כבר כמעט שבע שנים שהקאב קם, הבר התאילנדי ברחוב לינקולן התל אביבי, הוא האח הקטן של "בית תאילנדי" הוותיקה, אחת מהמסעדות התאילנדיות הטובות והאהודות בישראל. בזמן הזה הוא צבר לו קהל מעריצות ומעריצים משלו, ואני מהמר שחלקם אף פעם לא ביקר במסעדת האם הקרובה לים.
כמקום שהחליט שהוא בר, הקאב קאם מעולם לא היה פתוח לארוחת צהריים. הדיל היה קבוע - פתיחה בשעות החשיכה, שמיועדת לחיות הלילה, עם מנות תאילנדיות קטנות (וחריפות) לצד שפע של אלכוהול, תפריט יין וקוקטיילים.
מיותר לציין שהקאב קאם הוא הצלחה מהרגע שנפתח. הוא תמיד הומה אדם ובליינים שגולשים למדרכה ולרחוב, ועם גמר השיפוצים במתחם צומת מעריב לשעבר (עוד מעט יבוא דור שלא יבין למה קראו פעם למערכת הכבישים שם "צומת מעריב") ופתיחת תחנת הקו האדום בסמוך, אתם לגמרי יכולים להכניס אותו לאופציית "בואו נאכל ונשתה כמו שצריך ונחזור הביתה ברכבת הקלה, מבלי לדאוג לחניה או לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, ממש כאילו אנחנו באירופה".
המבקרים במשך השנים היללו, גם אבי אפרתי שלנו, ולמרות שהמקום אמנם מתקרא בר, הקהל היה פודי לגמרי והגיע תמיד לאכול ארוחות ערב באווירה משוחררת ופחות מוקפדת, דיל שמתאים להרבה חבר'ה צעירים שלא מוצאים את עצמם במקומות מעונבים יותר מדי.
לאחרונה החליטו בקאב קאם לנסות לפתוח את הבר גם כשהשמש באמצע השמיים והכריזו על תחילתו של בראנץ' שבת, עם תפריט מיוחד ומחיר קבוע לסועד. הפתעה הפתעה, גם הבראנץ' מסתמן כהחלטה עסקית נבונה, יעידו עשרות הסועדים שמאכלסים אותו בשבתות.
כך, הקאב קם פתוח מעתה גם בשבתות (מ-12:00 עד 16:00), ומספק מענה למשכימי הקום כמוני, ולמי שיצא מהמיטה ממש לפני כן.
הדיל, במחיר 120 שקלים לסועד, כולל ארבע מנות קטנות לבחירה עם סטיקי רייס, לצד מנה זוגית אחת גדולה. מטיול הטעימות התאילנדי הזה לא תחזרו רעבים.
נזכיר את המיאנג פלה - נתחי לברק בתוך שתי סירות חסה, למון גראס, עלי ריח מבושמים, קשיו ותמרינדי כאחת מהמנות הקטנות. שילוב מהמם ושופע טעמים שלא תוכלו לטעום בשום מקום אחר.
יש גם יאם סאי הואה - סלט חריף עם בצל סגול, על נקניקיית בקר חריפה מצ'אנג מאי, ולשולחן הגיע כמובן גם סום טאם - סלט פאפאיה ירוקה, אולי מנת הפתיחה הכי מפורסמת מהמטבח התאילנדי שפה כמובן מוגשת ברמת הביצוע הגבוהה ביותר. גם סופ מקאה פלה - קרעי לברק מטוגן עם ביצת שליו רכה, הייתה מנה עם רמת ביצוע מושלמת.
"העיקרית" שלנו הייתה "קה מו + סן ממה", מנת אטריות בעלת שם מפוצץ משהו, שהציגה רגל חזיר בבישול ארוך עם תערובת תבלינים מיוחדת והום-מייד, עלי חרדל כבושים ועלי פאק צ'וי חלוטים, כשהאטריות גם הן מוכנות מאפס. זהו בשר בבישול ארוך, ממש נימוח ומתקתק, שהיווה סיום יאה לארוחת הטעימות.
אני רוצה להתעכב על עניין המחיר. הקאב קם אכן מציע חוויה תאילנדית קולינרית שלא תקבלו בשום מקום בארץ (גם לא במסעדת האם) אבל אם אתם קהל שאוהב לחשב את התקציב, צריכים לשים לב לדיל.
אמנם 120 שקל לסועד הוא מחיר הוגן ביחס לתמורה, אבל על חלק מהמנות, קטנות וגדולות, תצטרכו להוסיף כסף, והעסקה אינה כוללת יין או בירות, וגם לא קינוח. כלומר, כוס יין לכל אחד, ומשהו מתוק בסוף יביא את החשבון הכולל של זוג טיפוסי לאזורי ה-400 שקלים בקלות.
בראנץ' הצהריים של קאב קם הוא אופציה ייחודית ושונה בהחלטה הגורלית של סוף השבוע - "איפה שותים ואוכלים היום ומקווים לשנת צהריים איכותית של שבת".
למרות המיקום התל אביבי שלו, לא תצטרכו להידחק בין ההמונים שגודשים את הטיילת או הנמל וגם החניה לא כזו נוראית בשבת. אם אתם אוהבים לשבת שם בערבים, הבראנץ' מציע גם סוף סוף את האפשרות להגיע עם הילדים חובבי האוכל התאילנדי, או הסבא וסבתא (כמות המשפחות שפקדו את המקום כששהיתי שם היוותה בערך חצי מכמות הסועדים), וזה לפעמים שווה הכול.
קאב קם, לינקולן 11, תל אביב, 03-6889960