הדרום החם: אוכל וייטנאמי טעים ויין במחירים שפויים

אזור לבונטין בואכה רחוב הרכבת בתל אביב עדיין מוזר לי. כמי שבילתה באזור הזה שניים או שלושה עשורים מחייה, כשהוא עוד נראה כמו עזה ביום טוב, אני מוצאת את לפעמים פותחת אפליקציית מפות כדי לאתר רחוב שחציתי אלף פעם. האזור הזה נראה כל כך נקי ויפה עכשיו, שאני מרגישה קצת בסוהו, עד שמגיח איזה הומלס שיכור מאחורי הפינה.

ובכל זאת, אני מרגישה שאזור הבילויים הזה השתדרג משמעותית, לא רק עבור האנשים שגרים סביבו. כל מי שמגיע לבלות במתחם הקטן יכול למצוא בו הכול מהכול, מקפה, לבר יין, לחנות יין, למועדון, למועדון עם אפטר, ולאוכל רחוב טעים במיוחד.

מפגש אקראי עם יובל סופר, האיש שאחראי בין היתר על ה-'ג'ין קלאב סופרים', 'גסט רום' ועוד כמה מקומות שמצאתי את עצמי מבלה בהם המון בתקופה האחרונה, הביא אותנו במקרה או שלא, לבר יין חדש שהוא גם חנות, וגם מסעדה וייטנאמית, וגם אפשר לתדלק שם לפני שממשיכים לאיזו מסיבה.

למקום קוראים 'פטיט', והוא נמצא בלוקיישן החדש של הווייטנאמית המעולה של לילך רווה יערי ("באן מי נונג"). שום דבר לא הכין אותי לכיכר הזאת שפתאום נבנתה לה ברחוב הרכבת (מספר 18, פינת החשמל), יש שם אפילו פסל, ונוף ושבילי אופניים כאילו אנחנו באירופה ולא מטר מהתחנה המרכזית.

אבל האווירה מעולה, יש שם המון יין מכל העולם וגם ליינות הישראלים יש נוכחות יפה.

התברר שבחרנו את אחד הערבים הטובים ביותר לצאת בהם בתל אביב בספונטניות. ערב משחק הגמר של היורו בין אנגליה לספרד שכל העולם ואשתו בחרו לצפות בו.

ידעתי שהאנגלים שוב מפסידים ולא יכולתי לשאת גם את זה על הגב שלי. גם ככה יש לי את מדינת ישראל. העיר הייתה ריקה באופן מוזר וזה היה מזל, כי היה מקום על הבר הקטן בפנים.

הסומלייה אביתר ברעם שאחראי על תחום היין בפטיט, מזג לנו מיד שתי כוסות מהקולומבר המושלם של 'מיה לוצ'ה' (היקב של קובי ארביב יינן יקב רקנאטי).

יחסית זה היה יין הכי יקר בתפריט, עם דגש על יחסית, כי המחירים בפטיט שואפים להיות נגישים והמטרה היא לאפשר לאנשים לקחת בקבוק במחיר של 80 שקלים - 120 שקלים אם רוצים להתפרע, עם קצת אוכל בצד שמתומחר הוגן, ולהמשיך עם היין הביתה או לקחת עוד אחד לדרך.

הקונספט הוא להתאים את המנות ליין ולא את היין למנות, כך שלא צריך להתאמץ יותר מידי עם הבחירה ולא צריך להבין ביין רק לאהוב לשתות.

לדוגמה: שתינו ברברה ד'אלבה של ג'אקוזה פרטלי (99 שקלים), אכלנו עם טרטר שייטל וסלט פפאייה מרשים ויצאנו עם חשבון של מאתיים שקל.

את עיני תפס מהמדף בקבוק של 'פלם קלאסיקו' אחד היינות האהובים עליי, במחיר נגיש שלא רואים בדרך כלל בברים.

בשורה התחתונה, גם אם אתם סנובים כמוני של הצפון הישן, והכי דרום שלכם זה קינג ג'ורג', ממש ישתלם לכם לקחת קו 5 ולשתות יין במחירים של חו"ל.

פטיט בר יין. הרכבת 18, פינת החשמל. פתוח מ-18:00