גברת עם סלים של יין

"למה הבקבוק בתוך סל?" שאלה מישהי שלא נזכיר את שמה לפני שנים רבות, מתוך תמימות נעורים. "זה פיאסקו" ענו לה, "קיאנטי, נו את יודעת, יין אבל הוא לא משהו". אתם מכירים את זה שמישהו זורק לכם בדל מידע, לפעמים סתם כי מתחשק לו, לפעמים גם קצת מחוסר ידע או מחוויה אישית רעה, ואותו בדל מידע נצרב לכם לעד בזיכרון? אז זה מה שקרה לי עם קיאנטי, מבלי בכלל להבין שקיאנטי זה דבר הרבה יותר רחב מחוויית היין הלא ממש משהו שהייתה לאותו אדם, שראה בקבוק בתוך סל.

אביב היא התקופה הזו בשנה שבה מתחשק לי להתחדש, ואני מנסה לאתגר את עצמי בלמידה, תוך כדי תנועה, של זני יין חדשים. גם כאלה שיש עליהם דעות קדומות. במקום להיות אותה ילדה שלא טעמה יותר אפרסמון אחרי ביס אחד לא מוצלח בגיל 10, ומאז מביטה על פירות שאינם טרופיים, בעין סופר חדשנית, החלטתי שהגעתי לגיל שאני יכולה לשחרר קצת, לפחות בגזרת הענבים.

העילה למפגש עם היין, הייתה בקבוק קיאנטי קלסיקו 2019 של 'ברנקיה', יצרן מאזור קיאנטי, טוסקנה באיטליה. כן, אם לא היה ברור, המילה הרומנטית קיאנטי היא לחלוטין מחוז. מדובר ביקב די חדש, בן 30 בסך הכל שנמצא בבעלותה של משפחה ששורשיה נטועים זה דורות בחקלאות. אחד הדברים היותר מעניינים ביותר ביקב הזה הוא שהוא מנוהל על ידי אישה, ומרבית אנשי הצוות ביקב הן נשים. וזה היה בדיוק הטריגר שהייתי צריכה כדי להתאהב ביין חדש.

קיאנטי הוא בעצם יין אדום שמיוצר בעיקר מענבי סנג'ובזה. וכמובן שיש כל מיני סוגי קיאנטי משמע מכל מיני אזורים אבל אם נתקלתם בקיאנטי הממותג כקלאסיקו באיזה תפריט מסעדה או חנות תדעו שנפלתם על האזור הנחשב ביותר. אגב, לתהייתי אם אין יין לבן באזור, סיפרו לי שיש ויש אך אסור לו להיקרא קיאנטי. תודו שאתם מתים על האיטלקים.

ובחזרה לבקבוק של ברנקיה, הקיאנטי קלאסיקו הוא יין דומיננטי אבל לא אגרסיבי, בעגה המקצועית קוראים לזה מאוזן. זה לא מפתיע כשיש נשים בסביבה. ואני עם הפנטזיות שלי על רכיבה על אופניים בטוסקנה ועצירה לפיקניק של דשא ויין, אפילו לא צריכה אותו בליווי ארוחה אלא בתוך סלסלת קש עם מפית משובצת באדום לבן, ואיזה בורקס טוב ליד, כי בכל זאת אי אפשר להוציא את הישראלית מישראל.

בשבוע שעבר סיפרתי לכם על הפורט שנכנס לתפריט השתיה הכמעט שבועי שלי. והנה, לשמחתי הרבה מצאתי שגם ליקב הישראלי טורא, יש יין בסגנון פורט, שלא נופל מיינות אחרים שטעמתי בז'אנר, ולו רק על זה שווה לפרגן לו. מדובר ביין בשם "פורטורא" 10 נקודות על השם קודם כל.

'פורטורא', שהתיישן במשך 36 חודשים בחביות, הוא מתקתק ואחוז האלכוהול שלו מגיע עד 20%. מדובר ביין קינוח מצוין שמופק מהכרמים של היקב הממוקמים על הר ליד היישוב ברכה. טורא אגב, הוא יקב שמייצר יין מהענבים שהוא עצמו מגדל, כשכל הנטיעה, בציר ועשיית היין נשארים בתוך המשפחה, ויש בזה בעיניי עוד אקסטרה של קסם.