הגשמים הראשונים מאחורינו ועונת עשבי הבר עימם. זה הזמן לעלות צפונה, אל המקומות הנכונים שם; ליהנות קצת מכל הפשוט והטוב הזה. עזבה, דיאנא, אל באבור, אל רידא; בכולן החלו להגיש בימים אלו את הפעימה הראשונה של אוכל החורף הממכר. אנחנו בחרנו במקום הקטן, הצנוע והנחבא מכולם: שראביכ של יעקב חייאט, בכפר ראמה.
בקושי מסעדה, שראביכ. בחדר האוכל הקטן שם יש שבעה שולחנות לכל היותר ועוד שניים בחוץ. נכנסים למסעדה דרך הבית הפשוט בו היא שוכנת. שם גם מחנים את המכונית. אל תצפו לחניה אם תגיעו כמונו, בשבת. נסו להחנות ברחוב שממעל או, לחלופין, קחו בחשבון שיהיה עליכם לחסום רכבים של סועדים אחרים ולקום, יותר מפעם אחת במהלך הארוחה, כדי להזיז את מכוניתכם ולאפשר להם לצאת. כך נאלצנו אנחנו לעשות. חדר האוכל הפשוט נטול כל גינונים.
הפסקה האחרונה כאן כדי שניישר קו. כבר פגשתי כמה אנשים שטסו צפונה לראמה בעקבות התייחסויות מפרגנות בתקשורת האוכל המקומית ודי התבאסו לגלות שלא מדובר במקום בילוי. זה מקום שבאים לאכול בו, שום דבר שמעבר. במונחי המגזר היהודי ייתכן שניתן בכלל לכנותו 'מסעדת פועלים': מקום של 'גומרים, הולכים'.
אחרי שכל זה נאמר, צריך לעבור לדברים הטובים. יעקב חייאט מכין בשראביכ אוכל גלילי ראוי. לא וירטואוזי כמו במגדלנה או דיאנא. הכל שם פשוט בהרבה. זו מסעדה של אוכל ביתי הטוב ביותר מסוגו. פה ושם אפשר להבחין בהבלחות של מקוריות לא יומרנית וחביבה מאין כמותה. זה אוכל שכיף לאכול. אם יש דבר כזה 'טרואר מקומי', אין ספק שהוא נמצא במקומות כמו שראביכ.
היה צפוף ועמוס אבל לכאן, כאמור, לא באים כדי לפתוח באפריטיף, להתאים את היינות הנכונים ולאכול לצלילי פלייליסט מעוצב. זיתים מצוינים לצד חמוצים סטנדרטיים תיכף הוגשו לשולחן. החלטנו להימנע מפיתות כדי לטעום כמה שיותר וזה מה שעשינו.
המון אופציות ירק ועשבים יש כאן, אף אחת מהן לא מז'אנר 'כרוב אדום בחומץ ותירס מקופסה' בסגנון עדות מסעדות המגזר המשתכנזות. רעבים, סקרנים ונאמנים לחובת הסיקור הזמנו טעימה מתשע ממנות הירק המוגדרות כאן 'צלחת קטנה' (10 שקלים האחת) רק כדי לגלות שהן, בעצם, לגמרי סוגרות ארוחה, גם בלי פיתות.
צלחת במיה עדינה מאד, לימונית משהו, הייתה טובה מאד וכמוה גם עולש הבר המבושל, שטעמי הבסיס שלו פשוטים וטעימים מאד. חומוס הגרגירים היה טוב מסוגו. עדין, לא גרגירי, לא לימוני מידי. השתדלנו לאכול כמה שפחות ממנו, כמו ממנת הכרובית המטוגנת בטחינה, כדי לא להיסתם.
הלאה. קובה בשרית (שתי יחידות) טובה, שני כיסני פטאייר זעתר ותרד טעימים ביותר, עם בצק אוורירי וטוב ומלית כייפית; חציל בטחינה עם נגיעה מתוקה-חריפה (רכז רימונים והרבה שום טרי), עלי גפן טובים מאד (שמגיעים במינון קצת מוטרף, נדמה לי שספרתי 15 מהם!) וסלט עלים גלילי עם עולש בר, ג'רג'יר זעתר וגם רימונים רענן, פשוט וטוב.
מה שמכונה כאן 'צלחת קטנה' (להבדיל מהגדולה, העולה 20 שקלים) אינו קטן כלל. מדובר בצלחות לא זעירות כלל, עליהן מעמיסים בנדיבות. במילים אחרות, הסט שתואר כאן, בצירוף קצת פחמימות, מספיק לגמרי לזוג רעב. מכיוון שהתכוונו להמשיך, הותרנו לא מעט ועברנו למנת העוף על בצק (60 שקלים למנה זוגית) ולצלחת נקניקיות קטנה (30 שקלים).
הנקניקיות, דקיקות, מבשר בקר שהיה שרוי ביין, היו טובות מאד. הייתה להם הדחיסות הנכונה, הן לא היו שמנות מידי, חייאט נמנע מלסחוב אותן אל החריף; ומעל הכל נח מגע בשריות עמוק וטוב. עגבניות צרובות בגריל הגיעו ליד והוסיפו מימד נוסף למנה.
את מנת העוף על בצק דמיינו לעצמנו כסוג של מ'סחאן העוף הצרוב המוכר, המגיע בליווי הרבה סומאק ובצל סגול, על בצק עגול. המנה הזו הייתה אחרת. העוף עצמו הגיע בחתיכות קטנות ללא עצם, לאחר בישול ממושך. בסיס הבצק העגול היה עבה יחסית, כמעט כמו "פיצה האט", ועליו היו בצלים ושאר רכיבי תיבול. העוף היה רך וטוב, התוספות עשו שם שמח. לא בטוח אם הרגשנו שם דווקא גליל-בלאדי אבל זה היה חביב בהחלט. בשלב הזה, פרופורציית המנה נראתה לנו מפלצתית לגמרי. היא תתאים לשניים רק אם יזמינו הרבה פחות סלטים. בקושי השתלטנו על מחציתה. את השאר ארזנו.
שראביכ איננה מקום שמצדיק בעיני עלייה לרגל, כלומר נסיעה מיוחדת. אם אתם בצפון, ברור שהיא אופציה מומלצת, בתנאי שמבינים את הקונטקסט: זו מסעדת פועלים. אני יכול לנחש שמי שעתותיו בידו ויגיע לכאן באמצע השבוע, ייהנה מאווירה נינוחה יותר מזו בה פגשנו. מן הסתם, רוב הסועדים יגיעו לכאן בכל זאת בסופ"ש.
העלויות כאן מגוחכות בכל קנה מידה. על מאסת האוכל העצומה והרבה שתוארה ברשימה השארנו 200 שקלים. כאמור, חלקים לא מבוטלים מהסלטים ומחצית ממנת העוף נותרו בצלחות. בעצם, 200 שקלים הם סכום ריאלי לשלושה סועדים. זוג לא ישאיר יותר מ-150. במדינה שמסעדותיה מתנהגות כאילו שכחו מזמן היכן נמצא הצפון, נעים לעלות מידי פעם לגליל ולפגוש גם מקומות כאלה.
שראביכ, ראמה. 0509110230, 04-9995768 (כדאי לצלצל לפני שמגיעים).
לכל הטורים של אבי אפרתי
