קערת ענבים מבריקים, כוס יין שמתרוממת לחיים או טיול רומנטי בין הכרמים - קשה לדמיין את התרבות שלנו ללא צמח הגפן. בישראל, כמו במדינות רבות באזור הים התיכון, הוא חלק בלתי נפרד מהנוף ומהחקלאות המקומית. אבל לא בטוח שכך זה הולך להיות בעתיד.
מאשקלון ועד בוואריה, העולם עומד בפני מהפיכת בירה בלתי נמנעת
כל העולם מחפש את החלבון הבא. ישראל חולמת שהיא מצאה אותו
מועמד מושלם להציל את העולם: האונגי נקרא למשימה ממעמקי הים
שיר המעלות, ממעמקים קראתיך: האם הגפילטע פיש יציל את דגי העולם?
התפריט שיציל את העולם כבר נכתב. האם נסכים לאכול אותו?
משבר האקלים, שמביא איתו יותר גלי חום, פחות גשמים ויותר אירועי בצורת, מציב את הגפנים במצוקה הולכת וגוברת, ומחקר ישראלי חדש שפורסם בכתב העת "אקולוגיה וסביבה" ביקש להבין טוב יותר את התנאים הסביבתיים, ולמצוא דרך לעזור להן, ולנו.
בימות הקיץ החמים מאגר המים בגפן מתדלדל במשך היום עקב עליית הטמפרטורה וירידת הלחות. כדי לשמור על הגפן ולגדל אותה בצורה המיטבית ביותר, חשוב להבין באיזו שעה ביום מאגר המים נמצא במינימום, כלומר בשיא עקת המים היומית. המידע הזה יכול לסייע בוויסות כמות וזמן ההשקיה.
כדי לחזות את השעה של שיא עקת המים, כלומר מתי הגפן הכי יבשה, עקב צוות המחקר אחר כרמים באזור השפלה, תוך שימוש בחיישנים שמודדים שינויים זעירים בקוטר הגזע ובתנאי הסביבה. קוטר הגזע של הגפן משתנה במחזוריות - במהלך היום הוא מתכווץ ובשעות הלילה הוא מתרחב. כשקוטר הגזע הוא הקטן ביותר, זה הזמן שהגפן בשיא עקת המים.
הנתונים שנאספו הראו שבממוצע, השיא היה קרוב לשלוש אחר הצהריים, אבל הטווח סביב שעת השיא היה רחב ועמד על כשעה ו-43 דקות. "הופתענו לראות את השונות הרחבה", אמר ד"ר אורי הוכברג ממִנהל המחקר החקלאי במכון וולקני, שהיה שותף למחקר, "ההנחה שלנו הייתה שתהיה התאמה לשיא החום, אבל מסתבר שיש המון גורמים שמעורבים בקביעה שלה כמו לחות הקרקע, שעת השקיעה ועוד. ההבנה שהיא מושפעת ממגוון רחב של תנאים יכולה לעזור כדי להבין טוב יותר את מצב הצמחים".
בעולם שבו שינוי האקלים הופך את מזג האוויר לצפוי פחות, היכולת להבין את הדינמיקה היומית הזו הופכת לחשובה במיוחד. כדי להצליח לחזות זאת טוב יותר, השתמש צוות המחקר בכלים של בינה מלאכותית. ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית מהמרכז האקדמי רופין ושותף למחקר, הסביר כי "הכלים הללו מאפשרים לבנות מודלים של חיזוי על סמך כמויות גדולות של נתונים ולחזות שינויים בטמפרטורות ובמשקעים, ואף אסונות טבע שקשורים למשבר האקלים, כמו בצורות ושיטפונות".
לדבריו, "חיזוי וידע מוקדם מאפשרים להיערך לאותם שינויים או אסונות, ולצמצם את הנזקים שלהם, בפרט בחקלאות. במקרה של המחקר שלנו, כלי הבינה המלאכותית שהשתמשנו בהם יכולים לסייע להשקיה יעילה יותר של הגפנים, מה שמביא לרווח כפול - גם יצירת תנאים טובים יותר לצמח וגם חיסכון במים".
עקת מים משפיעה ישירות על איכות הפרי. עקת מים ארוכה משנה את קצב ההבשלה של הענבים, את ריכוז הסוכרים, את החומציות ואת הארומה שלהם. במילים אחרות, היא משפיעה על הטעם.
במציאות של חום קיצוני, ענבים עלולים להבשיל מהר מדי ולהניב יין שונה מאוד מזה שאנחנו מכירים ואוהבים. מעבר לאיכות, יש כאן גם השפעה על הסביבה. גידול גפנים דורש מים, ובישראל, כמו באזורים רבים בעולם, מדובר במשאב מוגבל. אם חקלאים יוכלו להשקות בצורה מדויקת יותר ובהתאם לצרכים האמיתיים של הצמח, אפשר יהיה לחסוך מים בלי לפגוע ביבול. זה הופך את הידע המדעי לא רק לעניין חקלאי או צרכני, אלא גם לסוגיה סביבתית רחבה.
"הגפנים עתידות להתמודד עם טמפרטורות גבוהות שפוגעות בפרודוקטיביות שלהן וביכולת שלהן לצבור סוכר", אמר הוכברג, תוך שהוא מצביע במקביל על הצפי להתגברות בצורות. "חום בשילוב מחסור קל במים עלול להוביל להתייבשויות עלים ולקריסה של הגפן. זה קורה כבר עכשיו. גל החום שפקד אותנו ב-2025, למשל, גרם להתייבשויות של עלי הגפנים. זה מחייב חקלאים לשים דגש על חוסן הגפן ובעיקר על זמינות המים".
על פי ברנט-יצחקי, "מעבר לגפן יש מקום לבחון את שיטת החיזוי הזו על גידולים אחרים. יש פה פוטנציאל לשימוש במודלים כאלה באופן כללי בתחום החקלאות כדי לשפר את הטיפול בצמחים בתנאים המשתנים". הגפן היא צמח עתיק אבל האתגרים שמונחים לפתחה הם חדשים יחסית, וצפויים להעמיק. השילוב בין חקלאות מסורתית, חיישנים מתקדמים ובינה מלאכותית משרטט עתיד שבו אפשר להמשיך לגדל ענבים ולייצר יין - גם בעולם חם ויבש יותר.
זווית היא סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
היא פועלת להעלאת מודעות בנושאים אלה בקרב החברה הישראלית, ומקדמת שיח תקשורתי משמעותי באמצעות כתבות מגזין, טורים ומאמרים מעמיקים מותאמי קהל.
ביטויי משבר האקלים כמו התחממות, תנאי מזג אוויר קיצוניים ואסונות טבע מעמידים את ענף החקלאות בפני אתגרים רבים ומדגישים את הצורך להיערך ולדאוג למציאות מורכבת של ביטחון מזון, אבל הם משפיעים גם על היומיום הקרוב והמיידי שלנו, וגם על כוס הבירה הבאה.