריך של 14 מעלות, ולטעימה ראשונה מבקבוק נדיר שהופק לכבוד מלכת אנגליה - אחד משלושה בקבוקים אחרונים דומים שנותרו בעולם.
לין האוס היא אחוזת האירוח הפרטית של שיבאס בעיירה קית', אזור המפורסם במורשת הוויסקי העשירה שלו. יש בה 12 חדרים בסך הכול, והיא משתרעת על פני דונמים רבים של טבע מרהיב, עם נחל גועש שחוצה אותה.
זכיתי לקבל חדר מיוחד שבו חלון אחד משקיף על רחבת הכניסה המרשימה, והשני על שפך הנחל המתפתל בין שיחים ועצים על רקע דשא בגוון ירוק זרחני. חבריי למסע - איתי לוי, ענבל ביבי, מארינה מקסימיליאן, אקו, תום לוי, ניר פלד ושרה קורי - התלוצצו שקיבלתי את "החדר הכי טוב", אבל בגלל שגם בחדרים שלהם חיכה בקבוק ייחודי בן 26 שנה, הבדיחה הזאת נגמרה מהר.
מצאתי רגעי שקט בשוטטות במרחבי האחוזה. ביער הסמוך גיליתי פטריות ופירות יער, והרחתי טחב שעורר בי תיאבון ורעיונות. גינת הירק האורגנית שמאחורי הטירה הייתה תגלית אמיתית, עם שומר, גזר, כרישה, סלקים, צנוניות, מטע תפוחים ומגוון עצום של פירות יער שאת חלקם טעמתי לראשונה בחיי. דווקא שם, בין הערוגות המטופחות, התקרבתי לקבל את ההחלטה הסופית לעשות שינוי בחיי ולסיים את הפרק שלי בג'ורג' וג'ון.
למחרת בבוקר, קמנו לארוחת בוקר סקוטית מסורתית, חוויה בפני עצמה, הכוללת בייקון עבה, נקניקיות "לורן" מרובעות, פודינג שחור מנקניק דם, וגם האגיס כמובן, נקניקיה שעשויה מתערובת של לב, כבד וריאות כבש.
לקינוח, הוגש סקונס טאטי, פנקייק תפוחי אדמה לצד עגבניות ופטריות צלויות. חבריי לשולחן היססו, אבל אני טעמתי מהכול. העושר הקולינרי הזה הוביל אותי לפגישה עם שף הבית, צרפתי בן 70 שהחזיק בכוכב מישלן במסעדה בריביירה הצרפתית. הדחף להשתלט לו על המטבח ולהתחיל לבשל היה גדול, אבל בחרתי לכבד את המקום ואת המארחים, וגם אותו כמובן.
באופן טבעי, הביקור במזקקת שיבאס - סטרטיילה בשמה המוקרי - תפס חלק משמעותי מהטיול. היא נוסדה ב-1801 על ידי האחים ג'ון וג'יימס שיבאס וכארבעה עשורים לאחר מכן זכתה בהכרה ממלכת אנגליה שהכתירה את הבלנד שלה כמלכותי. אואן המדריך ליווה אותנו בין טעימות סינגל מאלט וגריין, אבל שיא החוויה היה ביצירת בלנד וויסקי אישי.
כשף שרגיל לשחק עם טעמים, בחרתי להתרחק מהטעמים המעושנים שמוכרים לי מהמטבח שלי (אני מתייחס לעשן כתבלין, וזהו אזור נוחות בשבילי), ולהתמקד בארומות מבושמות ופרחוניות של טעמי השרי שחביות העץ מעניקות. הבקבוק האישי שיצרתי הפך ל-Show Stopper בערבי האירוח שלי.
המפגש עם תהליך ייצור הוויסקי, ועם המאסטר בלנד סנדי הייסלופ, שינה את תפיסת עולמי המקצועית. תמיד האמנתי שייצור רחב פוגע באיכות, אבל כשראיתי איך המזקקה הזאת יודעת לשלב מסורת וחדשנות ולהפיק במקביל מיליוני בקבוקים, קיבלתי פרספקטיבה חדשה על היצירה הקולינרית שלי והבנתי שהאתגר האמיתי הוא לשמור על איכות ואחידות לאורך זמן.
ביום האחרון התנסינו בספורט נוסח בית המלוכה - ירי בצלחות חימר מעופפות, חץ וקשת וירי למטרה עם כוונת - והרגשנו קצת כמו לורדים, למרות שברור שלא התקרבנו לפגיעה. אלה היו שעתיים שלמות של כיף והיכרות עם עולם חדש שלא הכרתי.
סיימנו את המסע בארוחת צהריים במלון עתיק בכפר ארצ'ייסטאון שנוסד בשנת 1760 ונהנה ממעמד שימור האדריכלות המקומית. זה היה הרגע הנכון לשתף את אואן בהיסטוריית הטמפלרים שהגיעו לישראל באמצע המאה ה-19 ובנו את המבנה שבו שוכנת מסעדת ג'ורג' וג'ון.
באחד מהימים שבהם שוטטתי במרחבי לין האוס ליקטתי פרחי קמומיל. הסתובבתי עם הזר העדין הזה יום שלם ומדי פעם הצמדתי אותו לאף לשאיפה עמוקה. הריח המשכר ליווה אותי כל הדרך חזרה לארץ ומיד התחלתי לפתח קינוח חדש בהשראתו. יחד עם הבלנד האישי והזכרונות, החוויה ומזג האוויר, המתנה האמיתית שהבאתי במזוודה מסקוטלנד היא סיפורי המורשת של האחים שיבאס, ותועפות ההשראה שהם הכניסו בי.
המסע לסקוטלנד של תומר טל הוביל לשתי ארוחות מיוחדות בג'ורג' וג'ון, בהשראת המזקקה כמובן. הן יתקיימו בימים שלישי-רביעי (26-27 בנובמבר) ויספקו הזדמנות כמעט אחרונה לסעוד על שולחנו במסעדה שהייתה לו בית בשנים האחרונות.
התפריט, במחיר 550 שקלים לאדם, יוגש סביב שולחן אבירים בחדר הפרטי של ג'ורג' וג'ון, בפורמט ארוחת טעימות של שבע מנות וקוקטיילים מבוסס ישיבאס. נו מה.
יהיו בו, בין היתר, פלמידה כבושה ומעושנת קלות עם צ'יפס תפוח אדמה באטר, קרם חצילים שחור וגבינת קפיר, סשימי טרכון עם ויניגרט רימונים ובזיליקום סגול, טטאקי סינטה בראב תבלינים, תירס גילי מתוק צלוי בפחמים עם חמאת פלפל שחור ומרווה יבשה, עיקרית לבחירה מתוך טלה בבישול ארוך, פילה בקר או פילה לוקוס, קינוח וערבובים דוגמת "Royal Highball" (שיבאס 12, סודה תפוחים, קורדיאל זוטא לבנה) ו"Botanical Monarchy" (שיבאס XV, פינו שרי, סירופ רוזמרין, מיץ ליים צלול, תה דו חמאם).