אף אחד לא צריך את פסטיבל הסרטים בחיפה כדי להגיע ולאכול בכרמל. שנים ארוכות של מאמץ והשקעה הפכו אותה ליעד טעים בפני עצמו, כזה שלא זקוק לסיבות מיוחדות, אירועים, חגים ומועדים - ולאחת מערי האוכל הטובות והמיוחדות בארץ.
הסרט שכולם מהללים והקומדיה המטורללת: מה לראות בפסטיבל חיפה?
יש כאן מסעדות נוצצות ודוכני רחוב מיתולוגיים, מוסדות של ממש, שווקים שוקקים והבלחות יוצאות דופן. רק כאן. יש גם סרטים טובים, מסתבר, וימי חול המועד סוכות אכן מספקים אליבי מושלם כדי להגיע, במיוחד אחרי שנות מלחמה קשות, ולכן אספנו כמה מקומות חדשים (יחסית) שנפתחו פה - לפני הרמת המסך, ואחרי הקרדיטים. בתיאבון!
שווארמה פייר
אין שום כוונה, ושום טעם, להיכנס לפוליטיקה הפנים-סיחית של חיפה ולמהלך המסחרר של פייר מחאשם. כלומר, יש הרבה טעם, וזה מה שחשוב. כל השאר יסתדר מעצמו בתוך הפיתה.
בתפריט: נו מה. בשר עגל וכבש, סלט עגבניות, טחינה ועמבה, הום פרייז (ושווארמה מלמעלה) וחומוס גם.
נורד 26
כנגזר משמו, מקום שמכוון לצפון הסקנדינבי הרחוק יותר שרק במקרה התמקם בלב שוק תלפיות. מותר לחלום.
בתפריט: כריכים פתוחים וצבעוניים, סלט שרימפס, סלמון בכל פורמט אפשרי ושניצל כמובן. פריך במיוחד.
גורל'ס קיטשן
קצת רוסי, קצת אוקראיני, קצת גיאורגי והרבה ישראלי מתחברים יחד למקום מהמם בשוק תלפיות. אלא איפה.
בתפריט: פלמני, ונקי וחינקלי, צ'בורקי בשר וחצילים וחצ'אפורי פתוח עם ביצה נוזלית, מרק בורשט כהלכתו ועוגת נפוליאון לקינוח כמובן.
Ooga
קפה ועוגה מינימליסטיים רק בתיאוריה, כי בפועל מדובר בגו-טו בפני עצמו, שמרחיב את התיאוריה הזאת, ואת החגורה, למקסימום.
בתפריט: טארט לימון-פיסטוק מפורסם, פאי פקאן עשיר בהגזמה, עוגיות חמאתיות מושחתות ומשחקי גבינה באסקית מופרעים למדי - ממאצ'ה ועד פסיפלורה, עם עצירת חובה שוקולדית.
מנסורה
מסעדה שמרימה "למטבח של סבתא" עם אוכל ביתי ותבשילים, ולמעשה מקיימת הרבה יותר מהמובטח הצנוע הזה.
בתפריט: עראייס קבב ועלי גפן ממולאים, מסאחן עוף ומנסף טלה, סלט טאבולה ושניצל עוף.
יורדי
קצת יותר וותק, אבל עדיין בעולמות הגישור חוצי האוקיינוסים, מנסה יורדי לחבר אמריקה וחיפה. מנסה, ומצליח.
בתפריט: בייגל האם וצ'יז, כריך טבעוני עם ארטישוקים ורוטב רומסקו הום-מייד, ענייני קפה מהוקצעים, לימונדת-בננה והרבה מאוד עוגיות שוקולד צ'יפס.
מרווה
המסעדה הכשרה החדשה של מלון כרמל בוטיק רצה עם תפריט דגים חלבי של אביאל סנדרוסי משעות הבוקר (והבראנץ') ועד הערב.
בתפריט: חציל שרוף עם טחינה שחורה, סיגר דג ים עם קרם לימון כבוש, סביצ'ה ים תיכוני עם תפוח ירוק, טורטליני ארטישוק ירושלמי עם מוצרלה פרסקה, "שווארמה דייגים" עם עמבה ופילה לברק עם ריזוטו ירקות שרופים.
Eli wine bar
שלושה ימים בלבד בתוך שוק תלפיות מספיקים לפעמים כדי לקבע מסורת חיפאית שמחה וסוויץ' נהדר בין מעדניה לבר יין.
בתפריט: כוסות ובקבוקים במחירים חוץ תל אביביים, קצת בירה וקצת קוקטיילים למי שחייב, והרבה מאוד קומבינציות גבינתיות תלויות קיבולת, חבורה ורעב. חוץ מגבינת ברי עם ריבת תאנים. זאת כבר חובה.
Mezclado
עירבוב לטיני-כרמלי שמח במיוחד, צבעוני במיוחד וטעים במיוחד יצר קוקטייל לכל דבר ועניין והזריק עוד קצת אנרגיה בעיר שלא מפסיקה לצרוך אותה.
בתפריט: חציל קלוי עם חומוס ירוק, גבינת קממבר צלויה עם סלסת אננס, טאקוס וסלט שרימפס, חזה ברווז וסטייק אנטריקוט, הצדעות מסקרנות לגימלט ולנגרוני, והופעות די ג'יי שעוטפות הכול הדוק ושמוחרר בו-זמנית.
תאי קיטשן
אותנטיות מובהקת, מהלוק ועד תכולת הקערות, הפכו את המקום החביב ברחוב החלוץ לתחליף תאילנדי עבור כל אלה שלא השכילו לקנות כרטיס טיסה בזמן. גם זאת נחמה.
בתפריט: מרקים ותבשילי ירקות עשירים, מחבתות שרימפס וסלטים היישר מהממלכה, ספרינג רול ופאד קפאו עם רלמרי.
ברוקלין 17
חלומות על גשרים, וחלומות על החיבורים שיוצרים גשרים, הולידו פתיחה איטלקית-אמריקנית בשדרות מוריה.
בתפריט: רביולי במילוי ריקוטה, פסטה ברוטב פיסטוק, פולנטה עם פטריות צלויות, קלצונה שקשוקה, קוקטיילים מושקעים מאוד ביחס לז'אנר ופיצות כמובן, עם רוטב שמנת ותפוחי אדמה, למשל, או עם רוטב בשאמל ופטריות.
דומו
נסיים דווקא בקריית חיים, רובע שמתעקש להיות עצמאי ובאופן רשמי עדיין שייך לעיר, כך שמוניציפלית אנחנו עדיין בגבולות הגזרה. ובשביל מתן בל, אפשר לנסוע כמה שצריך. אפשר ורצוי.
בתפריט: סושי מאלף-מעלף, דגים נאים בשלל וריאציות, תיבולים עזים, יקיטורי וגיוזה ושואו שלם של טעמים.