לשבור את הקונספציה

מכירים או מכירות את זה שיש לכם בראש דעה על מותג מסוים שיהיה קשה לשנות את זה? זה בדיוק מה שקרה לי עם יקב טפרברג.

במשך שנים הרגשתי שיש לו מקום. אבל רק במדפי הסופר עם ה"טי" הזהובה הגדולה. אך בשנים האחרונות הצטרף ליקב יינן ששבר את כל מה שחשבתי, ונתן לי לטעום יינות נהדרים שמצביעים על עתיד מזהיר.

דניאל (דני) פרידנברג, התחיל את דרכו ביקב בשנת 2016 לאחר שב-2012 עלה לבדו לישראל מארה"ב.

הוא החל ללמוד רפואה, אך החקלאות, הכרמים, והכיף שבעבודת היין והכרם ניצחו, והוא החליף את מסלול לימודיו בתואר שני בפקולטה לחקלאות, ועבד ביקבים שונים בארץ עד שהגיע לטפרברג.

לדני יש ראייה מיוחדת על יין. כמי שגדל רוב חייב בארצות הברית הוא לא בא עם יותר מדי קונספציות והרגלים.

כיום, כחלק מצוות הייננים של יקב טפרברג, הוא נמנה על אלה שקובעים את סגנון היין, ומקבלים חלק מההחלטות החשובות ביותר ביקב.

היין שהדליק אותי היה GSM (גרנאש, סירה, מרסלאן), מסדרת 'אינספייר ארט'. למה הוא הפתיע אותי? כי העשייה שלו שונה, הנגישות גבוהה ואחוז האלכוהול נמוך.

בסדרת 'אינספייר ארט' יש כיום שלושה יינות:

דבוקי
יין שעדיין דורש ליטוש ולמידה. הוא מוקפד ועשוי היטב אבל חסר ייחוד, וייחוד זה מה שאני מצפה לו מיינות על בסיס זנים אנדמיים. (65 שקלים)

סוביניון בלאן
הענבים מגיעים מהגליל התחתון (כרם יחידני) והעשייה בכרם, מביאה יין נפלא אשר לא מנסה לשכפל את הארומה הניו זילנדית. יש לו חמיצות חדה כתער, ארומות של הדרים, קליפותיהם, ועשבוניות שמאזנת את כל המארג. (65 שקלים)

יין שיהיה נהדר לסתם סרט מול הספה או לחלופין עם גבינות ואוכל. שנותן פייט לכל המתחרים ברמת המחיר שלו ואפילו דוחף את כלל הקטגוריה קדימה

ועכשיו ליין שבגללו נכתבו כל השורות האלה: 'טפרברג, אינספייר ארט, ג'י.אס.אם'. ראשי התיבות הללו הם שמו של בלנד מוכר מעמק הרון אשר מכיל: גרנאש, סירה ומורבדר.

דני שמתאים את עצמו לישראל ("זה המזג אוויר והטרואר שיש לנו אי אפשר לנסות להיות צרפת") החליף את המורבדר במרסלאן. זן שבימים אלו בענף היין הישראלי עושה חיל חפשו אותו יש המון יינות נהדרים ממנו.

השינוי הזה שבוצע יחד עם מיצוי עדין של הענבים, נותן יין אדום שמתאים לקיץ הישראלי. וגם לחורף. למרות שהוא התבגר בחביות עץ, הוא לא צועק את זה אלא נהנה מהתיבול.

טעמי הפרי אינם ריבתיים ובשלים אלא טריים ומלאי רעננות, אני אישית אפילו ממליץ לצנן אותו מעט לפני ההגשה זה עושה לו נפלא. (75 שקלים)

טביעת האצבע של דני מוסיפה לדעתי האישית המון לאיכות ורמת היקב ושבר לי את קונספציית ה"טי הזהובה" האלכוהול הגבוהה והפרי הבשל מדי.

ואם יורשה לי משהו אחרון קטן לדני יש יינות שהוא עושה תחת מותג משלו ביקב. אין מהם הרבה ולא קל למצוא אותם אבל אם הצלחתם תטעמו תקבלו חוויה מיוחדת ומעניינת מאוד.