המיתולוגית, השכבתית, האורגינלית: 22 מנות סביח שוות ברחבי ישראל

לכאורה, פיתה שהיא לא בעיה ונו פרובלם. סלט קצוץ (טרי, ברור), חציל מטוגן (על המקום, ברור), ביצה קשה (חומה, ברור) והרבה מאוד טחינה-עמבה. לא סיפור, וכל עוד אתם עומדים בכללים הפשוטים האלה, יש לכם סביח כהלכתו, נכון?

ובכל זאת, סביח הוא אולי לא בעיה, אבל בהחלט כן סיפור. כי כשמצמצמים עד למינימום את רשימת המרכיבים, כל אחד מהם מוכרח להיות בול. וכשאין בפיתה טריקים ומעשי קונדס, השילוב ביניהם חייב להיות אידיאלי. ואם בכל פיתה נכנס אותו דבר, הרי שיש חשיבות עצומה לאופן שבו הדברים נכנסים, לסדר שלהם, לשכבות הנבנות ולאלכימיה הנוצרת יש מאין.

ומשום שכולם מומחים וכולם אכלנים, קבלו מדריך מתעדכן למנות השוות של ישראל. כי סביח הוא אולי לא הבעיה, אבל הוא בהחלט הפתרון.

פלא דרומי טעים שמותח מעט את הגבולות הסטנדרטיים של הסביח, אבל מנטרל כל תלונה עם שילוב יוצא דופן, ופיתה קרובה לשלמות.

מחיר: 27 שקלים.

הערך המוסף: קציצות ערוק בפנים, וגם גרגירי חומוס. מה עוד צריך הבן אדם?

הסביח של מרים

הממלכה החדשה יחסית של ברק כהן נחלמה בראש ובלב, והוגשמה בעזרת ידיים ועבודה קשה. השילוב הזה, כמובן, הוא תמיד המתכון הכי טוב שיש. גם לסביח.

מחיר: 32 שקלים.

הערך המוסף: עיג'ה, ברור. וטחינה ורודה. עוד יותר ברור.

פרונקו

מקום קטן-גדול בתוך שוק קטן-גדול, עם מינימליזם שהוא מקסימליזם. בלי שטויות, בלי התחכמויות, ועם כל הטעם שאפשר להכניס לפיתה אחת מעולה.

מחיר: 32 שקלים למנה, 18 לחצי מנה.

הערך המוסף: חציל שמסרב לחכות לכם, ומעדיף שאתם תחכו לו, כראוי.

הסביח של ציונה

מוסד רחוב ירושלמי שמשלב, כדרכה של הבירה, שמחת חייים ואוכל של שמחת חיים, פולקלור עדין בלבד וחיוך שמתחיל כבר בכניסה, ומתרחב כשהידיים אוחזות בפיתה.

מחיר: 25 שקלים למנה, 37 שקלים לצלחת.

הערך המוסף: יד נהדרת לסלטים, ממרחים ומקפיצי טעם צבעוניים.

אריכא

דוכן קטן בבירה שלא מתיימר לכבוש טריטוריה ולא חושב על הרחבת האימפריה. רק הבייסיק, כמו שבייסיק צריך להיות, בפורמט שכבות-שכבות של אוכל רחוב מושלם.

מחיר: 27 שקלים.

הערך המוסף: רוח קודש, לא פחות, וחיוך עקבי על הפנים של יגאל.

הסביחיה

אם שישים ומשהו שנות עשייה לא עושות לכם את זה, ואם ערך ויקיפדיה לא עושה לכם את זה, ואם גם כיכר עירונית שלמה לא עושה לכם את זה, בואו פשוט בשביל הסביח.

מחיר: 25 שקלים למנה, 20 שקלים לחצי מנה.

הערך המוסף: הנקודה שבה הכול התחיל, כולל סיפור האוריג'ין שיעשה לכם סדר בראש.

סביח המקורי

הוא קצת "סודי" וקצת קטן וקצת בפינה של פינה של פינה של סמטה אחורית במעמקי רמת גן, אבל כצפוי ממקומות כאלה בדיוק - מה שהולך פה עם האוכל, והסביח, הוא כיף עיראקי גדול.

מחיר: 25 שקלים.

הערך המוסף: קובה כמובן, על סוגיה.

הסביח של עובדיה

הפיתה אולד-סקול בקטע הכי טוב של הביטוי, אבל יש לידה גם משהו שנקרא "סמבוסק טורבו", וכצירוף מילים קשה להיתקל במשהו יותר מפתה.

מחיר: 25 שקלים.

הערך המוסף: גזוז בדיוק כמו פעם, כשהכול היה (קצת) יותר פשוט.

הסביח של דודי

מיתולוגיה שכתבה את עצמה בכוחות עצמה, וכל גלי ההדף שבעולם לא יצליחו להזיז אותה ממקומה המוצדק בצמרת הקטגוריה, דרבי או לא דרבי. נקודה.

מחיר: 34 שקלים לפיתה, 26 שקלים לחצי מנה.

הערך המוסף: הטקס, על כל רבדיו, ז'רגוניו, וענייניו. אם אין לכם סבלנות ואתם מגלגלים עיניים, משהו לא טוב קרה לשמחת החיים שלכם.

הסביח של עובד

אי של מקצוענות אוכל-רחוב בהובלת אריאל רוזנטל, ולמעשה יבשת שלמה של מקצוענות אוכל. בוקר אחר בוקר, יום אחר יום, שנה אחר שנה, שלא ייגמר לעולם.

מחיר: 32 שקלים למנה.

הערך המוסף: החציל כמובן. מופת טיגוני שלא ברור איך לא קיבל עד עתה פרס מפעל חיים.

הקוסם

פלא של ממש בשוק התקווה, שמצליח להאכיל המונים רעבים באמצעות מטבח קטנטן, ולב גדול. הסביח הוא לא הגו-טו הטבעי של רוב הסועדים כאן, אבל הוא מצוין מספיק כדי להיכנס לרשימה הזאת.

מחיר: 25 שקלים למנה, 17 לחצי.

הערך המוסף: מישהו אמר צ'יפס של פעם?

בוטקה 23

כבר לא בדיוק טשרניחובסקי, אמנם, אבל המיתולוגיה הצליחה לשרוד את המובינג ואחרי כל כך הרבה שנים לא נותר אלא להצדיע למומחיות (ולהמשיך להתעלם בהפגניות מגבינת הפטה, תודה).

מחיר: 33 שקלים.

הערך המוסף: כנראה בניית המנה המדוקדקת בארץ.

סביח טשרניחובסקי

מה שהחל כספוט ממוקד וטהרני הפך עם השנים לרשת מסתעפת של סניפים ודוכנים - 14 במספר, על פי הספירה האחרונה - אבל הבסיס נותר זהה, ועדיין שומר על רמתו, זכיינות או לא זכיינות.

מחיר: 33 שקלים למנה, 25 ל"מיני" מנה, 38 למנה עם גבינה, 29 למיני.

הערך המוסף: מקצוענות מתוקתקת.

סביח פרישמן

רשת חדשה יחסית וקטנה יחסית, אבל מצוינת בכל אספקטיה, ולא באופן יחסי. יש כאן תפריט גדול של זלילות, אבל הסביח הוא מתמודד ראוי על הבכורה, והבחירה.

מחיר: 28 שקלים למנה, 20 שקלים לחצי מנה, 32 שקלים לבגט ועשרה שקלים יותר לסלט סביח.

הערך המוסף: תנועה בתי פוסקת, ותחלופה בלתי פוסקת, וטריות בלתי פוסקת.

מידל איסט

זאת רשת, נכון, אבל רשת מתפקדת, כזאת שיודעת לבחור את אנשיה ולספק חוויה טובה גם הרחק מנקודת הבסיס הוותיקה בהוד השרון.

מחיר: 28 שקלים למנה (34 דרך וולט), חצי פיתה ב-20 שקלים. 39 שקלים לסלט סביח (43 דרך וולט).

הערך המוסף: פשטות מנצחת.

הדוכן הוותיק לקח קלאסיקה, ניער אותה קצת, והוציא כריך דומה למדי, ובכל זאת אחר לגמרי. התוצאה מהממת.

מחיר: 28 שקלים לפיתה, 33 שקלים לסמבוסק.

הערך המוסף: קוראים להם סמבוסביח, זה רמז מספיק גדול, וטעים.

סמבוסביח

משהו בשם בוודאי רומז על תחום מומחיות שחורג מעולמות הסביח, אבל אל תתנו לפיזור הזה לפזר אתכם.

מחיר: 30 שקלים.

הערך המוסף: חציל שמטוגן בשמן של הבשר, לחמניות מתוקות וקומבינציה אידיאלית של צ'ירשי, לימון כבוש ופלפל צ'ומה.

הסביח והשניצל

מוקד שיפודים במהותו שלא מתבייש להרחיב אפשרויות, לפתוח את הראש ולהצטיין גם עם סביח צמחוני לחלוטין.

מחיר: 31 שקלים.

הערך המוסף: עגבניה מהגריל. ניצוץ אדום של גאונות.

עזיזה

מקום צנוע וכפרי כמתבקש מהסביבה, עם הרבה מאוד לב ותיעדוף ערכי חשוב של מה דרוש כעת לקהילה, ולעם כולו, אחרי הפיתה כמובן.

מחיר: 28 שקלים למנה, 17 שקלים לחצי מנה.

הערך המוסף: אחת הפיתות המאורגנות ביותר שיש, שכבות-שכבות, לצדדים ולעומק.

הסביח של אורן

גו-טו חובה בשוק העירוני שמשתדל להתעורר, ומקום שלוקח ברצינות את המנה שעשתה אותו, מהפיתה המאודה ועד הקיצוץ הדק של הירקות, מהחצילים השמנמנים ועד העמבה כמובן.

מחיר: 28 שקלים למנה, 19 שקלים לחצי מנה.

הערך המוסף: הקצה של הפיתה שלכם, בתוך הפיתה שלכם. לא ברור למה לא כולם עושים את זה בימינו.

הסביח

הבוטקה הקטן הוא בשורה צפונית צעירה ונהדרת, ובעיקר טעימה. הפיתה משלבת גם קצת רסק עגבניות, גבעול פוטוגני של בצל ירוק ותיבול משוקע מהרגיל בז'אנר. יחד עם מבשלת הגליל הסמוכה, נוצר כאן זיווג מצנן ולוהט כאחד.

מחיר: 28 שקלים.

הערך המוסף: בירה, נו מה.

החלון