מתחם ליטל איטלי הוא מהמיזמים היותר שאפתניים שנראו בישראל. על בסיס השראה מקונספט המוכר מניו יורק ולונדון, מספק המתחם של ליטל איטלי לא פחות מארבעה בתי עסק שונים תחת קורת גג מקצועית ועסקית אחת: טראטוריה, מסעדת בשרים, בר יין ו"פיקניק" - בית ממכר לאוכל איטלקי שלוקחים בסלסלה, עם מפה משובצת, ואוכלים על הדשא הסמוך.
בליטל איטלי חברו אנשי מסעדנות ועסקים מנוסים ומיומנים. על הניהול הגסטרונומי של הקבוצה הופקד שף יוגב ירוס, הזכור לטוב מקדנציה ממושכת, מוצלחת במיוחד, במל ומישל. לפני קצת למעלה משנה, כשהמתחם יצא לדרכו, אכלתי נחמד מאוד בטראטוריה. שום דבר יומרני או יוצא דופן, אבל האוכל היה טעים, נעים ומוקפד. השבוע הגענו לליטל איטלי לביקור שני, הפעם בקרנבירה, מסעדת הבשרים הצפון איטלקית. ההנאה מהביקור הקודם שם, כמו גם האשראי הרב של השף ירוס, מיקמו את מפלס הסקרנות והציפייה על רף גבוה. נורא רצינו שיהיה טעים, וחשנו שטובים הסיכויים שכך אכן יהיה. ארוחה נוראית, מהגרועות הזכורות לי בתל אביב זה שנים רבות, הלמה בציפיותינו באכזריות אין קץ.
בחלל הלא גדול של הקרנבירה, השוכנת בקומה השנייה בבית בו פועלת גם "פיקניק", מסודרים השולחנות הצרים בשמיניות. הגעתם בזוג או ברביעייה, הושיבו אתכם בפנים ועמוס? ייתכן שאחרים יישבו לידכם. זה, ללא ספק, פתרון יעיל של הבעלים למצוקת השטח בחלל הקטן. עם שולחנות עגולים או מלבניים רגילים ניתן היה להושיב כך הרבה פחות סועדים. מאידך, זה ודאי לא מקדם את ממד הפרטיות והאינטימיות של הסועדים שם. במרפסת הקטנה והנעימה מקומות סביב בר הצמוד למעקה. יש עוד מספר שולחנות סטנדרטיים בקומת הקרקע.
קרנבירה היא מסעדת גריל בשרים נטו. אוכלים כאן סטייקים ונתחים נוספים על הגריל, לצד תוספות.
היינו ארבעה, והלכנו על סטייק זוגי במשקל 800 גרם מקטגוריית "ביסטקה פיורנטינה" (320 שקלים - 40 שקל למאה גרם) וארוחה זוגית המכונה La Feste (מחיר 270 שקלים). הסטייק והארוחה הזוגית מגיעים עם מגש אנטיפסטי לפתיחה, סלסילת לחם ושתי תוספות לבחירה. במילים אחרות, אין צורך להזמין ראשונות. המנות שהזמנו הן בעצם ארוחה שלמה מובנית, שתמחורה לגמרי שפוי. יופי של קונספט, חבל רק שהביצוע לו הוא זוכה לא ראוי.
בדיל הזוגי יכול כל אחד מהסועדים לבחור שניים מבין חמישה נתחים, ולקבל 150 גרם מכל נתח. בסך הכל מדובר ב-600 גרם בשר. כיוון ששלוש מבין חמש האופציות שהוצעו לנו היו חזה עוף, חזה אווז ופורקטה, לא שיא העניין לקרניבורים, הלכנו על פעמיים 300 גרם אנטריקוט ונתח קצבים. הסטייק בקטגוריית ה"ביסטקה" היה פורטרהאוס.
האוכל החל להגיע. ראשית מגש האנטיפסטי עם הלחם. על שני בוצ'רים גדולים הגיעו תלוליות של ירקות מסוגים שונים, ריקוטה ופסטרמה עגל. שלחתי מזלג לטבעות הקישוא, אחריהן לחצילים ומהם לסלק, לפלפלים וכך הלאה. אופס, מה זה? עוד ועוד ירקות שמנוניים, עייפים, משמימים, אחידי טעם. עוד סבב בין הירקות, לוודא שלא פיקששתי משהו. ובכן, לא. איך נאמר זאת בעדינות? אנטיפסטי עם טעם של פעם. מהעידן בו לא הבינו בתל אביב שכל ירק הוא עולם תוכן בפני עצמו, הזקוק לטיפול אינדיבידואלי. כך, כמו אסופת ירקות שעברה טבח המוני והוצפה בשמן מיותר, נראו צלחות אנטיפסטי בתל אביב לפני 20 שנה ויותר. הזמנים הללו מאחורינו מזמן. הירקות של קרנבירה ממחישים שלא בטוח. מצער שבעתיים לקבל מנה כזו משף שיודע לגעת בירקות בעדינות רבה ומשכנעת. קיבלנו גם לחם אצות ים מאוד לא מוצלח, שלא עשה כל חשק ללוות בו את הירקות והבשר.
הגיע מנות הבשר, חתוכות לנתחים. ביס ועוד אחד מנתח הקצבים. אחד ועוד אחד מהאנטריקוט, ופני יושבי השולחן כולם נפלו: אוי! בשתי מילים: אוי ואבוי. תל אביב אינה עיר עם בשר טוב. הרבה יומרה יש בה ותמחור מפולפל. באיכויות שולט הבינוניזם. אנחנו משלמים הרבה כסף על בשר בנאלי, סביר במקרה הטוב, עם מעט מאוד חריגים לטובה, וכמעט ללא מצוינות. לו קיבלנו בקרנבירה את הבשר הבנאלי התל אביבי המוכר, לא היינו מופתעים אולי, אבל גם לא מתכרכמים כל כך. בדיוק כמו האנטיפסטי שתואר בפסקה שממעל, שמייצג פאזות מבאסות בדברי ימי המסעדנות המקומית, כך גם הבשר הזה, שהיה פשוט רע. זו לא רק הצריבה, שלא הצליחה לספק דרגת מידיום כמתבקש - זו האיכות הבסיסית, שלא גירדה שום סטנדרט קרניבורי מתקבל על הדעת. הבשר הסטנדרטי שתיקנו במרכול, להבדיל מבקצבייה מתמחה איכותית, לא רק שאינו נופל מזה שקיבלנו, הוא עולה עליו.
המשכנו לפורטרהאוס. 800 גרם של סתמיות, ואף מתחת לכך, לא הותירו ממקום לספק: בשר הוא לא הצד החזק כאן. 40 שקלים למאה גרם הם סכום סביר בהחלט עבור בשר טוב. 320 השקלים שנגבו על הסטייק הזה מייצגים את אחת העסקאות הגרועות ביותר בתל אביב נכון לכרגע. ארבע התוספות שהגיעו לא עשו את העסק לשמח יותר. סלט העלים היה שגרתי, תפוחי האדמה איומים, ותבשיל השעועית וצלחת הפולנטה הרכה חובבניים. בחיבור כל הרכיבים שתוארו לעיל הלכה הארוחה הזו בהדרגה ונראתה כמו פיאסקו נוראי. ניסינו ולא הצלחנו לאתר אפילו אלומת אור אחת לרפואה. אם מוסיפים לכך את השירות הרשלני, הבלתי קשוב בעליל ואת סתמיות האווירה במקום, מתקבלת חוויית בילוי ואוכל בעייתית מאוד.
מה מעידה הארוחה הרעה לתפארת הזו על קבוצת ליטל איטלי, שעל קברניטיה נמנים אנשים שמבינים היטב באוכל בכלל ובבשר בפרט? האם מיישרים שם קו עם כמה ממסעדות שרונה, המתנהלות כמלכודות תיירים לכל דבר ועניין? כולי תקווה שלא. יש שם, בקבוצת ליטל איטלי, אנשי מקצוע מכובדים בהחלט. אין ספק שהם נדרשים לבדק בית משמעותי באשר למתחולל בקרנבירה. כזה שמתחיל בספק הבשרים, נמשך במטבח ומגיע אל השירות. מהארוחות היותר רעות שאכלתי בתל אביב זה שנים.
קרנבירה. מתחם ליטל איטלי, שרונה, תל אביב. 03-6979000. לא כשר
