כל הפתיחות (והסגירות גם, הלוואי ולא היינו צריכים), תפריטים חדשים ומנות במהדורה מוגבלת, פסטיבלים וחגים, ארוחות מיוחדות ואירועים של פעם בשנה (רצינו לכתוב סילבסטר, אבל הבנו כבר מזמן שכמעט כל שבועיים יש כאן איזה "יום ה... הבינלאומי", ובמקומותינו זאת סיבה מספיק טובה לאיוונט).
שף שמתארח ושפית שמארחת גם כן, מסעדה שמתחפשת וצוות שמחליף מקום, למה לא, בעצם. מנה שמקבלת קורת גג (וקירות) משלה, אבל גם "חור בקיר" שווה מספיק כדי שנדווח. אילת וחיפה, השרון והשפלה, ותל אביב (אבל בשום פנים ואופן לא רק היא).
בקיצור, קבלו את חדשות האוכל של ישראל. והפעם - קוקטיילים שמכבדים את העיר. וזאת רק המנה הראשונה.
בתיאבון!
אחד הברים הבודדים שיכול לטעון לתואר "מיתולוגי" מיישם קאמבק מסקרן במיוחד, ושתוי במיוחד. קבלו את גירסת 2.0 של הספייסהאוס, ושל יותם שילה.
ההבטחה: "תפיסה מעודכנת, רעננה ומתחדשת" למוסד הקוקטיילים התל-אביבי, לא רחוק מהמיקום המקורי שלו, ועדיין על רחוב דיזנגוף המשוקשק לכשעצמו. השאיפה, על פי שלה, היא "להשיב לבר את מה שנעלם מעט מהנוף העירוני - תפריט קוקטיילים עונתי ומתחלף שמגיע בכל פעם מכיוון מקורי וחדש".
מה אוכלים כאן? מנות שיודעות בשביל מה באתם, ויודעות להשלים את חווית העירבובים.
כלומר, סשימי המאצ'י עם קלרפיקציית עגבניות ופרחי בזיליקום, טרטר פילה בקר עם זרעי חרדל מוחמצים ומסוכרים, כדורי מוצרלה קטנים ומטוגנים עם רוטב רומסקו ופרמזן, סמאש בורגר עם חמוצים בעבודת יד וצ'יפס כמובן, וגם ברוסקטת קונפי טונה אלבקור.
מה שותים כאן? נו באמת. תפריט קוקטיילים עונתי על בסיס תזקיקים בעבודת יד ופירות אמיתיים, עם דגש משמעותי על מרטיני (עם ליצ'י, מלוכלך, עם עגבניות ובלסמי וגם כ"פורן-סטאר") ויצירות דוגמת "קריסמסי" (וויסקי, קוניאק, רום כהה, דובדבני אמרנה, תאנים ורוזמרין) או פלומה שמכניסה לתוכה גם שקדים ולמון גראס.
ספייסהאוס, דיזנגוף 116, תל אביב