כמו כל חברותיה למקום העבודה, גם מכונת הקפה החדשה של נינג'ה נכנסת אליך הביתה עם הצהרת כוונות שונה לחלוטין מהמקובל בעולמות מסחריים שכאלה, פאסון מסוים מאוד ותפיסת עולם שהופכת את הסדר. לא מבלגנת, חלילה, אלא יותר בכיוון של מטלטלת.
החברה ידועה בגישת ה"תאמרו לנו קודם כל ולפני הכול מה הבעיה שכולם רוצים לפתור, ואנחנו ניקח את זה משם". זאת נקודת בסיס בריאה להמון תחומי חיים, ויעילה במיוחד כשמחברים יחד חשמל ויומיום, בני אנוש ופנאי של בני אנוש. רובינו, אין ברירה אלא להודות בכך, צריכים קצת עזרה ושמחים מאוד כשהיא מגיעה. ככה פשוט.
לחובתה (של החברה ושל הגישה כאחד) ייאמר שהיא עובדת רק אם אתם מוכנים להתמסר לעניין, שהרי מי יוכיח לכם שיש בכלל בעיה. לזכותה ייאמר שהיא עובדת. פשוט כך. מבלנדרים ועד סכיני מטבח. ממעשנות בשר ועד אייר-פרייר. ממכונות גלידה ועד סלאשי-מייקר. אני בטוח שאיפשהו מסתובב לקוח מאוכזב שלהן. עדיין לא איתרתי אותו.
כעת, נדמה, מגיע אתגר מסוג אחר, ומערכת יחסים שדורשת מאמץ דו-צדדי כדי להצליח. קפה, זה ברור, הוא הרבה יותר מגאדג'ט. עבור כולנו, קפה זאת אהבה. והרגלים. ושגרה. ועוד אהבה. הדבר הראשון שפוגשים בבוקר, ולכן כדאי שהוא יהיה מושלם, או לפחות המושלם שלך.
ה-Luxe (2,690 שקלים, רכישה כאן) מכוונת לבטן הרכה (מאוד) של צרכני הקפה הביתיים שרוצים לעשות את הצעד הבא. הצעד הזה יכול להיות קלאסי - מספלי קפה נמס כאלה ואחרים - ויכול להיות מעט יותר מודרני, אבל הוא בהחלט הצעד הבא.
היא מוגדרת כחצי אוטומטית, כלומר משלבת (המון) טכנולוגיה ושכל עם (מעט) פעילות ידנית, ומתייצבת בידיעה גמורה בתפר שבין המכונות הידניות לגמרי, שאותן נמצא לרוב במטבחיהם של חובבי קפה והתעסקות מושבעים, המכונות האוטומטיות לחלוטין, שדורשות ממך לחיצת כפתור אחת בלבד (כולל טחינה של הקפה), ומכונות הקפסולה הנפוצות.
ברמה האישית, למשל, וכאיש קפה שפוי יחסית - שותה הרבה, מסרב להכניס מכונה ידנית מוחלטת, משקיע במתינות ומחזיק מעצמו מבין - היא איתגרה מאוד את הבית, בקטע טוב. אני מחזיק כבר במכונה אוטומטית שטוחנת קפה ומתפקדת מצוין ועובדת קשה יותר מרוב שוכני החלל. כך, אני אולי לא קהל היעד הקלאסי, אבל אחרי שבועות של שימוש, אפילו אצלי התחרות הייתה קשה מאוד. ככה זה.
היא יצאה לדרכה תוך שאיפה, אם אני מבין נכון ומנסח נכון, להוציא קפה ביתי ראוי תוך מיזעור כל הטעויות האפשריות בדרך. כהרגלה, היא מצאה לזה גם שם ממזרי, בדמות טכנולוגיית Barista Assist. תחשבו עוזר אישי (או פרסונל אסיסטנט, למה לא) בילט-אין, בתוך הברזל ומאחורי כל כפתור.
כמהות, זה עובד נפלא. כל פעולה מגובה. כל משקה עובד בפורמט שנקבע מראש כאידיאלי, אך עשוי גם להשתנות אם יש לכם העדפה אחרת. הכול - הטחינה וההקצפה, המיצוי שמוביל לקולד-ברו וכמות האספרסו - מסודר עבורכם מבעוד מועד, אבל פתוח לשינויים, גמיש לעדכונים ובאופן כללי מתפקד פחות כמדריך ויותר כפרטנר, כמו כל מערכת יחסים בריאה, בעצם.
המכונה מחזיקה נוכחות בינונית במרחב - כ-34 ס"מ עומק, כ-37 ס"מ גובה, וכ-35 ס"מ רוחב, אם כי המידות הנקיות הללו דורשות עוד קצת שוליים, לתפעול המכלים והאמצעים שעוצבו כך שייצמדו למכונה מהצד ולמשיכה מעלה של מכל המים. היא לא קומפקטית כמו הקטנות שבהן, לא מפלצתית כמו הגדולות שבהן ומעוצבת בקווים שחורים-כסופים אופייניים לחברה. יפה אם אתם בקטע הזה, ובכל מקרה מדובר בעניין של טעם.
היא מגיעה, כנהוג (כנהוג כאן, כי במקומות אחרים ובחברות אחרות זה פחות נהוג, כידוע) עם כל מה שצריך כדי להתחיל (כולל, תודה מראש, הדבר הזה שנקרא פולי קפה, בדיל של שריג המצרף ארבע שקיות של Beanz בנות 200 גרם כל אחת. אתם יודעים, כדי שיהיה עם מה להתעסק ומה לשתות) - שלושה גדלי מסננים, משפך מצוין למנוע לכלוך ובלגן, דוחסן וידית חליטה עם "Feel" ראוי לכשעצמו ביד, מעמד כוסות מתכוונן, דיסק ומברשת ניקוי, וכן קנקן חלב מנירוסטה עם מקציף מובנה.
משם, נפתח גן השעשועים. והוא שופע מתקנים ואפשרויות, לפחות עד שאתם מתנודדים הלאה ממנו עם בוסט קפאיני בלתי שגרתי בעליל.
האספרסו, כמובן, הוא מבחן הכניסה, ועובד נהדר כקצר וכפול, בגירסת Quad מרוכזת ואינטנסיבית, וגם כאמריקנו הפופולרי במקומותינו. קפה הפילטר שחוזר בשנים האחרונות לחיינו - ובצדק - ירכיב כאן כמה משקאות בסיס מוצלחים (כולל שילוב מפתיע לטובה עם קרח), ואילו הקולד ברו (חליטה קרה ואיטית) סיפקה תוצאה יפה מאוד ביחס לציפיות, ומצוינת אם משקללים את המכשול הקבוע הזה בהרבה מאוד מכונות ביתיות אחרות.
מערכת ההקצפה מתבססת על המכל המצורף שמתייצב בספוט ייעודי, ומציעה קצף קר, שכבה עבה או דקה, וגם חלב חם כמובן. הסיפור דורש קצת אימון ומעט טסטים בהינתן שמאה ישראלים יזמינו מאה משקאות קפה וקצף שונים, לפחות, אבל כשהשלב הזה מסתנכרן, נרשם V גדול גם פה, בדרך לקפוצי'נו והפוכים, לפלאט-וויט וללאטה מפנקים, לקורטדו ולמקיאטו טרנדיים
שריג מגבה את כל ההבטחות עם חוברת הפעלה מפורטת, עם מערך תמיכה ושירות לקוחות מוכר ביעילותו (שוב, גם ביחס למה שמשתולל שם בחוץ) ועם מה שהיא מכנה "מדריך השראה", חוברת בעברית שהיא מניואל קרוב לשלמות אחרי האנבוקסינג, ובה מתכונים, טיפים, הדרכות והמלצות.
הספרון הזה נהדר, אבל מהר מאוד עובר לתפקד בהתאם לשמו בלבד - השראה. כל השאר קורה מול העיניים ובקצות האצבעות, עם ממשק משתמש נוח וברור, ותחושה כללית של מכונה שבאה לעבוד בשבילך, מקסימום איתן, ובוודאי לא נגדך. נינג'ה, בקיצור.
המחיר - 2,690 שקלים - מציב את ה-Luxe בדיוק באמצע הקטגוריה. זולות ממנה יכינו לכם קפה על בסיס קפסולות. יקרות ממנה, יקרות הרבה יותר, יהפכו אתכם באותן שניות עבודה לבריסטה במשמרת, ואוטומטיות סולידיות יעלו פחות או יותר אותו דבר, מקצתן עם מאפיינים דומים, רובן עם מכלול תכונות שלא מתקרב לדבר הזה.
בעיני, לפחות שתי קטגוריות מהמתואר בפסקה למעלה אינן עומדות ברף הזה עבור חובבי קפה מושבעים או עבור אנשים שעדיין שומרים על השפיות, ועל השיש, ריקים ממניירות. עבור כל השאר, המכונה הזאת צריכה לקרוץ סקסי ופתייני מהמדף, ולהתעורר איתכם בבוקר הבא.
Ninja Luxe Cafe, שריג, 2,690 שקלים, כולל אחריות יבואן רשמי (שנה מלאה + שנה נוספת מוגבלת), 800 גרם פולי קפה, שירות ותמיכה בישראל