היום הוורוד ביותר בשנה

את יום הרוזה הבינלאומי היא אמנם לא הספיקה לציין בזמן, אבל בשביל טליה לוין, כל יום הוא יום הרוזה

טליה לוין
17/06/2022

אני יודעת שאין מה ללעוג למועדי החגים של האומות מעבר לים, אלה שבמקום לנקוב תאריך קבוע מציינים את המועד - ב"שבת השנייה של אותו החודש", בין היתר גם כי זר לעולם לא יצליח להבין את חוסר ההלימה המוחלט בין תאריכים עבריים לתאריכים לועזיים. אז ככה, מתחת לרדאר, חלף לו יום הרוזה הבינלאומי שמצוין בשבת השנייה בכל חודש יוני. למרות הדיליי האופנתי כי אם תשאלו אותי כל יום הוא יום מתאים לרוזה, החלטתי שאני מציינת אותו ברוב הוד והדר, גם כי גיליתי אותו מאוחר והתבאסתי שלא חגגתי בזמן אמת, וגם כי יין טוב לא צריך תירוצים.

אצל טליה כל יום הוא יום הרוזה(צילום: ShutterStock)

למרות שהם צרפתים

אז קודם כל רוזה על שום מה ולמה? דיסקליימר קטן לכל מי שלא חי בכדור הארץ בתקופה האחרונה - רוזה הוא כבר לא שמזלזלים. גם מבינים גדולים שותים רוזה (ובגאווה!) וכן, מדובר ביין שעל אף צבעו הורדרד יכול להיות דומיננטי ובועט במסגרת הז'אנר, וכבודו במקומו מונח בוודאי בימי קיץ. היתרון שלו - הוא חייב להיות צונן, וזו הסיבה שרצוי ואף מומלץ לשתות אותו לאורך כל היום.

בשבוע שעבר סיפרתי לכם על אפליקציית היין ויוינו שאני משחקת איתה כאילו היתה עציץ שאותו צריך לגדל, ומטפחת אותה כמו שיח הנענע הצומח לתפארת במרפסת. שם בעצם גיליתי שיש לי מחסור ידע נרחב בכל הנוגע ליינות פרובנס שזוכים לדירוג מאד גבוה. כן, אני יודעת שאני משמיצה הלוך והשמץ את הצרפתים, אבל זו עדיין לא סיבה מספקת דייה לא לשתות מספיק את היין הנפלא שלהם.

עוד בוואלה!

יין אדום בשיא החום? בשמחה!

לכתבה המלאה
די נחמד שם, בפרובנס. יקב שאטו ד'אקסלנס(צילום: יח"צ)

בירת הרוזה העולמית

יש לי חברה שתמיד יודעת לדייק לי את הטעמים והיא גם מומחית ביין שהמליצה לי על יינות הרוזה של יקב שאטו ד'אקסלנס. קודם כל, היי אם מישהו רוצה לבוא איתי לשם אני יותר מאורזת מזוודה מיד. היקב ממוקם בטירה בלב פרובנס שנמצאת באזור בערך מימי הביניים, והיקב עצמו נמצא בלב מחוז ואר - שבו עושים לא מעט רוזה.

למה דווקא פרובנס וד'אקסלנס? כי זני הענבים שאני אוהבת ברוזה שלי נמצאים שם: גרנאש, ורמנטינו, מרלו, סירה ועוד, גפנים בוגרות (לקראת יום הולדת 45 אני מאשרת את הטענה שאין כמו גפנים בוגרות) שמעניקות ריכוז גבוה יותר של טעמים. ויש להם ביקב גם טכניקה מדליקה של ייצור היינות הללו, לא אלאה אתכם בפרטים הקטנים אבל הם מקפידים על בציר לילה (בגלל הטמפרטורה הקרה בשיא הבשלות), מעיכה קלה, מחיצה של הענבים למיצוי הטעמים, וכמובן ערבוב הזנים הייחודי לבלנדים של היקב.

המוח מאחורי הצלחת היינות הוא אחד האנשים המוערכים בתעשייה סשה לישיין, שרכש את היקב בשנת 2006 - מה שנחשב אז למהלך שיא הקריירה שלו, ועם עבודה מאומצת וחזון כמעט בלתי נתפס הצליח לייצר נהדרים, ולהפוך ליצרן מוביל בקטגוריית הרוזה.

תתחילו לארוז. יקב שאטו ד'אקסלנס.(צילום: יח"צ)

מלאכים בשמי פרובנס

בטו באב הקודם (שזה בדיוק לפני שנה - כמעט) כתבתי כאן כי 'ויספרינג איינג'ל' ששייך גם כן לשאטו ד'אקסלנס, הוא רוזה נפלא ואליו פור מאני, שהייתי מאוהבת בו קשות (והאמת עד היום יש לי תמיד אחד במקרר), אבל בעיני THE PALE (רוצו, ממש אבל רוצו לרכוש) הוא אחד מיינות הרוזה הטובים ששתיתי לאחרונה. כן כן, יש פה מנצח. מדובר במיצוי טרואר מושלם (כך אמרה לי המומחית) אבל עזבו אותי ממילים גבוהות, הוא הכי מיוחד בז'אנר.

הכי מיוחד בז'אנר(צילום: יח"צ)

עוד רוזה ששווה בדיקה הוא אחיו של הויספרינג איינג'ל המוכר - הרוק איינג'ל - שמורכב מגרנאש, סנסו וורמנטינו - גפנים בוגרות, עשיר בטעמים. לחלוטין הייתי לוקחת אותו לפיקניק רומנטי או כל ארוחת ערב מיוחדת במזג אוויר מהביל או סתם בפיקניק בפרובנס, אבל עם כל מה שקורה בשדה תעופה היום, אני חושבת שזה עוד ייקח זמן. בינתיים, שיהיה קיץ שמח!

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully