המנזר של היום הוא לא המנזר של הלילה

שעה: 13:00.

מיקום: אלנבי 60, תל אביב.

נעים להכיר: המנזר, בר שכונתי, מוסד תל אביבי הקיים מאז 1993. עם השנים הפך המקום לגסטרו בר מוערך, עם אוכל מושקע, בעיקר ביחס לאוכל ברים.

על הסירים ומאחוריהם: הטבחים במקום רובם יוצאי מסעדות מוערכות כמו יועזר, טוטו ורפאל. הבעלים הוא ליאור הר גיל, אשר משתייך למשפחה שכל כולה סביב השתייה והקולינריה (אחיו הם איתי הר גיל מהבסטה ויובל ג'וב הרגיל מבקר המסעדות לשעבר של טיימאאוט ובעל מזקקת בוטיק המייצרת גראפה ישראלית).

מה בתפריט: התפריט במקום מתחלף כמעט מדי יום, תמצאו כאן הרבה בשר, מנה או שתיים של דג, מנת פסטה ומנה צמחונית. התדמית היא של אוכל ברים שמנוני, למרות שבפועל מדובר בתפריט שכל אחד יוכל למצוא בו את מבוקשו, גם מי שלא מתחשק לו ללכלך את הידיים בשעת צהרים. תפריט העסקיות מציע כשש אופציות, אליהן מתלווה מנה ראשונה לבחירה.

המנזר הוותיק לא מתאמץ להיות מה שהוא לא, אין פה עיצוב או ניסיון כזה ובאור יום זה אפילו בולט עוד יותר. האווירה בצהריים היא של בר אנגלי, בו האוכל הוא חלק מחוויית השתייה. המקום יחסית ריק בשעות האלה, השולחנות מחוספסים והתחושה היא שהחגיגה הגדולה התרחשה כאן דווקא בלילה, אבל זה חלק מהקסם של המקום. קרני השמש מצליחות לחדור פנימה דרך סגירת החורף ואפשר לדמיין איך מבלים פה אחר צהריים עצל על כמה בירות ונשנוש מטיאס בצד. מה שכן, ברים בשעות היום נטולי האפיל הלילי שלהם זה מסוג הדברים שממש לא פונה לכל אחד, בטח לא בתרבות הישראלית, ואכן באופן לא מפתיע הלקוחות שכבר שהו במקום היו תיירים. יש אלמנט מחוספס מובנה בבילוי מסוג כזה, ולמי שמחפש אסתטיקה ועידון, או לחילופין את החוויה הים תיכונית, זה לא המקום.

השירות נעים מאוד ושולט ברזי התפריט. חיכינו יחסית הרבה זמן עד לבוא הראשונות, מה שהיה מעט מוזר בהתחשב בעובדה שהראשונות אמורות להגיע מהר ולהעביר את הזמן עד לעיקריות, אבל למקום חוקים משלו.