פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מאג'דה: חיי כפר

      הקסם השופע ואווירת הכפר מלאת האופי של מסעדת מאג'דה בהרי ירושלים מהווים סיבה בפני עצמה להכנס לאוטו. אבל מה לגבי האוכל?

      מסעדת מאג'דה (יח"צ , אסף לוי)
      הכניסה למסעדה הכפרית (צילום: אסף לוי)

      לפני הכל נסענו למאג'דה בעין ראפה, בשביל האווירה. זו אחת המסעדות היחידות בישראל המספקת חוויית קאנטרי סייד אמיתית. עין ראפה ממוקם מצידו הדרומי של כביש 1, לא הרחק מצובה, והוא היפוכו הכמעט מוחלט של אבו גוש הסמוך, מרחק דקות נסיעה נסיעה. זהו כפר שליו, נעים, לא ממוסחר לעייפה. הס מלהזכיר בו שיפודיות דה-לה שמטע או חומוסיות שמתקוטטות ביניהן על הזכות המפוקפקת להיות המקורית האמיתית. כיף לטפס במכונית במעלה הכפר הנינוח ומענג להביט, כבר מהחניה, על מאג'דה.

      כשמתיישבים מתחת לעצים, בחלל החיצוני הטובל בירק ופרחים, תיכף מרגישים שמתחילים להסניף אויר של כפר. לא מדובר בדבר של מה בכך למי שרגילים לשאוף בעיקר אגזוזים של "דן" ודיזל של מוניות. באמת מקסים במאג'דה. יש בה תחושה של מקום אישי, מלא אופי; 180 מעלות ועוד ממסעדות עירוניות מהסוג הגנרי, וללא קלישאות כפר מהסוג שפוגשים לפעמים בגליל.

      לכל הטורים של אבי אפרתי
      רוצים להיות מעודכנים? הצטרפו אלינו גם בטלגרם

      מלפוף מסעדת מאג'דה (יח"צ , באדיבות המסעדה)
      מלפוף (צילום: באדיבות המסעדה)

      מגע האורגינל נמשך גם במפגש עם התפריט. חתומה עליו מיכל ברנס, המנהלת את המקום יחד עם בן זוגה - יעקב ברהום, שהוא גם בן הכפר. האוכל משלב מטבח ערבי מקומי עם השפעות ים תיכוניות מכל מיני סוגים. זה לא מטבח ערבי קלאסי אבל יש לא מעט וורסיות עליו, עם טוויסטים מגוונים. כמו המקום, גם בתפריט בולט המימד האישי. היינו ארבעה ופתחנו בפלאפל שרימפס (60 שקלים), קציצות סרדינים (60 שקלים), סלט גורגונזולה (58 שקלים) לצד לחם שאור ומאזטים (25 שקלים).

      מנת פלאפל השרימפס היתה טובה בהחלט. ארבע קציצות מטוגנות כפלאפל, לא שמנוניות מבחוץ, שרימפסיות וטעימות מבפנים, על לבנה עזים-חציל-עדשים וירקות מוחמצים. כל התוספים היו מעודנים דיים כדי להשאיר מקום לכדורי הסי פוד. לא המצאת המאה אולי אבל מנת ביסטרו מקומית ראויה, שחושפת חשיבה נאה וביצוע ללא דופי.

      קציצות הסרדינים, במחבת קטנה, על תבשיל עגבניות ועראק, עם גרגירי חומוס ולחמניה מתוקה, סחבו לכיוון הצפון אפריקאי. בתבשיל העגבניות הייתה רכות אבל תיבול הקציצות היה עז. היא הייתה חיננית מסוגה; גם אם את המעודנים מקרב סועדי השולחן, שמתקשים עם תיבול מזרחי, זה לא עבר.

      הסלט היה מוצלח פחות. רוטב הדבש לימון לא היה רע אמנם אבל הרוקט היה גס מידי והתחושה הייתה שיד לא מיומנת דיה טיפלה בסלט. לחם השאור היה טעים. המטבלים שלצידו, על בסיס יוגורט, דלעת וסלק - סבירים.

      מלפוף במסעדת מאג'דה (יח"צ)
      מלפוף במאג'דה (צילום: באדיבות המסעדה)

      המשכנו עם תבשיל קציצות טלה ומנגולד (87 שקלים), קישואים ממולאים (82 שקלים), קובה סינייה (87 שקלים) ומלפוף (78 שקלים). הממצאים היו קוטביים. תבשיל קציצות הטלה, שהגיע על קוסקוס, היה למטה מבינוני. לא משהו שלא מוצאים במסעדת פועלים סטנדרטית וללא ערכים מוספים של מסעדה. הקציצות היו מעט יבשות, מתובלות בסתמיות, והתבשיל עצמו ללא ערכים מוספים.

      הקישואים הממולאים, שהגיעו מסקציית הספיישלים, היו טובים עוד פחות. בשר הקישואים עצמו בושל יתר על המידה והיה רכרוכי ורופס. המלית לא עשתה את זה כלל. רוטב היוגורט החם הטעים לא הצליח להתמודד עם בסיס המנה הכושל. עוד מנה בעייתית.

      אל מול שני אלו, שבאמת לא בשביל שכמותם תצאו מהבית ותטפסו במעלה עין ראפה, עמדו שתי העיקריות האחרות בניגוד בלתי נתפס כמעט. המלפוף, כרוב בלאדי ממולא אורז ועשבי תיבול, היה טעים בטירוף. ארבעה עלי כרוב מלופפים שטעמי כל טוב הארץ, עם עומק, אופי וקצה קירמול מתקתק, הפכו אותם לעונג של ממש. מנה מצוינת.

      עפנו גם על מנת הקובה סינייה המוגדרת בתפריט כ"פאי ערבי של בורגול ובשר בטחינה". בפועל היו בה שכבות בורגול-בשר-בורגול עם חופן רימונים ושני סוגי טחינה - לבנה וורודה מעל. זו הייתה מנה לא פחות ממושלמת מסוגה, שקשה היה להפסיק לאכול ממנה. פשטות עממית שהכול ישב בה בדיוק-בדיוק. הרימונים הוסיפו פירותיות מתקתקה, שכבת הבורגול העליונה התקרמלה מעט, הבשר הטחון הצטיין והטחינות עטפו בעדינות רבה מעל. ביחד עם המלפוף, מדובר בשתי מנות שהן ללא ספק סיבה טובה להגיע למאג'דה.

      קציצות במסעדת מג'דה (מערכת וואלה! NEWS , ליאור בר)
      קציצות טלה במאג'דה (צילום: ליאור בר)

      חלקנו כנאפה במילוי פרג (36 שקלים) שהייתה טעימה ממש. פרג למטה, ג'יבנה, קדאיף מעליה וסירופ לואיזה עדין ולא מתוק מידי. קפה שחור מבושל וטוב, בפינג'אן קטן, סגר את הארוחה.

      לא זוכר מתי נתקלתי בפערים כה מהותיים במסעדה כאן, עם מנות טעימות ממש לצד סתמיות ביותר. זה מחזיר אותנו לדיון העתיק ההוא, על חצאי הכוסות. חוויית המלא או הריק בהקשרים כאלו נגזרת פעמים רבות מנקודת המבט הסובייקטיבית. נדמה לי שהנעימות העצומה שמסב הבילוי במקום מטה את הכף לצד החיוב. שווה לזכור רק שלצד דברים טעימים באמת, אפשר גם לקבל במאג'דה מנות הרבה פחות טובות.


      מאג'דה. עין ראפה. 02-5797108

      חשבון בבקשה

      חשבון לביקורת מסעדת מאג'דה (מערכת וואלה! NEWS)
      (אילוסטרציה)