כמה כיף זה לפנטז - כמעט תמיד כלקוח, לפעמים ככתב אוכל, ברור - על המקום ההוא שעושה רק דבר אחד. איך נעים לכתוב על המקצוען ההוא שלמד וניסה, תעה וטעה, עד שהבין מה הוא יודע ואיך הוא יודע, והחליט להתמקד בזה, ורק בזה.
לכל הטורים של "אוכלים הולכים"
האמת, מן הסתם, שונה לחלוטין, בטח בעולם האוכל הישראלי. לרוב מוחץ של דוכני הסטריט פוד במקומותינו אין סיכוי לעבוד עם דבר אחד בלבד. השוק לא מספיק גדול, הלקוח לא מספיק מרוצה, וכתב אוכל עם פנטזיה לא סוגר לך את החודש. בדקתי.
במקום זה, עדיף להיסחף עם הגירסה הטובה יותר של הפנטזיה - מישהו שיודע לעשות מצוין דבר אחד, ואז רוצה לעשות עוד משהו. אילן ניב, למשל.
אבק כוכבים הוליוודי. קוקו רוטיסרי
קוקו רוטיסרי של ניב וג'יל גמון זורחת כבר שלוש שנים באחד מרחובות האוכל הכי קשוחים בישראל, בלב מתחם הבורסה של רמת גן. מדובר בשדה קרב עסקי-קולינרי לכל דבר ועניין, שניתן להחיל עליו את תובנת הבסיס הידועה, ולפיה מי ששורד פה, שווה את כסף הצהריים שלכם.
ניב מחזיק שלושה עשורים של מקצוענות על החגורה וגמון, מנכ"ל סוגת בעבר, משווה ומעלה. ביחד, מדובר ביעד רוטיסרי ראשון במעלה, המוציא עופות מהטובים בישראל, ועם תכונה נדירה, בטח כשהיא נכתבת בעברית - בלי לדחוף לך, בלי להעמיס עליך, ועם תקווה שכל היחס הזה יוביל אותך לפה גם מחר.
מי שמכיר מכיר, וחוזר. כל יום חוזר. מי שלא, אולי הגיע הזמן באמת.
המחשבה הייתה, כפי שמחשבות נוטות להיות בדרך כלל, מה עושים פה בשישי בבוקר. "כולם אמרו לי לעשות מעדנייה עם אוכל מוכן, אבל זה לא מי שאני", תיאר ניב, "המאסטר של Everything הוא גם המאסטר של Nothing".
במקום זה, הוחלט להבליט את מה שהוא *כן* - עופות צלויים ומעושנים, הודו, שניצלים - להוסיף כמה שיחוקים חדשים - ובראשם בריסקט - לפתוח שולחן גדול עם "כמה דברים קטנים שיילכו ליד זה" - "כמה דברים קטנים", כלומר כל טוב הארץ - ולקרוא לכולם לבוא.
ובאים. בתשע וחמישה נכנסים פנימה צמד חברים, מתעלמים לחלוטין מהסחות הדעת הצבעוניות ומסתערים על הבשר. בצהריים יחליף אותם פרלמנט חברותי אחר וגדול יותר, יחבר לכל האוכל פלטות בשר וגם בירה ויידע מה לעשות עם בקבוק הוויסקי החופשי שממתין על אחד השולחנות.
בין לבין, מגיעים אנשי הסידורים של יום שישי, ומעמיסים קופסאות. ארוחה קטנה, שולחן ענקי, יש כאן קשב להכול, לרבות אותו מראה נדיר ממקודם, ובו לקוח שמסביר כמה אנשים הולכים לדפוק לו בדלת הערב, ושני בעלי עסק מסרבים למכור לו "יותר מדי". לראות ולא להאמין.
וכך, ניצב לו שולחן רחב, ארוך וערוך, מוכן ומזומן, עם "דברים שהולכים ליד". יש כאן מקלובה צמחונית מאורז מלא ומג'דרה פרא נפלאה (5.2 שקלים למאה גרם), פתיתים מלאים (4.2 שקלים למאה גרם), ואורז יסמין לבן עם אטריות (4.5 שקלים למאה גרם).
אסופת הירקות הצלויים עושה, בפשטות, הכול - פלפלים שלמים שרופים במרינדת בלסמי לבן, שעועית ירוקה מאודה עם שומשום מלא שמושכת קצת מזרחה, פרוסות עבות וכמעט מתפרקות מעצמן של חציל, זוקיני וגזרים צבעוניים, סלק שקשיח רק כרושם ראשוני, וכן תפוח אדמה שעבר תהליך ארוך ובסופו התייצב בגירסה הטובה ביותר שלו - אפוי, שחום, פריך ומעוך - על השולחן (4.5-5.5 שקלים למאה גרם)
חוץ מאלה, יש גם סלטים טריים בדמות קולסלואו סגול-ירוק עם מעט קיק, גזר מרוקאי, וערבובי בורגול ועדשים ששמים ללעג את התפיסה ולפיה צריכות להיות נפילות עם קולקציה כזאת, וגם רטבים הום-מייד (טחינה סלק, איולי שיפקה וכוסברה מלא טעם, איולי שום ועשבי תיבול, טחינת סחוג ירוק ולימון כבוש, איולי חרדל וסילאן).
וכעת, הדבר האמיתי.
מוקד המשיכה המובן מאליו הוא נתח בריסקט ענקי (17 שקלים למאה גרם), כשלושה ק"ג גודלו, שמתחיל את ענייניו עמוק באמצע השבוע, עובר תהליך ממושך ורב-שלבי, ויוצא לבסוף מתוך ניירות הכסף העוטפים אותו כשהוא במצב צבירה מתמסר, מפלרטט, כמעט פתייני.
חמישה נתחים כאלה ביום השישי הראשון הפכו בשבוע שלאחר מכן לכמות כפולה, ואם אני יודע לזהות משהו, זה לא יעצור שם. הבשר נחטף, ובאזור 12:00 הסיכוי שלכם לשים יד על חתיכה כרוך ככל הנראה בתפילה.
הבשר עצמו הוא מהסוג ההוליוודי. מפגין ביטחון עצמי וחיספוס חיצוני, עד שאתה לוחץ לו את היד, לכדי המסה. אז, הכול שואו וקסם אישי, חיוכים, רוך אדיר והרבה טעם.
ברקע, אבל בהחלט רק פיזית, ממשיכים להסתובב העופות של קוקו - רוטיסרי ומעושן (98 שקלים ליחידה) עסיסיים עד כדי וואוו ועם מספיק נוכחות כדי שתסתפקו בהם ותו לא - אבל גם שניצל וחזה עוף בגריל (13 שקלים למאה גרם), סטייק פרגית בגריל (15 שקלים למאה גרם), ואותו הודו, אנטי-תיזה לכל הפרוסות היבשושיות שאכלנו בטעות לאורך השנים.
ניב וגמון דמיינו יחד שוק אוכל של יום שישי, קצת אחרת. הם התסמכו על מוצרי הדגל שלהם, תהו מה אנשים ירצו יחד איתם, וידעו לעצור בדיוק ברגע הנכון.
"מאז הפתיחה אנחנו עושים כל יום אוכל טרי, פשוט וטעים, בלי להסתבך", הסבירו, "בלי לנצל ובלי לגרום לך להגזים. מה נרוויח מזה שנמכור לך עוד קצת? אתה תחזור? ככה, אתה מקבל איכות אבל גם תמורה טובה לכסף, ואנשים יודעים להעריך". פנטזיית אוכל שמתרחשת באמת, עכשיו כבר ראיתי הכול.
קוקו רוטיסרי, תובל 19, רמת גן, ראשון-חמישי 10:30-16:00, פופ-אפ שישי מ-9:00 עד 14:00