אהלן ומרסלאן: תגידו שלום לזן הענבים שבקרוב כולם ידברו עליו

"אז נשתה הפעם אדום"? שאלה אותי חברה שאני מקליטה איתה פודקאסט. בדרך כלל אנחנו שותות רק כוס אחת של יין במהלך ההקלטה, כדי לא לאבד ריכוז. תמיד זה נע בין רוזה ללבן, כי קיץ וכי היא לא שתיינית כמוני. הפעם היה אצלה אדום על השיש. בקבוק יין צרפתי שלא הכרתי, ואז ראיתי שזה מרסלאן, זן ששמתי עליו עין כבר די הרבה זמן וסימנתי אותו כדבר הבא שיתפוס חזק בקרב בלייני תל אביב. גם אלה שמעדיפים להיתקע על מרלו. החברה שלא הכירה את הזן, תהתה אם כדאי ללכת על משהו "בטוח", אבל שכנעתי אותה לפתוח את הבקבוק, ובתום השעה שתינו את כולו.

מרסלאן, למי שעוד לא שמע, הוא זן ענבים צעיר יחסית, שמשלב את הטוב ביותר בזנים קברנה סוביניון וגרנאש. אפשר לומר שהוא נוצר במעבדה של מדען צרפתי בסוף שנות השישים, ושכמו ילד, לקח את הטוב ביותר משני הוריו: מצד אחד אלגנטיות ומבנה של קברנה סוביניון, ומצד שני עושר פירותי וטעם עמוק של גרנאש.

כי הוא משגשג באקלים חם ויבש, מה שהופך אותו לזן ים תיכוני קלאסי. הפופולאריות שלו, לפחות בקרב הקהל הרחב, עדיין לא תפסה את התאוצה הראויה, אבל אני מאמינה שכמו שקרה לזנים כמו שנין בלאן, וריזלינג בשנה האחרונה, הוא זה יתפוס, ובקרוב לא יהיו מסעדה או בר שכונתיים שלא יציעו גם מרסלאן.

כחלק מהטעימות המקדימות שאני עושה לפני שאני מעלה יין כלשהו לשולחן חג, החלטתי לדבוק לפחות בשניים שלושה בקבוקים של מרסלאן, כדי לאפשר לדור שלא ידע את הזן להיחשף למשהו חדש.

לפני כמה שבועות הייתי בהשקה של סדרת ספיישל רזרב 2019 של יקב רקנאטי, ובין כל היינות הבאמת טעימים שהיו שם, לא היה לי נעים להמשיך ולמזוג לאחת הכוסות הצדדיות שהשארתי בצד עוד ועוד 'מרסלאן קדמת צבי 2019'. המרסלאן הזה שבה את ליבי, ואפילו גנב מבחינתי את ההצגה, אפילו מ'קריניאן פרא' שהוא בין יינות היקב האהובים עליי. כמו שקובי ארביב תמיד עושה את היינות שלו שתיים ונעימים, כך גם המרסלאן שעם טיפה קירור הופך לכזה שלא צריך לחכות לחורף עבורו. המחיר: 119 שקלים.

ימי המרסלאן היו מבחינתי הזמן הנכון לפתוח בו 'מרסאלן רזרב' שליקב בנימינה, שישב אצלי על המדף וכמעט שכחתי ממנו, זו לא היתה שנה של אדומים, לפחות בשבילי. עכשיו כשנהיה לי קראש מרסלאני, הלכתי לפשפש בכל ארגזי היין שיש לי בבית (ואלוהים יודע שיש לי), כדי למצוא את הבקבוקים שאמרתי שאשמור בצד לרגע שבו שיתחשק לי שוב יין אדום. אז הנה, הרגע הזה הגיע. מדובר ביין שהוא מאחת מהסדרות הקלאסיות של היקב, טעים ופשוט והכי כייף בליווי ארוחה. המחיר: 60 שקלים.

אמנם מדובר בבלנד ולא במרסלאן אסלי, אבל יש בו ארבעים אחוז מרסלאן ושישים אחוז מלבק, מה שהופך אותו לסופר עוצמתי וסופר קולינארי. אנחנו פתחנו בקבוק מבציר 2019, אחרי ששליתי אותו מאחד המדפים במקרר ונדמה לי שהיה ממש שווה לחכות לו עד עכשיו.

כל היינות בסדרה הזאת של יקב טפרברג, הם בול בפוני, חץ למטרה על זה אין עוררין, אבל אני מודה שהבלנד הזה הפתיע אותי והתחשק לי ממנו עוד. מי ששתה איתי, אמר לי שבא לו פתאום לאכול כבדים ביין אבל זה הסתדר יופי עם העוף בצ'ילי שהוא הכין. כן, יש אנשים שקולינרית הראש שלהם כבר מזמן בחורף. אני אגב, לא רואה בזה שום דבר רע. המחיר: 75 שקלים.

מכירים את זה שאתם נוסעים לבקר ביקב, אוכלים, שותים, חוזרים עם בקבוק הביתה ואז אומרים לעצמכם: ככה אני רוצה לחיות, לשתות את היין מהיקב ולשמר את תחושת החופש האינסופית בכל שבוע, לא לראות חדשות ולדמיין שאני על הדשא עם נוף ובריזה? ואז אתם חוזרים לשגרה ועושים בדיוק ההיפך? זה בדיוק מה שקרה לי עם ה-'מרסאלן רזרב' של יקב מוני.

לא הספקתי לפתוח אותו וכבר הגיעו בקבוקים חדשים, ועבודה ובלאגן והוא נדחק קצת לפינה. אבל הנה החזרתי לו את הכבוד האבוד, והוא היה כל כך טעים. גם באותו יום שישי כייפי , ועכשיו גם על הספה בבית מול בינג' מנקה ראש של "חתונמי". המחיר: 90 שקלים.