מעשה הקוסמות הגדול ביותר של מלון בקסטייג' ושל אסף שטרן הוא לאו דווקא הקמה יש מאין של שוק רחוב איטלקי, שמח וצבעוני, וגם לא בניית תפריט מארץ המגף שמצליח לדלג מעל רוב הקלישאות שהפכו אותנו לאורך השנים למעט ספקניים כשאנו נתקלים באוכל הזה מחוץ לגבולותיו. הוא אפילו לא יציקת תוכן למילים המעט (הרבה) לעוסות "פופ-אפ", שהן לבדן, נדמה, מספיקות למסעדנים ואנשי מטבח, כאילו אין צורך בשום דבר נוסף אחרי שהן נזרקות לחלל האוויר. אפילו לא במנות עצמן.
לא, הקסם הגדול שלהם הוא הבנה מהירה מהי אימרסיביות, עד כמה היא גורמת לך לחשוש לפני שהתיישבת, ואז להתכנס בכיסאך, וכמה עדיפים החיים בלעדיה. לכן, מה שהולך פה פעמיים בשבוע אולי התחיל כאירוע אימרסיבי ושווק עם השקתו כחוויה אימרסיבית, אבל כעת אינו מזכיר את המונח כלל, ודי בצדק.
כי לפעמים הקסם הוא להעלים, והמהלך הכי אפקטיבי הוא להבין מהר, לפעול מהר, לתקן מהר, ולהמשיך הלאה. ומשאמרנו את זה, בואו ניכנס לטרטוריה דל תיאטרו. זה בטוח לא *אימרסיבי*, אבל זאת ההצגה הכי טובה בעיר.
קסם של ערב. טרטוריה דל תיאטרו
החיבור בין שטרן לרשת מלונות אטלס רץ כבר שנים במתכונת של הבלחות, גירויים ושיתופי פעולה שגורמים לך לרצות עוד. לך, לו ולהם. הוא עשה ארוחות בוקר מיוחדות בשלוחה היפואית הנהדרת לכשעצמה שלהם, וכעת מריץ פה עד סוף מרץ מסעדה שהיא לא בדיוק מסעדה, ברחבת שוק שהיא קצת שוק והרבה לא, עם אוכל שרוקד יפה על כל אי הוודאויות האלה, ומוסיף להן הבלחות מרפסת מקסימות.
הסיפור הזה רץ תחת המיתוג המוצדק Trattoria del Teatro ומתכתב עמוק וחכם, ממזרי ורמנטי, עם יסודותיו של המלון עצמו - תיאטרון אהל התל-אביבי כמובן, על מופעיו ומיתולוגיות הבמה שלו. כאן, כעת, במיוחד בימים אלה, מדובר בשואו קצת אחר, עם פחות דרמה מומחזת אולי אבל עם תשוקה ברמה שווה, לפחות. האוכל, הקירות, החלל הפתוח שנוסק למעלה, ההפסקות האופראיות-איטלקיות המרהיבות של ורוניקה ברוק והטנור אסף כחולי - הכול מבטיח מסע רגשי שמנחית אותך ישר לצלחת הבאה, ולכוס שתלווה אותה.
רציתם ערך מוסף ולא עוד מסעדה? ברוכים הבאים לשוק.
התפריט עושה מהלך נוסף, נדיר מאוד כאן, ומאפשר לך באמת לבנות חוויה, לבנות ערב, בדיוק כמו שמתאים לך. אני יודע, זאת קלישאה ענקית בתעשייה שלנו, וברוב המקרים לא באמת אפשר "לשבת על כוס יין ושתי קטנות" בשום מקום. כאן זה אחרת. דינמי, כי מעודדים אותך לקום ולהסתכל מה יש בדיספליי הדוכנים החמוד. ידידותי, כי אף אחד לא מסליל אותך לעוד הזמנות. קטן גם בכמות וגם במחיר, כך שזה הגון ושפוי. וגם מרגיע. באמת. שב, תישען, תזמין משהו שעשה לך את זה. שתה משהו. תזמין עוד אחת. תחשוב קצת. תיהנה.
יש כאן קולקציית ברוסקטות צבעונית ומפתה - אנשובי, חמאה מעושנת ושיפוד זיתים, פסטו-זוקיני-ארטישוק, ברזאולה וקרם שום ירוק, סביצ'ה דג וטבסקו עם קרם פפריקה - במחירי 25-35 שקלים ליחידה, צלחות טובות של קפרזה, כתף בקר, קרפצ'יו וקרודו טונה, קפונטה חצילית נהדרת (25 שקלים), חצי ארטישוק בגריל (28 שקלים) ופוקצ'ות שלמות שנחתכות עבורך במקום, חמימות, שמנמנות, טריות.
משהו מכאן, משהו משם, פחמימות עם כתפיים להרים עליהן כל טוב, ואוכל שעושה לך עיניים. לא צריך יותר, אבל יש יותר.
שטרן משלים את ההתרחשות הזאת עם מטבח אחורי מתפקד ופעיל, ומנות "רציניות" יותר. גם אלו, מקטינות גדלים ומקטינות מחירים (45-84 שקלים) וממריצות אותך לטעום קצת יותר משתיכננת, הרבה יותר מששבעת.
יש פה נודי ריקוטה עם אפונה ויוגורט, ארנצ'יני ממולאים מוצרלה וקייל, נמתחים כנדרש, שקדי עגל עם דפי לזניה, פילה ברבוניה וטליאטלה פטריות, טורטליני זנב שור בציר בקר שמצהיר על עצמו "עשיר" ומקפיד לקיים, סינטה ופורקטה טלה וגם שיפוד דגם ים עם אנילוטי גבינות.
את כל זה מלווה תפריט אלכוהול מושקע, מקורי יחסית ומתוקתק על ידי גל ארזי, הזכור (מאוד) לטובה מימיו של הסטנלי באותו מקום בדיוק. ורמוט לבן וטוניק מקבלים בזיליקום, למשל, האפרול שפריץ נהנה מקקאו, הנגרוני מתחבק עם פירות אדומים דווקא, תפוזים סיניים קופצים ראש לכוס גבוהה של ג'ין וגם הספגליאטו מככב, כראוי.
שטרן חולש על המתחם הזה כמו חבר ועד הנהלת שוק מחנה יהודה, סניף ונציה, בקטע הכי אכפתי שיש. הוא ממלא מגשים ומתפעל טבחים, רץ קדימה ואחורה, סוחב לחמים ושקיות קרח, מגיח מהמרפסת וצופה כל העת על הקהל, ובעיקר על הדיאלוג של אותו קהל עם האוכל שלו. יש אנשי מקצוע שהיו נכנסים לסיפור הזה עם פרצוף מחולטר. הוא איש מקצוע שאוהב את המקצוע שלו, וזה ניכר.
כך, ועם הרצון של המלון עצמו לתת קצת יותר מאוכל, נוצרה פה בימים שלישי וחמישי אנרגיה קצת אחרת, מלאה רעש טוב של הנאת אנשים ופלייליסט של מפרצי ים תיכון פוטוגניים יותר. זה קצת בר יין וקצת פרלמנט צ'יקטי, מעט פסטיבל סן רמו והכי הרבה פסקול שלנו. הדבר היחידי שזה בשום פנים ואופן לא מוכן להיות זה אימרסיבי, וזה, כידוע, חצי מהקסם כולו.
פופ-אפ טרטוריה דל תיאטרו של אסף שטרן, שלישי וחמישי עד סוף מרץ, מלון בקסטייג', בילינסון 6, תל אביב, 03-9207777