בתקופה שלא מאפשרת לך לחזות מה יקרה מחר בבוקר, או עוד שעתיים, מגיעה מסעדת שבור של אסף גרניט ומחניודה ומפזרת ודאות אחת מוחלטת, מסורת שנתית קבועה ויציבה, ושיאים של מקצוענות אוכל - כוכב מישלן שישי, שישי ברציפות.
"ובמציאות מקבילה", דיווח גרניט מהטקס הנוצץ במונאקו שבריביירה הצרפתית. מי כמוהו יודע להשוות עולמות ויקומים ולנתח מציאות.
כוכבת בוהקת. שבור
"שבּור" (Shabour), שנפתחה לפני יותר משש שנים ברובע השני של בירת צרפת, מציעה שילוב פרוע אך יעיל של בר שיש מפואר, כלים אוריינטליים וצלחות וינטאג' עשויות פורצלן, לצד ירקות ופירות פזורים, כמיטב המסורת הקז'ואלית-ירושלמית של קבוצת מחניודה.
התאורה המעומעמת בערב מלווה בנרות, והאווירה כיוונה מיום הפתיחה - עם הפסקת קורונה ארוכה מדי - לסקסיות פריזאית מעודנת. כל אלה, יחד עם האוכל כמובן, הביאו לה כוכב ראשון, ומאז סייעו לה לשמור עליו, תוך שהם מספקים פלומבה שנתית למה שכל הישראלים כבר יודעים להעריך במשך שנים.
"בהתחלה, כשפתחנו, זה היה מין 'החבר'ה של מחניודה עשו מסעדה שהיא לא בלגן'", סיפר לפני כשנה דן יושע ממעמקי המטבח שלה, "אנשים היו מגיעים ושואלים איפה עומר אדם ולמה לא מוזגים צ'ייסרים של ערק. אפילו אנחנו לא ידענו לאן זה הולך. לא היה לנו מושג. היה בלגן אחד גדול, עשינו קאט והחלטנו שאם כבר הולכים על זה, אז שנספר את הסיפור שלנו - מהכלים ועד חומרי הגלם, למה אנחנו עובדים ככה ומאיפה הגענו"