נבירה בארכיון היא עניין מורכב מאוד, מתוק-מריר-מדמיע גם בלי להתכוון, שאותו צריך לעשות בעיניים פקוחות ועם לב רחב. על אחת כמה וכמה כשמדובר במסעדה, בטח כשצועדים בגאון לעבר יום הולדת דרמטי ומוצאים בארכיון תמונות מהימים שבהם עדיין השתרכו תורי ענק מחוץ לחנויות הראשונות של סלקום בישראל.
לעמוד האינסטגרם הטעים של וואלה! אוכל
רותי ברודו, עם זאת, פחות בעניינים של תבהלה מהזמן שחלף, ויותר בלהסתכל לעיניים בציון הדרך הנוסטלגי שמתקרב עליה לטובה - יום ההולדת ה-27 של הקופי בר. ואם אפשר שמסעדת האם שהוציאה ב-1994 לדרכה אימפריית אוכל ותרבות תוסיף לחגוג ימי הולדת ותדלג בקלילות מעל מועדון 27 לנצח, מה טוב.
"הקופי בר היה הילד הראשון, הכל צמח ממנו, נשען על המחזורים ועל ההצלחה שלו", סיפרה לפני כארבע שנים לארבע בנות מערכת וואלה! אוכל, תוך מבט עתידני להעברת המסעדה לשדרות רוטשילד. זה היה לפני הקורונה, ולפני עוד המון אירועים עסקיים-קולינריים אחרים. הקלפים נטרפו מאז, אבל לא ספינת האם.
"הרבה שנים הקופי בר משך אליו אנשים", שיחזרה, "כשרק פתחנו היינו חוצים את הכביש כל ערב, מסתכלים עליו ונדהמים שאנשים מגיעים לרחוב המסריח הזה, בתוך המובלעת הזאת של יד חרוצים. עכשיו אני חושבת שצריך לצאת". לא קרה, ואולי אם היה קורה, גם יום ההולדת הזה לא היה קורה?
ראשית ימי הקורונה תפסה את ברודו במוד הישרדותי טבעי. "נעשה הכול כדי להיות פה גם ביום שאחרי", הבטיחה, תוך שהיא מנסה לזקק לשיח גם מעט אופטימיות, מוסר וחשבון נפש פרטי. "יש תחושה של צניעות והתכנסות פנימית. בעיני זה הדבר הכי טוב ויפה שיצא מזה", הודתה אז, "אלו פרופורציות אמיתיות, שדורשות מאיתנו להיות צנועים יותר. זה תמיד טוב".
היום שאחרי כבר כאן, בערך, וחגיגות יום ההולדת של הקופי בר צפויות לשמוח על כתפיו, עם סדרת ארוחות משותפות שייארחו בחלל המוכר שלו שפים ושפיות שברודו והשף אוהד סלומון אוהבים באמת. הראשונה תהיה השפית לונא זרייק מלונא ביסטרו המעולה בנצרת. השני צפוי להפגיז ולשלישי כדאי שתזמינו מקום כבר מעכשיו, אבל עוד נגיע לזה.
זאת לא בדיוק צניעות ולא ממש התכנסות פנימה, אבל מי יכול להאשים אותה? אתם מכירים עוד הרבה מקומות בארץ (ובעולם) שצריכים 28 נרות לעוגה?