איטלקי, אמריקני, ישראלי: כשת"א עושה אוכל של הסופרנוס

יום הולדת עגול ומחשבות על שינוי הולידו תפריט ניו ג'רזי מסקרן במיוחד באחד המקומות האהובים בעיר. זאת התוצאה

בושוויק, תל אביב (שי מכלוף)

שנים ארוכות של בהייה מורעבת במסכים קולנועיים וטלוויזיוניים הובילו אותנו לצייר פנטזיה די ברורה על מה שמתרחש בניו ג'רזי. בתמצית - ואני מתנצל מראש על ההכללות הגורפות, השטחיות והבוטות - דמיינו סטייט שלמה של פסטה.

לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל

כלומר, לא רק פסטה, אלא גם סוגים שונים של פסטה, ותבניות של פסטה, ופסטה רוחשת ולוהטת במחבת ואת כרמלה סופרנו מוציאה בייקד-זיטי מהתנור, ואת האריסטוקרטים של "ג'רזי שור" שולקים ספגטי, וגם קצת נאקי תומפסון (למרות שהוא יותר בכיוון של אטלנטיק סיטי, אבל היינו רעבים), ואת "החבר'ה הטובים" (יודעים, ניו יורק רבתי, אבל אל תהיו קטנוניים), אבל הבנתם את הנקודה, גם אם כתמים גדולים מאוד של רוטב אדום מכסים אותה.

ובדיוק בגלל זה עפנו מהר וגבוה לסטריטס, כדי להתנפל על תפריט ניו ג'רזי החדש שלהם.

לנגב את הדמעות

60 שנות חומוס נקברות תחת ההריסות של תל אביב

לכתבה המלאה
יום הולדת גורר מחשבות. פופ-אפ ניו ג'רזי בסטריטס (צילום: רן בירן)

חגיגות העשור לסניף האבן-גבירולי של הרשת התל-אביבית השכונתית הובילו, כמו כל יום הולדת ראוי לשמו, למחשבות-עומק ותהיות רבות משמעות. התוצאה היא, לפחות לעת עתה (כי איך אפשר להרים משהו חדש בעיר הזאת בלי להגדיר אותו כפופ-אפ קודם?), כל מה שנכתב למעלה. או במילים אחרות - תפריט אמריקני-איטלקי-ישראלי, ניו ג'רזי סטייל.

המהלך-מהפך של הבעלים נדב נאמן, רני עופר ויונתן גרינברג, כלל עיצוב חדש של סטודיו NYLON וציור קיר של דורון מלכי, ויטרינה חדשה שצופה טייק-אווי (זוכרים שהייתה כאן מגיפה, נכון?) ואת אותו פופ-אפ חדש, שהתמקמם בנוחות לצד התפריט השגרתי של בית הקפה (וזמין למשלוחים דרך וולט או תן ביס).

"מאז ומעולם השאיל הסטריטס משפטים וביטויים מתרבות פופולרית, והיא הדהדה בכל מקום אפשרי - קירות, תפריטים, סיסמאות ווי-פיי ואיפה שרק היה אפשר", הסבירו גרינברג, "כך, כשבאנו לפופ-אפ הזה, מיד עלו לנו תמונות של מנות שראינו ורעבנו מולן, דמיינו את הטעם והריח שלהן, ואת הנחמה שהן מביאות. אולי זה עידן הקורונה שגרם לנו לרצות להתעטף".

הוא הזכיר את השום המקולף בסכין גילוח בארוחת הכלא של "החבר'ה הטובים" בעודם מכינים "סאנדיי גרייבי", את המנות של כרמלה מהסופרנוס, והבשרים הקרים שטוני אוכל ישר מהמקרר, והסביר שאלו שלחו אותו ואת שותפיו לניו ג'רזי ואל הקולינריה שלה, לפחות כפי שהם מדמיינים אותה - "מקום אמיתי לאנשים אמיתיים, עם רטבים סמיכים, דגים, פירות ים, ברוס ספרינגסטין ובון ג'ובי".

תל אביב יכולה לקנא, וגם נאפולי

לא סתם יש תור לפיצה הזאת

לכתבה המלאה
קצת איטלקי, קצת אמריקני, קצת ישראלי. הסטריטס (צילום: רן בירן)

אז מה אוכלים כאן בעצם? אגף הסלטים כולל פנזנלה פריכה עם המון ירקות, קוביות לחם קלוי ומוצרלה (56 שקלים) , קפרזה עם טוויסט זוקיני צלוי (42 שקלים) ומה שמכונה כאן "הקיסר של ג'רזי", שהוא למעשה חצאים גדולים של חסה אייסברג (גדולים מדי לטעמנו, שווה לשקול לחתוך אותם לפלחים נורמטיביים יותר) עם רוטב גורגונזולה דולצ'ה טעים, שנדרש בשמחה לשולחן גם בהמשך הארוחה.

יש גם שני כריכים - לחמניה קלויה עם קורנדביף ואווז ולחמניית מחמצת עם גירסה סנדביצ'אית של אותו קפרזה מוצלח - ושני ספיישלים בדמות זוקטיני פילה דג (פסטה זוקיני נהדרת-מרקם וירקרקה גם מפסטו, עם פילה דג לבן צרוב על הפלנצ'ה, 72 שקלים) וצ'יקן פארמז'ן (שניצל עוף, רוטב עגבניות, בזיליקום, מוצרלה ואורגנו, 68 שקלים) שנדיר משום מה לראות במחוזותינו, וחבל שכך.

המדף העיקרי בתפריט מציע פסטות, מן הסתם, ובהן "סאנדיי גרייבי" חריפה ומחוזקת בנקניקיית בקר, "הרוזה של נאקי תומפסון" (ריגטוני עם חזה אווז, בזיליקום ופרמזן), לינגוויני שרימפס ותרד שמנתית וימית (68 שקלים), "מהחממה של כרמלה", שהיא פסטת ירקות ברוטב פסטו, קנלוני גבינתי וגם הפייבוריט שלנו - "ג'רזי שור" (ריגטוני, רוטב עגבניות, בזיליקום, קרעי דג ופטרוזיליה, 64 שקלים) שהיה הכי רחוק מטראש הריאליטי המיתולוגי ההוא, והכי קרוב לשידוך בין פסטה וחריימה, בקטע רומנטי כמובן.

אם יישאר לכם מקום, יש גם קינוחים כמו טירמיסו ומוס שוקולד, וכל מיני הצעות משמחות וראויות למזוג קצת יין לתוך הארוחה הזאת.

יפה יותר, טעימה יותר וחכמה יותר

החצר הכי שווה בעיר חזרה

לכתבה המלאה
דמיינו גשם של מיטבולס. "ג'רזי שור" (צילום: Giphy)

ההצהרות על "תפריט ניו ג'רזי" הריצו אותי, כאמור, לסטריטס, והפנטזיה הילדותית הפרטית שלי הוגשמה ברובה, אבל אם אנחנו כבר כאן - בולסים ומדמיינים - למה שלא נלך עד הסוף?

זה היה לאנץ' מוצלח מאוד, עם כמה מנות טעימות ואלגנטיות שכבר עכשיו סוגרות ארוחה שפויית-מחיר ומקורית מספיק. התפריט הזה, אבל, חייב לדעתי להפוך קודם כל לקבוע, ואחר כך גם לקבל אישור ולהתחיל להתפרע.

דמיינו גשם של מיטבולס והתפרעויות איטלקיות אדמדמות אחרות, מהסוג שמכתים חולצה דמיינו את המאפיונרים מהובוקן יושבים אצל ארטי בוקו. דמיינו את הגדולה של הסנדק הראשון ואת השדרוג של הסנדק 2, ואז תנו לנו את הקנולי ותנו גם את האקדח.


סטריטס, אבן גבירול 114 (פינת ארלוזורוב), תל אביב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully