פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נעמה אופה לשבת: עוגיות פפיון

      בלי שום מאמץ יצאו לכם עוגיות פפיון נהדרות שיעסיקו את הילדים בחופשה. נעמה נויהאוז אופה לשבת ונזכרת באבא שלה ובילדותה בקיבוץ

      עוגיות פפיון (נמרוד סונדרס)
      (צילום: נמרוד סונדרס)

      האבא המתוק שלי, ניגש לעולם אחר שכולו טוב לפני כשנה וחצי. כשהיה עדיין בחיים לא חשבתי שהוא כזה מתוק אבל אתם יודעים איך זה. לפעמים אתה לומד להעריך משהו רק כשהוא נגזל ממך.

      נולדתי וגדלתי בקיבוץ, בשנים בהן כל קשר בין הילד להוריו היה מקרי בהחלט. גדלנו בבית התינוקות, אחר כך בבית הילדים, כשבלילה מארחת לנו לחברה שומרת הלילה ובבוקר מעירות אותנו משנתינו המטפלות. את הביטחון שאבנו מקבוצת בני גילינו - בתחילה "השישיה" וכשגדלנו "הקבוצה". ילדות לא רגילה שבהחלט מעלה תהיה ואף מרימה גבה איך זה שיצאנו יחסית בסדר, אבל יחד עם זאת אני יודעת היום שקיבלנו כלכך הרבה בלי להרגיש אפילו.

      "חופש צהריים" לדוגמא, היה פסגת כיסופינו. יום בשבוע הורשינו לצאת מבית הילדים אחרי ארוחת הצהריים, לרעות באחו לבדינו. הטבע שמקיף את הקיבוץ מכל עבר עטף אותנו וקיבל את פנינו באהבה גדולה. הכרנו כל סלע ונחל ביער, כל שדה שנחרש, כל שיח פטל ועץ תאנה. העצים שסוככו עלינו שיקפו לנו את הזמן שעובר, את עונות השנה המתחלפות.

      היער שלנו היה לי לבית. פיתחתי אף שלא היה מבייש חזרזיר כמהין בפריגור בכל הנוגע לאיתור פטריות אורניות שתמיד שיחקו איתנו במחבואים והסתתרו בהסוואה מושלמת מתחת למחטי האורן החומים. את הפטריות הריחניות היינו חותכים בבסיסן עם מקל ותמיד תמיד משאירים את קצה "הרגל" נטוע באדמה הטחובה כי אבא אמר שאם לא נעשה כך - היא לא תופיע שוב בחורף הבא. לאחר הקטיף הייתי שמה את הפטריות בחולצה ורצה הביתה להראות להורים בגאווה את השלל בשעות הביקור. בבית היינו מקלפים בעדינות עם השפיץ של הסכין את הקליפה הרירית הדקה שמכסה את כיפת הפטריה, מסירים את שכבת הספוג הצהבהבה-מקסימה שמתחת לה ובעזרת חוט ארוך ומחט יוצרים שרשראות של פטריות נקיות לייבוש.

      אבא היקר תמיד הסתובב עם אולר בכיס, הוא כבר התרגל למשקולת הזו והיה מוכן בכל עת לשלוף את האולר לעזור לי "להתחיל" קלמנטינה עקשנית, לפלח עגבניה אדמונית, לפרוס פרוסות עבות של נקניק לוקנקה בולגרי או קשקבל תורכי שקיבל מחבר. אספר לכם עוד אודותיו בעתיד, כי בכל יום שעובר הוא חסר יותר וגם אני מגלה כמה שאני דומה לו.

      והפעם, בהשראתו, מתכון מתוק, שלא מצריך מאמץ מיוחד ומספק התעסקות חביבה עם הילדים המשועממים שבחופשה. שימו לב שיש לתת לבצק חצי שעה של מנוחה במקרר לפני הרידוד.

      עוגיות פפיון מבצק פריך

      חומרים לכ-50 עוגיות קטנות
      לבצק הפריך
      80 גר' חמאה קרה חתוכה לקוביות קטנות
      40 גר' אבקת סוכר (1/3 כוס)
      1/4 כפית תמצית וניל
      1/4 כפית מלח
      20 מ"ל מים קרים (כף וחצי)

      140 גר' קמח (1 כוס)

      סוכריות צבעוניות


      אופן ההכנה:
      1. במעבד מזון עם להב מתכת מעבדים את החמאה, אבקת הסוכר, תמצית הווניל, המלח והמים עד למשחה חלקה.

      2. עוצרים ומוסיפים את הקמח. מעבדים קצרות עד להיווצרות גוש (כחצי דקה).

      3. מוציאים את הבצק מהמעבד, פוחסים לצורת דיסקית, לעטוף בניילון נצמד ולשים במקרר לחצי שעה לפחות.

      4. מרדדים את הבצק למשטח מלבני עד כמה שניתן, בעובי של כ-4 מ"מ. מיישרים את קצוות המלבן בעזרת סכין. בעזרת גלגלת משוננת חותכים לרצועות ברוחב 6 ס"מ. מחממים תנור ל-175 מעלות.

      5. בעזרת סכין חלקה חותכים את הרצועות למלבנים קטנים ברוחב 3 ס"מ (כמופיע בתמונה).

      6. בעזרת האצבעות מכווצים את מרכז העוגיה כך שתדמה לפפיון.

      7. מניחים על גבי נייר אפיה בתבנית. נועצים סוכרייה צבעונית צבעונית במרכז הפפיון. אופים כרבע שעה, עד שהעוגיות מזהיבות.

      8. מקררים לגמרי ולשמור בקופסה אטומה עד לקפה/תה של אחרי הצהריים.

      עוד מתכוני אפייה
      חיתוכיות ריבה וחלבה
      עוגת שכבות דובדבנים
      שבלולי פיצה מהירים

      עוגיות פפיון (מערכת וואלה! NEWS , נעמה נויהאוז)
      (צילום: נעמה נויהאוז)
      עוגיות פפיון (מערכת וואלה! NEWS , נעמה נויהאוז)
      (צילום: נעמה נויהאוז)