פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המונה טועם : פלאפל עם תוספות שמתפוצצות בפה

      עד לא מזמן, סלד המונה מהעיר פתח תקווה. אבל ביקור בפלאפל מילי וטעימה מהתוספות המפתיעות גרמו לו לשנות את דעתו

      פלאפל מילי (קובי רובין)
      פלאפל מילי (צילום: קובי רובין)

      לרוב תושבי המרכז המערבי, פתח תקווה היא אזור של פיתרון בעיות ותו לא. אפילו השכונות החדשות בסביבות העיר, לא מוכנות להיקרא בשמה. אם תפנה למישהו משכונת אם המושבות, הוא יזכיר לך פעמיים שהוא לא גר בפתח תקווה אלא בשם השכונה. אחד הדברים שעד היום מצחיקים אותי בעיר זה הרחוב עם השמות, לא סתם רחוב, אלא רחוב אחד אשר חולק לפרוסות עם שמות שונים, זה מתחיל כרחוב דגניה שהופך לרחוב אנסקי וארלוזורוב. רמזור אחד והפכנו לרחוב פרנקפורטר שהופך לההסתדרות שהמשכו רחוב וולפסון, זה עוד לא נגמר, שבהמשכו נהיה גורדון, לא שאין דוגמא בכניסה לעיר של רחוב ששמו נשמר לכל אורכו, זה הישראבלוף הכי מצחיק באזורינו, בבלבול הזה אני תמיד הולך לאיבוד.

      מלאבסים מכירים את עירם, אותם זה לא מפתיע, על הרחוב מרובה השמות, יש פלאפליה שהיא אבן דרך בשביל כל מלאבסי אמיתי, מקום בו כולם נפגשים לאכול, מקום אשר נותן פיתרון אמיתי לרעב.

      אין בדיוק חנייה ליד מילי, אבל הפלאפליה הזאת שווה את החנייה הרחוקה בכל הגעה אל האזור, אותי עניין השלט של המקום, ראיתי אותו גם לפני חצי שנה, שמחתי לראות שהמחיר לא במגמת עלייה, 12 שקלים למנה פלאפל, הפעם החלטתי לבדוק את המקום לעומק.

      בעל הבית, שפחדתי לשאול לשמו, עסוק מאד, הלקוחות נוהרים. חיכיתי בסבלנות עד לפנייתו אליי, התור נשמר כל הזמן, בעל הבית רואה מי לפני מי. הזמנתי מנה פלאפל, את הפלאפל במילי עושים במכונה. נכון שפלאפל עבודת יד נוטה להיות יותר טעים, החלטתי להשאיר את האנינות כאילו שלי בצד, הופתעתי לגלות לטובה שאת המכונה מפעילים רק עם רגע ההזמנה, כמות מדודה של כדורים ירדה אל תוך השמן הרותח, חזרתי להמתנה עם חיוך, לפחות הכדורים לא חיכו לי. בנוסף לעובדה שכדורים קטנים מתקררים הרבה יותר מהר, הופתעתי לגלות פלאפל שחום בצבעו, אבל טעים ומתובל בלי בושה, פלאפל שחייבים לאכול חם ורותח במקום.

      פלאפל מילי (קובי רובין)

      אחרי הכנת הכדורים הקטנים, קיבלתי את מלוא תשומת הלב. פיתה בעבודת יד זה תמיד דבר משובח, התחלתי לבדוק את הסלטים. בעל הבית הגיש לי שתי קערות קטנות, אחת מלאה בצ'יפס חם, השנייה למילוי סלטים חופשי, אם היה אפשר לצלם את החיוך שלי באותו רגע, הייתם רואים שמן מרוצה מאוד, כמו ילד קטן שקיבל צעצוע. בהכנה הקפדתי לשים בצל מטוגן ומתקתק, רק בשביל לגלות שלא חסר כלום גם בצד של הסועדים. כמעט כל מה שנמצא מאחורי הדלפק, נמצא גם לפני הלקוחות, כולל הדברים שברוב המקומות מוחבאים, חציל מטוגן בנתחים. הבעיה עם נתחים היא הקליפה שלפעמים נתקעת, אבל עדיין זה היה טעים וטרי.

      הגנבתי מבט לעבר הלימון הכבוש, אני אוהב לימון כבוש, אבל שמתי לב לפרט מעניין, הלימון היה בגוון כתום עדין, לשנייה לא האמנתי למראה עיני, הלימון הכבוש הוטבע בתוך עמבה, כמה פשוט, ככה מעולה. החמיצות של הלימון על הקליפה המרירה בתוך המתיקות של העמבה, מתפוצץ בתוך הפה ומרים את הטעם למעלה, לא ראיתי לפני ואחרי אחד שדילג על המרקחת הטעימה. המנה התחילה להתקרר, הנחתי את הצ'יפס על השולחן מזכיר לעצמי, ללכת לצלם לפני שאוכלים. בינתיים הלכתי לאיבוד בין הסלטים, הוספתי גם ירקות כבושים, אם יש אז למה לא? הלכתי אל המונית בשקט, צילמתי את התמונות וחזרתי בנגיסות לכיוון הצ'יפס על השולחן, אחר שלוש דקות בערך הבנתי שנשארתי לעמוד בזמן האכילה, הרגעתי את עצמי וישבתי. בין הוספת צ'יפס על כל נגיסה וירקות כבושים, הלכתי לקחת שוב מהלימון כבוש בעמבה. היה שלב לקראת סוף המנה בו התחלתי לנשנש את הלימון עם הידיים, עכשיו אני כבר מחפש הזדמנות להגיע לאזור פתח תקווה מרצוני החופשי.

      פלאפל מילי. ארלוזורוב 2 פתח תקווה. ‫03-9247053‬ שעות פתיחה: א'-ה' 10:00-24:00. כשר למהדרין

      עוד טורים של אוכל רחוב
      מסאחן יפואי על פיתה
      הסביח של מוטי ורוזה
      לכל המדורים של המונה טועם