ארוחת בוקר טיפוסית בבית קפה ישראלי היא, על פי רוב, מהעניינים היותר משעממים קולינרית שאפשר להעלות על הדעת ("מה תעדיפו - מקושקשת? עין שתי ביצים? אה, אתם שומרים? חביתת חלבונים אולי?"). ברוב המקרים מדובר גם בתסכול לא מבוטל. נפרדים מקרוב ל-60 שקלים בתמורה לשתי ביצים, סלט קטן, קצת גבינות, זיתים, ריבה וקפה. מעט מידי יוצאים מן הכלל נמנו לאורך השנים בתוגת הישראליאנה הזו. מזנון הבוקר של רביבה וסיליה ברמת השרון למשל; או ארוחת הבוקר של מלון הבוטיק עדן.
לתוך תמונת האין-קסם הזו הגיח בימים אלו ממש שחקן חדש, נוצץ. בחודשים קרובים תיפתח במלון מנדלי, מלון בוטיק ברחוב מנדלי בתל אביב, מסעדה אותה יפעיל השף רפי כהן ("רפאל"). עד שתצא המסעדה לדרכה הפורמלית, עם ארוחות צהריים וערב, החלו להגיש בה, ארוחות בוקר. הן מיועדות לאורחי המלון ופעילות עד 12:00. סועדים מן החוץ יכולים, בתיאום מראש, להגיע אף הם. 75 שקלים לסועד (לא כולל שתיה) עולה הארוחה הזו, שטורפת את כל הכללים המוכרים כאן באשר לארוחות בוקר.
נכנסים ללובי, שומעים את בליל השפות הזרות הבוחש-רוחש מסביב ותיכף מרגישים (קצת לפחות) חו"ל. מסתכלים סביב. עיצוב עכשווי, נעים, לא מרתק או מרהיב, יותר חדר אוכל-מלון ממסעדה מעוצבת. קצת צפוף והאקוסטיקה לא מפנקת או מרגיעה; אבל העיקר כאן איננו הוייב. את זה תמצאו במספיק מקומות אחרים. את איכויות ארוחת הבוקר, לעומת זאת, לא תמצאו גם אם תחפשו בנרות. חגיגה חד משמעית של טוב טעם ואיכויות שכמותה לא פגשנו כאן עד היום.
כמו במלון, את האוכל אוספים מבופה. שני פסים בסך הכול יש כאן, אבל המצאי בהם נדיר לגמרי באיכויותיו. זה מתחיל עם עמדת המאפים המושקעת. אלו אינם מאפים שנאספים בבוקר ממאפיה ומחממים בטרם הגשה. התנור פועל כל הזמן ופולט פוקצ'ות קטנות ומצוינות, עם מיני טופינג משתנים ולצידם מיני מאפים מלוחים ממולאים בגבינות, מעולים. כל המאפים שטעמנו היו טריים ויצאו זה הרגע מן התנור ובאיכות של מאפיה/קונדיטוריה מצוינת.
ממשיכים: פס הירקות. סלט קצוץ אין. נפקד גם מקומה של ערימת הירקות הנצחית, המוכרת מארוחות הבוקר במלון, שעליה תמיד מערימים עוד כמה נבטים סיניים ושתיים-שלוש עגבניות שרי מעל, לפני שמרטיבים ברוטב אלף האיים או סתם בשמן-לימון, לתפארת מלונות ישראל לדורותיהם. הירק הטרי היחידי על הפס הוא עגבניות שרי מכמה מינים. לצידן ממתינים ירקות שבהיעדר הגדרה ראויה יותר נכנה אותם להלן "אנטיפסטי"; כולם צרובים ללא שמנוניות יתר ומתובלים בתבונה רבה: לפתות, גזרים, פלחי סלקים, ארטישוק, אספרגוסים, שעועית ירוקה, עולש (אנדיב) ועוד. גם סלט חצילים קלויים על האש.
עוברים לפס הבא ומוצאים בו את איזור הדגים. פילטים יפהפיים ונהדרים של אנשובי; הרינגים מצוינים; מקרל ביוגורט וסלט מקרל עם פלפלים חריפים. כל הדגים האיכות הגבוהה ביותר שיש. הערמנו מהם עודו ועוד. קשה היה להיפרד אבל הבאה בתור הייתה עמדת הגבינות. "עמק", קצ'קבל ובולגרית אינן מחכות כאן. במקומן מצאנו לא פחות מחמש גבינות מיובאות קשות, אחת טובה מרעותה; קרם פרש וחמאה מלוחה.
אחרי שמערימים מכל הטוב הזה על הצלחות צריך לבחור ביצה מתוך תפריט ובו 11 אפשרויות. הלכנו על "מחבת ביצי עין עם בוטרדו, פלפל חריף, אריסה ושמן זית חדש"; ו"ביצים עלומות בחלב ויוגורט עזים עם עלי תרד בלאדי, חמאה מלוחה ושמן זית סורי". הראשונה, מעין דיאלוג מתוחכם, נטול עגבניות, עם שקשוקה, הייתה טובה. השנייה הצטיינה בגדול. החלב והיוגורט נסכו עידון רב.
התרד נתן את הנגיעה הירוקה הקטנה; החמאה ושמן הזית את העומק. טעים להפליא. הביצים עצמן 'נעלמו' בדיוק רב.
כמי שרחוק מלהשתגע על ארוחות בוקר ישראליאנה סטייל, אני מתקשה כעת להפריז בתיאור הנאתי מהאוכל בארוחה הזו. הביצים העלומות עם התרד ויוגורט העזים; אנשובי-מקרל-הרינג; ירקות שורש צרובים; פוקצ'יות ובורקסים מצוינים; גבינות נהדרות. תענוג צרוף.
פרק המתוקים כולל שישה מאפי בוקר, כולם מצוינים. ריבות. שני קישים מתוקים ועמדת פירות שמתחילה באפרסמונים, קיווי ואננס וממשיכה בתאנים מרהיבות וסברסים; כולם על קרח; וקערת תותים ענקית, לטבילה בשמנת חמוצה עם סוכר.
לא מכיר שום מקום כאן שהולך עם ארוחת הבוקר לרמה כה גבוהה. חומרי הגלם הם הטובים ביותר בתחומם. ההשקעה בכל אחד מהם יורדת לפרטים הקטנים ביותר. כל מה שטעמנו היה לא פחות מטוב ובמקרים רבים מצוין. אנשים שיודעים להעריך חומרי גלם ראויים וביצוע איכותי יעופו כאן. אין ספק בכלל ש-75 השקלים שגובים על הארוחה הזו אינם מכסים את עלויותיה. די סביר להניח שהתמחור הזה לא ייוותר על כנו למשך זמן רב מידי. תיכף יתחילו התורים; המקום ימותג והמחירים, סביר להניח, יעודכנו. רפי כהן, איש שיודע דבר או שניים על שיווק, מיתוג ויח"צ, מבין שזו דרך יעילה מאין כמותה לקדם את "גריל 5", המסעדה העתידה להיפתח שם בהמשך.
לצד ההמלצה החד משמעית, שתי הערות : יש פער מסוים בין האוכל, שכולו פרימיום, לאווירת חדר האוכל במלון.. לברקפסט-בראנץ' כזה צריך להסב בניחותא, בסביבה מרווחת יותר, אם אפשר מול הים; לאכול לאט וללגום טוב ליד: שמפניה, קמפרי עם לימון ונענע, בלאדי מרי. האווירה בחדר האוכל 'בסדר' אמנם אבל האוכל כה מופז שהיא מתקשה להתחרות בה. בנו זה יצר תחושת דיסוננס מסוימת.
2. מחירה הנקוב של הארוחה אינו כולל משקאות. מאחר והתמורה, כאמור, הרבה יותר מנהדרת, אין על כך טענות כלל. כדאי רק שבעת הצגת הדיל לסועדים ע"י המלצרים יובהר בבירור שעל משקאות משלמים בנפרד (14 שקלים להפוך 'רגיל', 18 לגדול). קצת לא נעים למצוא פתאום עוד למעלה משישים שקלים, בארוחה של 150, על פעמיים מיץ וקפה. למען הסר ספק: גם ב-210 שקלים לשניים, כולל משקאות, הארוחה הזו שווה בגדול; אבל להבהרה מראש משמעות פסיכולוגית שאין להקל בה.
אם אתם פודי'ס, שיודעים להעריך חומרי גלם איכותיים וביצוע איכותי, רוצו לאכול בוקר במנדלי. לא יהיה זה מוגזם לקבוע שמדובר, ככל הנראה, בארוחת הבוקר הטובה ביותר המוגשת כרגע בישראל.
מלון מנדלי, רחוב מנדלי 5, תל אביב. 03-7715424 ארוחת הבוקר של המסעדה מוגשת ה בין השעות 7:00-:11:00
ביקורת מסעדות: מה קרה למסעדת קלואליס?
מר וגברת לי: אסיה בסגנון עדות קימל
לכל הטורים של אבי אפרתי
