כן, אנחנו יודעים, אין כמו לשמוע אנשי אוכל מדברים על אוכל. זה ברור. הם יודעים תהליכים ויודעים מתכונים, מבינים עבודה ומבינים הכי טוב מה נדרש כדי להפוך את העבודה הזאת למשהו שבאמת אפשר לאכול בסופו של דבר. מומחים, מומחים של טעם.
"יסלח לי אלוהים. סליחה סליחה": סודות האוכל של פרידה עוזיאל
"בלי מאמץ, והיא תמיד יוצאת מושלמת": סודות האוכל של עומר נודלמן
אבל עם כל הכבוד למה שהולך בערוץ הזה *כל* יום, כדאי לפעמים גם לשבור שגרה, לא? ואם לשמוע אנשי אוכל מדברים על אוכל הוא הדבר המובן מאליו, והשגרה בכבודה ובעצמה, מה עם להקשיב מדי פעם לדמויות שבינן ובין עולם האוכל אין שום קו מקשר, לבד מהעובדה שהן רעבות שלוש פעמים ביום (לפחות), שהן אכלו ממש לאחרונה במקום מעולה, ושאם תתפסו אותן ביום הנכון, הן יידעו לתקתק במטבח הפרטי ארוחת להיט מפתיעה?
שרינג מנסה לעשות בדיוק את זה - שאלון אוכל לאנשים שאוהבים אוכל, ולא עובדים באוכל. מהגילטי פלז'ר ועד המנה שאין סיכוי שתיכנס להם לפה, מצלחת הנחמה הפרטית ועד לתפריט שיוגש להם בארוחה האחרונה בהחלט.
והפעם: הסודות הטעימים של אמה מדינג. כן, כולל האיטלקית הטובה בארץ, שניצלים שכל השכונה מכירה ודייט סקסי מובהק.
ארוחת הנחמה המושלמת שלי
"אמא שלי עושה מעין סושי צ'יראשי טעים-טעים. כמו פוקה בול. בכל הארוחות המשפחתיות תמיד מבקשים שהיא תכין את זה"
זיכרון האוכל שתמיד הולך איתי
"כל האוכל שאמא שלי הכינה לי בילדות - ארוחות סושי, גיוזה, ראמנים. בגדול, כל צהריים חיכה לי משהו אחר כשחזרתי מבית ספר. וזה כמובן בלי קשר לקופסאות אוכל שהייתי לוקחת בבוקר. בנטו, כמובן"
הסוד הטעים שהוא רק שלי
"מסעדת ארנסטו בתל אביב. המסעדה האיטלקית הטובה בארץ, בהבטחה. וגם הקאצ'ו א פפה הכי טוב, גם בהבטחה"
הדבר הראשון שנכנס לי לפה כשאני מגיעה להורים
"השניצלים של אמא שלי בשישי. הם אפילו ידועים בשכונה כ'שניצלים של קיומי'. אי אפשר להסביר במילים"
הדבר הראשון שנכנס לי לפה בבית, אחרי יום עבודה
"עד שהאוכל מוכן, דנונה קראנץ' שבבי פקאן"
הספציאליטה שלי
"החברים שלי שלא אוהבים פסטה אוכלים את הפסטות שלי. בחוסר צניעות שכזו אגיד שאני מומחית. בכלל יפנית, אבל זה מה יש"
הגילטי פלז'ר שלי
"הגילטי פלז'ר שלי זה כריות נוגט. אף פעם לא הצלחתי לאכול רק מנה אחת. וגם הקרפ בבלאק סטור בתל אביב. אני גם לא אתנגד לפסטה כזו, כשהיא טרייה וטובעת ברוטב. בקיצור, לא להיכנס איתי לפינת הגילטי פלז'ר כי זה לא ייגמר"
המקום הכי שווה שהייתי בו לאחרונה
"הרוז' ברחוב מונטיפיורי בתל אביב. אוכל יפני, אבל של בשרים ולא דגים. וקוקטיילים מהטובים בעיר. הדייט הכי סקסי"
מקום בחו"ל שאני מתה לחזור אליו
"כלללל מקום ביפן. העיקר שביפן"
"האחת" שלי
"קאצ'ו א פפה"
"האפס" שלי
"צדפות. הרעיון של השליקה מגעיל אותי"
ראשונה, עיקרית, קינוח, שתייה: כך תיראה ה-Last Meal שלי
"פסטה וסושי בארוחה אחת זה תופס? אה, וגם מוס שוקולד"
אמה מדינג היא דוגמנית ישראלית בינלאומית, הפנים של אסתי לאודר בארץ, שחקנית מוכשרת (על "לשחרר את שולי" שמעתם, נכון?) המיוצגת בסוכנות יולי, ומסתבר שגם מומחית פסטה
