פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המונה טועם את הכנאפה המדוברת ביפו

      חרושת שמועות על כנאפה חדשה ומוצלחת במיוחד ביפו, הביאה את המונה לנסוע לבדוק במה מדובר - חוץ מכנאפה מעולה שנעשית על גחלים, הוא מוצא שם את מופע הזיקוקים הכי טוב בעיר, וזוג טבעונים שגם הם נשברו מול הגבינה החמה והמושלמת

      יאפא כנאפה (קובי רובין)
      יאפא כנאפה, שווה את רגשות האשמה (צילום: קובי רובין)

      כולנו זוכרים רגעים בהם אכלנו משהו בפעם הראשונה, בעיקר אם זה היה בגיל מתקדם. הפעם הראשונה שאכלתי כנאפה הייתה בגיל 13, ברחובות העיר העתיקה של ירושלים, זה היה בבר מצווה, ולדעתי זה היה הדבר הראשון שאי פעם אכלתי מחוץ לבית, זו הייתה כנאפה כתומה מידי ורטובה מידי, אבא שלי אמר לי שזה טעים, אז הסכמתי איתו בשקט, אמא שלי אמרה שזאת הפעם הראשונה שהצלחתי לאכול משהו עם גבינה בגוון לבן, אפילו אם היא הסתתרה מתחת לשכבת שערות קדאיף כתומות מצבע מאכל.

      היו צריכות לעבור חמש עשרה שנים נוספות, והגעה מקרית באמצע שבוע לדליית אל כרמל כדי שאזכה לאכול כנאפה אמיתית בלי צבע מאכל כתום. יש אנשים שעד היום לא הבינו ששערות הקדאיף שנחרכות להן בעדינות מעל ללהבה הקטנה הן בכלל בגוון חום אדמדם, ועדיין מחפשים כנאפה עם הרבה כתום מלמעלה. כאן הטעות שלהם, כי ברגע שמוסיפים את צבע המאכל הכתום הנוזלי, שערות הקדאיף לא חוזרות לעצמן לעולם, הקריספיות הכל כך טעימה שלהן מעל הגבינה נעלמת, ואז יושבים ואוכלים עיסת כנאפה, טעימה אמנם, אבל עיסה.

      בהמשך הכרתי את הכנאפה של סלאח על כביש 4 בואך צומת פורדיס, שמתעקש (כמו שצריך) לא לשים צבע מאכל כתום, כנאפה מעולה ולא מוערכת מספיק לדעתי.

      יאפא כנאפה (קובי רובין)
      המופע הכי טוב בעיר (צילום: קובי רובין)

      לאחרונה הגיעיה אליי שמועה על מקום חדש בעיר הגדולה - יאפא כנאפה (yaffa knafeh). הגעתי למקום ביום ראשון רק בשביל לגלות שהמקום סגור, רק מיום שני והלאה פתוח. בניתי את היום שלמחרת מסביב ליפו, חיכיתי לנסיעה לאזור, ונכנסתי לאכול לי כנאפה.

      יאפא כנאפה ממוקמת בחנות הכי יפה ביפו, מבנה קשתות של פעם, עם אבן חשופה. במקום מגישים שתי מנות בלבד - בקלוואה ממולאת גלידת שמנת תורכית מחלב עיזים, וכנאפה, הלכתי על הכנאפה (20 שקלים, ועוד 5 שקלים תוספת גלידה). בתחילתו של הדלפק עומד גריל גדול ועליו קערות אלומיניום של כנאפה. תפסתי מקום טוב ליד הגריל וצפיתי בשקיקה בנעשה.

      זה התחיל עם שכבה לא עבה מידי של גבינה ג'יבנה לא שמנה מידי, גבינה די מתורבתת לדעתי, שמתחבבת בקלות על הקהל. הגבינה על האש התחילה להתרכך לה, ואז הוסיפו מעליה מערום של שערות קדאיף, יחד הם נצרבו על הגריל עד האיחוד המיוחל. אח"כ תבנית האלומיניום נהפכה על מנת שהקדאיף ייחרך עד עד שנהיה צבע חום נגיס כזה שיעשה רעש עדין בנגיסה.

      יאפא כנאפה (קובי רובין)
      במקום הכי יפה ביפו (צילום: קובי רובין)

      זה לא נגמר בזה, סבלנות. עוד פעם הופכים את הכנאפה, אנחנו עם הגבינה למטה שוב, עכשיו - תשומת לב מלאה, אל תזוזו מהגריל - אחרת ההפסד כולו שלכם, שלא תפספסו את מופע הזיקוקים הפנימי של הכנאפה. הבחור מאחורי הדלפק אוחז במצקת קטנה של מי סוכר מבושמים קלות, בעודו שופך מהמצקת אל תוך שערות הקדאיף, נשמעים קולות צהלה של הגבינה, מין חירחור נעים של הגבינה שהתחילה קצת להתגבש מעל הגחלים, מי הסוכר מכניעים אותה, שערות הקדאיף מקבלות מעט חיזוק חיובי בלי לפגוע בקריספיות. על כל זה הוסיפו גלידה וניל עם פיסטוק, הגלידה טובה, אבל מבחינתי אפשר לוותר עליה, זה סתם מרטיב את שערות הקדאיף ומקרר את הכנאפה.

      מדובר במנה מספקת רעב, לא צריך מנה גדולה יותר. זו לא מנה שמנה מידי ולא מתוקה מידי וזה מעולה לטעמי. שערות הקדאיף מרעישות בצלילי שבירה וכניעה, נעלמות להן בעדינות אל תוך הגבינה, הכל נימוח בחלל הפה. אם אתם מגיעים בזוג למקום, אפשר להתפנק עם שתי כפיות לכמה דקות חמימות ונעימות של כנאפה מעולה.

      מאחורי ישבו זוג טבעונים סלקטיבים שלא הצליחו לעמוד בפני חרושת השמועות על המקום והחליטו לחטוא מצפונית, במופע של הלקאה עצמית בעודם מתענגים על כל כפית של כנאפה, עשיתי את עצמי כמו קיר, כאילו לא שומע אבל כן מקשיב. יכול להבין אותם, קשה לעמוד בפיתוי.

      yaffa knafeh (יאפא כנאפה), עולי ציון 24 יפו, שעות פעילות: שני - חמישי: 17:00-23:00, שישי-שבת: 14:00-23:00

      יאפא כנאפה (קובי רובין)
      מי הסוכר פוגשים בכנאפה - מופע הזיקוקים הטוב בעיר (צילום: קובי רובין)
      יאפא כנאפה (קובי רובין)
      יאפא כנאפה (צילום: קובי רובין)