בית האוכל 8 צץ לפני מספר חודשים בכיכר רבין. עם שם קצת מוזר, שלא לומר תמוה, ללא מסע היח"צ הטיפוסי למקומות בתל אביב וללא טיפת תואר והדר, 8 נראית כעוד מקום שנפתח וישרוד או ייסגר בלא שאיש ישים לכך לב. כמה וכמה פעמים חלפתי לידו בשבועות האחרונים, ללא כל יכולת להבין שבפנים, מאחורי הבר, מתנהל בעצם בית אוכל מושקע, אטרקציה לפודי'ז.
עשרה מקומות על הבר ועוד ארבעה שולחנות זערוריים; זו כל תכולת החלל הפנימי של המקום. בחוץ ישנם קצת יותר שולחנות, כולם משקיפים אל כיכר רבין. ככה בדיוק נראות חומוסיות קטנות או מזנוני שווארמה ברחבי העיר; רק שכאן הסיפור אחר לגמרי.
ישבנו בחוץ, בחום, מדמיינים ימים של שקט ומייחלים לקרירות ולקצת פחות לחות. לאלו גם אלו נמתין בסבלנות. בינתיים מגיע המלצר, ללא תפריט. כל המנות ב-8 כתובות על לוח בגיר ומשתנות תדיר. הזמנו בורשט (15 שקלים) ו'צלחת ממרחים' (40 שקלים). לפני המנות הגיעה, און דה האוס, פוקצ'ה טריה, מוצלחת מאד, שנאפית במקום, עם שמן זית, עגבניות מגוררות ומלח ים אטלנטי.
הגיעו המנות. בורשט קר, מרענן, מצוין, עם תלולית גבינה עשירה בתוכו וקצת בצל מטוגן, מתקתק, כמנהג האשכנזים בקודש. צלחת הממרחים התגלתה כמגש מתכת עגול ענקי ועליו, על גבי נייר אפיה, שפע טובין בשלל צבעים: בטטות עם פטרוזיליה, כרובית שרופה עם עגבניות מגוררות, פרוסות סלק, תפוחי אדמה ועליהם סרדינים, חציל שחור. על כל אחת מהתלוליות, שמינונן נדיב, זילפו שמן זית ראוי ועל רובן ככמעט כולן פיזרו גבינות טובות, מסוגים שונים. זו הייתה צלחת יפהפיה, שכל רכיביה רעננים, מטופלים בהקפדה רבה. היא הזכירה, בפרזנטציה וגם בתכנים, את המתרחש במסעדות של אייל שני, את מחנהיודה; ואם תרצו, מספיק מסעדות שוק אחרות שקמו בצלמן ובדמותן של האחרונות. רק שבכל הנזכרות לעיל הכניסו את הרחוב והשוק פנימה ושהסועדים ישלמו. כאן מגישים אוכל רחוב ברחוב ובתמחור ריאלי.
רעבים עד מאד, המשכנו: פאלדה טלה עם עוגת פולנטה וחריימה בורי (48 שקל כל אחת). גם מנת הטלה הגיעה על מגש מתכת עגול גדול. היו שם הרבה בשר טלה בבישול ארוך עם נתח פולנטה גדול, עדשים ירוקות ועשבים. הבשר היה שמנמן (גם טלה וגם פאלדה, מי שרוצה דיאטה שיאכל חזה עוף..) וטעים מאד-מאד. עם העומק המיוחד של בשר טלה. הפולנטה סיפקה את בסיס הפחמימות במיומנות רבה והעדשים סגרו מנה שהיא ארוחה בפני עצמה, ראויה לגמרי, ב-48 שקלים.
אם הראשונות עוררו אסוציאציה למפעלות אייל שני מחניודה, כביטוי הגנרי של מסעדות השוק המפונפנות והיקרות; במנת הפאלדה מדובר ביותר מאסוציאציה. אינני רוצה לדמיין אפילו בכמה היו מתמחרים מנה כזו בדיוק, עם בשר שבוודאי איננו טוב יותר, בצפון אברקסס או בסלון.
גם מנת החריימה הייתה טובה מאד. היא הגיעה בקערה גדולה, היה בה הרבה דג ורוטב/מרק עשיר ועמוק טעמים, עם עגבניות, כרובית, מגע מוצלח במיוחד של לימון כבוש ופלפל ירוק חריף טרי, צובט.
התפוצצנו. זה היה הרבה יותר מידי אוכל. בעצם, מספיק לאכול כאן עיקרית לאדם ותו לא. התבאסנו שלא הגענו למנות הפסטה, שאת רובה מכינים במקום. זו סיבה לא כל כך רעה להגיע לכאן שוב.
צלחת עם קרם פרש ועליה דובדבני אמרנה (20 שקלים) שימשה כקינוח שכולו חן. למכונת אספרסו אין מקום בקיתון הזערורי המשמש כמטבח ב-8. אותו לגמנו באידלסון הסמוך.
אין ספק, 8 היא אחת ההפתעות היותר נעימות של הזמן האחרון. מקום זול ולא יומרני. יש שיכנו אותו בכלל קיוסק או בוטקה; אבל טוב שם. זה לא המקום למפגש מפונפן או לבילוי אינטימי של ערב. אבל אם אתם בעניין של לאכול מהר, זול ולא ג'אנק, בכל שעות היום, זה יופי של מקום.
חוץ מזה, 8 היא, אולי, הלוואי, סנונית ראשונה לאופציה מלבבת לאוכל רחוב זול, בפרזנטציה נאה ובהקפדה מן המסד אל הטפחות. כזה שכאמור משיב את אוכל הרחוב הישראלי ממסעדות היוקרה, אל הרחוב. אם ייפתחו כאן עוד מקומות כאלו או דומים, נרוויח ובגדול.
8 , מלכי ישראל 8, תל אביב. 03-6438008. לא כשר