בשיאו של היום הסתמי ביותר בשבוע שעבר נמדדה במה שמכונה במטאו-טק "תחנת תל אביב" טמפרטורה של 30.7 מעלות. היא תובלה, כנהוג בקיץ הפטריוטי שלנו, באחוזי לחות (64%, ליתר דיוק) שהופכים כל בגד לבגד ים ובתקווה קלה, אופטימית במיוחד, שמחר יהיה טוב יותר. בהצלחה.
באותה שעה בדיוק, השמש סיימה להפליא מכותיה בבנגקוק ופינתה את מקומה לחלק הנעים יותר של היממה. 32 מעלות שמרגישות כמו 38. 43% אחוזי לחות ותיבול של גשם בממטרים שנמשכים 48 דקות בממוצע.
בהינתן שבמזג האוויר די השתווינו, ושאת היציבות הפוליטית של שתי המדינות אפשר למדוד רק במונחים של רעשי אדמה ומשברים כמעט מומצאים - בת של ראש ממשלה מודח מתמנה במקומו והופכת להיות ראשת הממשלה הצעירה ביותר בתולדות מדינת האיים, אז בקרוב אצלנו כנראה - נותרה רק שאלת האוכל.
עם תאי 148, גם זה מתקרב.
חלומות על אי. תאי 148
חידת המטבח התאילנדי בישראל ידעה עד לפני שנים ספורות שני קטבים קיצוניים למדי. האחד דגל באמיתי ובאותנטי, סירב להשתנות ולהתגמש ובסופו של דבר הצליח לבסס מעמד חזק כל כך עד שלא נותר אלא כפיים, ואילו השני זלג תדירות להתאמות וכיוון לדבר הזה שאוהבים לקרוא לו "החיך הישראלי", ובפועל התכוון לומר "החיך הישראלי שהלך לקניון".
בין לבין, נוצר ואקום שהלך והתנפח ביחס ישר לתדירות הנחיתות שלנו בתאילנד עצמה. שבועיים שם, ואתה חוזר עם כל כך הרבה שאלות שרובן ככולן עוסקות באוכל. למה אי אפשר ככה גם פה? כמה קשה להרים פאד תאי לא מביך? מי מרים את הכפפה ומתחיל לחתוך פירות ברחוב? ובעיקר, אין להתבייש, הדבר עצמו, בכבודו ובעצמו - מסעדה. מסעדה של ממש. שלא תעשה כאן דיבורים על "ממלכת סיאם" אבל כן תדע לתבל בפיש סוס. שלא תערבב אותנו בסיפורים כי כולנו כבר היינו שם, אבל שכן תערבב משהו בכוס ותיתן לנו לדמיין אי מזרחי רחוק מול הרחוב המזרח-תיכוני הקרוב, קרוב מדי.
דרוש דרכון. תאי 148
וזה בדיוק מה שמנסים לעשות כאן. תאי 148, מבית היוצר של גל כהן ואיציק לוי, בעלי שה ויוי ו-AB-CD ויאן וחמישית דיזנגוף בעצם, כבר לא תהיה הראשונה, אבל בהחלט יכולה לשאוף להיות המחודדת מבין המסעדות התאילנדיות של הדור החדש. נכון, באמצע של האמצע של דיזנגוף, רחוב שכולו אמצע ממילא, אבל עם מספיק כבוד עצמי כדי לכבד את סועדיה ומספיק פאסון כדי לא לבלבל אורחים עם פאסון.
בקצרה, אפשר כפכפים ואפשר שמלה. פחות צהריים ויותר ערב, מנות חלוקה שעומדות בהבטחה המאוסה הזאת וקוקטיילים שלא חייבים מטריות ושטויות ומסרבים לזלוג בכוח למתוק. קדירות כבדות אאוט, צלחות סקסיות אין. שקט משם, ורעש מכאן, ומטבח שרק מלהסתכל עליו אתה מוציא את הדרכון ושואל איפה אמורים לשים את כריות האצבע המורה.
התפריט, איך לומר את זה בלי להיות אידיוט אם כי הספינה הזאת כבר הפליגה מזמן, פגז. עושה חשק, עושה רעב, עושה טוב.
הוא נפתח עם "מיאנג קם" בשתי גירסאות - "סירות" חסה עם הרבה עלים וטעמים שעליהן דג לבן פריך (45 שקלים) או שקדי עגל (58 שקלים), ודיפ סאטה או צ'ילי-ליים. משם, הטיגונים נמשכים עם סיגר במילוי פרגית ותפוחי אדמה וקארי צהוב (42 שקלים) וספרינג רול שמשלב ירקות ודג.
האש הזאת בוערת גם הלאה - שרימפס על מחבת, פיקניה עם רוטב אורז קלוי וגם כנפיים (54 שקלים) נהדרות בפריכותן ובביצוען הכללי, מזמנות מפיות באופן אוטומטי ומזמנות חיוכים וקולות של שולחן מרוצה, גם כן באופן אוטומטי.
יש גם טום יאם, כמובן, ביי דה בוק, וסום טאם נאמן למקור, סלט עם קלמרי פריך ותירס, אננס ושעועית ותפוחי עץ וצמד תבשילי קארי - כתום עם דלעת וחברים וירוק עם חציל תאילנדי וחברים קרובים לא פחות - שעושים דמעות, בקטע המנחם של המילה. לא דמעות עצב וגם לא דמעות שמחה, אלא דמעות של ישראלי ששכח לבקש מהברמנית "אם אפשר כמה שפחות חריף" ועכשיו זקוק לדיספנסר שלם של מפיות, מבלי להצטער לרגע.
המטבח המצוין - חצי פתוח, סופר מרוכז, בהובלת אומי, כבר שנים עוגן אסייתי-ישראלי אצלנו - מוציא גם מנות דגל כמו לברק שלם שמזמין אכילת אצבעות (132 שקלים), פרגית במרינדה ופילה בקר, ולא מוותר על להיטי אבר-גרין. פאד תאי, ברור. פאד סי יו, ברור גם כן ופאד קפאו, איך לא. שלוש מנות ווק (63-73 שקלים) בביצוע מצוין ועם מספיק ביטחון עצמי כדי לצאת לכל שולחן ושולחן ולא לתת את מונולוג ה"ברור שהזמנתם אותנו". זה לא הקטע כאן, וזה בדיוק כל הקטע.
תאי 148 לא מסתירה ממך שום דבר ומכבדת אותך בדיאלוג בוגר, ישיר, חשוף. היא לא מוכרת לך "תסתכל מסביב, אנחנו בעצם בתאילנד" ולא חושבת שסטיקי רייס הוא פלא אקזוטי ראשוני שמעולם לא טמנת בו אצבעותייך. ממש לא.
במקום זה, היא מחבקת בדרכה הבלתי פמיליארית (כלומר, בעברית) ומזיעה איתך ביחד את דיזנגוף ואת תל אביב, את הקיץ ואת ישראל כולה. לא מסיבתית, אבל כן מסיבה. לא מנותקת אבל כן מנתקת. בימים האלה, היא מבינה, דווקא בימים האלה, אין ערך לדהוי ויש נחיצות, כמעט חובה, לבועט. אז בעיטה, אם ככה, ולחיבורים.
תאי 148, דיזנגוף 148, תל אביב, 053-5430586