בשתיים בלילה חצי ת"א בלחץ* על הכנאפה הזאת. אתם יכולים לקצר את התור

אם תזדרזו תוכלו להשיג פה גם ממתקי רמדאן, אבל ספק אם תצאו מכאן בלי התנפלות על כל התפריט

  • כנאפה
  • רמדאן
  • קטאייף
המתח הכי מרגיע בארץ. "כנאפקס" (צילום: אסמאא גבאלי)

המחשבה הראשונה שלי, עוד לפני שהרוק ממלא את הפה ומכתיב את הנתיב הכי יעיל להסתערות, היא שאין לי מושג איך הוא עושה את זה.

לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל

ואני לא מתכוון ל"איך הוא עושה את זה" במובן הסטנדרטי של תעלומת אוכל, אתם יודעים - כמו איך עושים משמרת בגלידריה בלי להציק כל הזמן למקררים, או איך מפנים גב לשיפוד שווארמה שמסתובב כל העת מאחוריך.

לא, אני מתכוון למשהו הרבה יותר עמוק, שורשי, אפילו דתי. כי בזמן שאני חושב על המילים האלה, עז א דין סאלח סוגר עבורי בעדינות כיסוני קטאייף, ובודק במקביל, כל כמה שניות, את רמת הצריבה בכלי הנירוסטה האישי שעומד להכיל את הכנאפה הלוהטת שלי.

אה, והוא מלהטט את כל זה תוך כדי צום. עכשיו תגידו אתם - איך לעזאזל הוא עושה את זה?

דרך האוכל

24 שעות, 47 קילומטר, 13 תחנות, מיליון קלוריות

לכתבה המלאה

שונה, אחר, טוב יותר. "כנאפקס":

סאלח ובן דודו סעיד, בני 29 ו-28 בהתאמה, פתחו את "כנאפקס" ברחוב אבן גבירול בתל אביב לפני קצת יותר משנה. הלהיט הקדאיפי ביעבע אז ברחבי גוש דן, עם מקומות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, אמיתיים וחקיינים - ושני הקרובים הנצרתיים הסתכלו לתחרות בעיניים והאמינו במוצר.

מוצר הבסיס, במקרה הזה, הוא כמובן הכנאפה ה"רגילה" - ואת ה"רגיל" הזה חייבים לשים במרכאות, כי אתם אולי כבר מכירים את תרשים הזרימה - בסיס של אטריות דקיקות, גבינת ג'יבנה שאף אחד לא מאמין שהיא מסוגלת להתמתח ככה, קצת אש, מעט סירופ סוכר (מסתבר שכמות הסירופ הופחתה בתל אביב, כי "כאן שומרים על הגזרה יותר מבנצרת"), מהפך, גלידה טורקית - אבל משהו בטעם המעודן ובביס הרך בכל זאת קצת שונה, אחר ו-כן, טוב יותר.

גבינתית וקרמלית. כנאפה טבעונית של "כנאפקס" (צילום: אסמאא גבאלי)

אבל חוץ מהפלא הזה, ידעו הסאלחים, דרושה בעיר הזאת - על פס הייבוא המשגשג שהקימה בשנים האחרונות מנצרת - עוד משהו. כי לפעמים כיתובים אוריינטליים ותור שמביים את עצמו פשוט אינם מספיקים.

המשהו הזה הוא תפריט-צד, לא גדול אך גם לא מבויש, מעין להקת ליווי (או חימום) למוצר הדגל. יש כאן, למשל, "ליילות ביירות" (על בסיס חלב, סולת, קצפת ופיסטוק) וגם מברומה (בצק קדאיף במילוי גבינה ערבית, אפוי בחמאה מיוחדת), פאוזיה (בצק כנאפה מגולגל במילוי גבינות ושברי פיסטוק) וטארט חלב-קרמלי טורקי.

ויש גם כנאפה שיודעות איפה הן נמצאות - אחת עם אקסטרה פיסטוק, מתוק-מריר, אחת עם תועפות נוטלה במקום גבינה (שהופכת לפופולרית במיוחד בשעות הקטנות של הלילה) ואחת טבעונית, על בסיס גבינת סויה-טופי ותערובת גרנולה, עם אגוזים ושקדים. כל אחת מהן - חייבים להודות, לא בלי בושה, שכולן נטעמו בשם השליחות העיתונאית - מספקת זווית טעימה ושונה. כל אחת מהן, בהתאם, היא שיחוק, ובמחיר הוגן שנע בין 25 ל-40 שקלים.

הקרייב למתוק רק גובר. "כנאפקס":

חודשי הקורונה הארוכים החליפו את הלם המגיפה בהתנפלות משלוחית כלל-עירונית, והמקום הקטן, שהוציא החוצה בתמימות כמה כיסאות ושולחנות נמוכים, מצא את עצמו מנסה לפצח אתגר קולינרי ישן-חדש - איך הכי טוב לשלוח כנאפה?

הפתרון היה שינוע לוהט, והוראות חימום ביתיות מדויקות, לצד כלי קטן של סירופ סוכר. אנחנו מדמיינים במעט חשש ומעט ספקנות את הלקוחות הליליים ("בתשע מתחיל פה לחץ, והוא לא יורד עד שתיים בלילה") קוראים את ההנחיות ומתפעלים כיריים, אבל סאלח מספר שהפידבקים טובים, ושלמעשה אין ברירה ראויה אחרת.

שנים של טיולים בטורקיה ובסעודיה, בקטאר, במצרים ובירדן, הנחיתו את השניים בקצה הרחוב התל-אביבי, אבל לא קירקעו אותם. המגיפה דועכת, הקרייב לקצת מתוק בחיינו רק גובר, וגם הצום הרמדאני, כאמור, לא עוצר פה אף אחד. אתם רק צריכים לשים כנאפה אחת על האש, ולקוות שנשאר קצת קטאייף.


כנאפקס, אבן גבירול 9, תל אביב. פרטים נוספים והזמנות כאן, או ב-03-7436948

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully