היי, אני ריי ווייט, והבר שלי נמצא איפה שאני נמצאת. בגן השעשועים, במטבח, על רצפת חדר האמבטיה כשהילדים במים, ולפעמים גם בברים אמיתיים.
כאן שותים בכבוד: כבוד לרגע, כבוד לקטנטנים שצריכים אותי צלולה בשלוש בלילה, וכבוד לעצמי.
התינוקת שהפכה אותי אם לארבעה ילדים, בת ארבעה חודשים עכשיו. האמת, חשבתי שההנקה תהרוג לי את החשק לשתות. אבל אימהות לא עובדת ככה.
גן שעשועים, שלוש אחר הצהריים. התינוקת מרוחה וצורחת, אחד האמצעיים עף מהמגלשה, והגדולה עומדת לידי עם שאלה על אהבה ראשונה. הגוף בגן, הראש בבית עם בקבוק יין קר.
לא יותר מדי זמן לאחר מכן, הברז באמבטיה נפתח ויחד איתו גם הבקבוק. פבלוב היה גאה.
תראו מה זה. אחרי עשרים שנה מאחורי הבר, אני יושבת על רצפת חדר האמבטיה בחולצה מלוכלכת, עם כוס יין ביד, ובטוחה שהכל בשליטה.
כדי להוריד את הטמפרטורה בראש, העליתי את אחוזי האלכוהול בדם. היגיון ברזל.
זו שליטה זו?
אני בסך הכול שותה כוס יין אדום. טבעי. כמעט בלי סוכר. זה ממש בסדר. חוץ מעניין אחד. בכוס יין אדום של 150 מ"ל, יש מנה וחצי של אלכוהול.
בנוסף, יין אדום הוא מהמשקאות העשירים ביותר בקונג'נרים, התרכובות הרעילות שנוצרות במהלך התסיסה, שאחריות, בין השאר, גם לבקרים קשים של האנגאובר.
לא רק ביין. גם בקוניאק וברום כהה יש לא מעט קונג'נרים. בקצה השני של הסקאלה: וודקה וג'ין עם אפס קונג'נרים כמעט.
יין לבן הוא סוג של מלכודת. אמנם יש בו פחות קונג'נרים, אבל הוא קליל וטעים ומרענן ואיכשהו זה אף פעם לא נגמר בכוס אחת.
לא להפסיק לשתות
אלכוהול עוזר להירדם, זה נכון. אבל הוא מדכא את שלב ה-REM, שנת החלום, שבלעדיה לא באמת נחים. נרדמים מהר, ישנים רע. ובשלוש בלילה, כשהתינוקת מתעוררת, מרגישים את ההבדל בכל הגוף.
אני לא מציעה להפסיק לשתות. אני אומרת לבחור חכם. בקוקטייל אחד, 30 מ"ל וודקה בכוס גדולה עם תה צמחים קר, יש פחות אלכוהול מאשר כוס יין ופחות קונג'נרים. מתכון ללילה שיוצאים ממנו על הרגליים.
טיפ לשתייה מודעת
לרצות לשתות זה נורמלי. מגיע לך לפגוש את עצמך בסוף היום עם משהו טעים. אבל לפעמים מה שנראה כמו בחירה נכונה, יין טבעי, כמעט בלי סוכר, הוא לא כזה.
גישה יצירתית יותר נותנת משקה שמתאים לך יותר. כזה שאפשר להכין יחד עם הילדים. כזה שלא יגנוב לך את השעתיים היחידות של שינה טובה. כוס אחת או שתיים? זו כבר החלטה שלך.
Earned It: הרווחת את זה
משקה של ערב. מוקדש לכל מי שהרוויחה אותו ביושר.
קודם כל, תרכיז
לוקחים עלי יסמין, קמומיל, לואיזה, או כל צמח שיש בבית. גם תיונים זה בסדר גמור. מכינים תה חזק, וכשהוא עדיין חם מוסיפים סטיביה. מצננים ומעבירים למקרר. התרכיז מחזיק כמה ימים, אז שווה להכין כמות גדולה.
למה סטיביה? כי היא לא מקפיצה את האינסולין לפני השינה, ובכך חוסכת את הצניחה שתעיר אותך בשתיים בלילה
מה צריך:
100 מ"ל תרכיז תה קר
30 מ"ל וודקה. או ג'ין
קרח
פירות ועשבי תיבול
טוניק, ג'ינג'ר-ביר או סודה
מה עושים:
מוזגים את הוודקה והתה לכוס עם קרח, משלימים עם טוניק, ג'ינג'ר-ביר או סודה ומקשטים בפרי ועשבי תיבול
Autumn Kiddush: ברכת הסתיו
משקה לשבת, לברנץ', או למפגש של אימהות טריות. המתכון הזה קצת יותר מורכב מהראשון וצריך להכין אותו מראש, אבל הוא לגמרי שווה את זה.
מה צריך: (לליטר אחד)
800 מ"ל סיידר (או מיץ תפוחים לגרסה ללא אלכוהול)
2 תפוחים פרוסים
2 אגסים פרוסים
2 מקלות קינמון
4-5 מסמרי ציפורן
קורט הל טחון
כמה גרגירי פלפל שחור
קליפה של תפוז אחד
2-3 כוכבי אניס
300 גרם דבש
מה עושים:
מכניסים את כל המרכיבים לסיר. מבשלים על אש קטנה 10-15 דקות ולא מרתיחים. התבלינים נפתחים, הפירות משחררים מיץ והדבש נמס. מצננים ומעבירים למקרר לכמה שעות לפחות. עדיף ללילה שלם.
איך מגישים: (לכוס אחת)
ממלאים כוס בקרח, מוזגים 30 מ"ל ג'ין או וודקה, מוסיפים את הסנגריה שהכינונו מראש ומשלימים עם ג'ינג'ר-ביר
גרסה ללא אלכוהול:
מיץ תפוחים במקום סיידר אלכוהולי וסודה במקום ג'ינג'ר-ביר. אותם טעמים, רק ללא אלכוהול
המתכונים האלה עובדים והם עושים את זה כל פעם מחדש. אבל לפעמים כדאי לעצור שנייה, רגע לפני שפותחים את המקרר, ולשאול את עצמכם למה אנחנו שותים דווקא עכשיו.
לפעמים מאחורי הרצון לשתות, יש משהו גדול יותר מעייפות. משהו שמגיעה לו תשומת לב, ושאי אפשר לשקשק אותו, לערבב אותו, או למזוג לכוסות.