אישה כנסי למטבח

תסתכלו על התמונה הזאת ונסו לנחש מה לא בסדר בה. לכאורה, פסטורליה: שדה ירוק, שמיים תכולים, חמישה שפים ושפית אחת מציגים את מרכולתם ומחייכים. מה רע?

אז זהו, שהתמונה הזאת מייצגת את אחד מענפי העבודה, שסובלים אולי מאי שיווין הכי גדול בין המינים. למעט אולי בצבא הקבע, או ברבנות הראשית, היחס בין נשים לגברים במקצוע הגסטרונומיה, הוא מהנמוכים שיש. במקור, צולמה התמונה בכדי לקדם את שבוע הגורמה, שנערך בדיוק השבוע והוא כולל כ- 80 מסעדות בכל רחבי הארץ. כשבדקנו כמה נשים יסעידו את הרעבים, אגב בתפריט ארוחה מלאה ב- 79 ¤ בלבד, גילינו כי מתוך 80 מסעדות, 5 בלבד הן בבעלות של או בפיקודן של נשים. אז היינו חייבים לשאול את הבשלניות שמשתתפות בפסטיבל הגורמה, למה ומדוע כך הם הדברים.

ברור כי הימים בהם חשבו כי מקומה של האישה במטבח עברו ממזמן. כל כך עברו - עד שלמרבה ההפתעה, כמעט ולא מוצאים אותן שם יותר בצד המקצועי. לפעמים נדמה שרק נשים בודדות, הצליחו להתברג לצמרת הקולינאריה הישראלית, אבל ברוב המקרים מאחורי הסירים עומד לרוב, גבר. נשים מוכשרות רבות פונות לצד העיתונאי של הבישול ופחות לצד המעשי.

ננה שרייר ממסעדת ננוצ'קה בתל אביב מסבירה כי "פשוט מפני שזו עבודה גברית קשה. המטבח הוא סוג של שדה קרב עם 40 מעלות חום, עבודה מול האש, 12 שעות עמידה על הרגליים, ומעבר לזה זו עבודה בלילות, אין חגים ואין שבתות. מאוד קשה לשלב בין ילדים לעבודה התובענית הזאת. זה קצת כמו להיות גנרל של תא פיקוד קטן. כדי להצליח בעולם הזה צריך תכונות אופי גבריות של מפקד, צריך לפקח על אנשים. יש נטייה לחשוב שהנשים המציאו את המטבח. אישה שעושה אוכל ביתי טעים זה משהו אחר לגמרי. אין לה עלויות של 'פוד קוסט' או סוגיות אחרות בהן היא נתקלת במסעדה".

למיקה שרון, שפית ותיקה ומצליחה שגם היא משתתפת לצד שרייר בפסטיבל הנוכחי, כבר נמאס לשמוע על הפערים בין גברים לנשים במקצוע. שרון טוענת שכבר 20 שנה היא מקבלת את אותן השאלות על היותה אישה, ולדבריה אין לזה כל קשר לג'אנדר. "נשים יכולות להגיע הכי רחוק שהן רק מאמינות", אומרת שרון, "אבל קודם כל תהיה בן אדם, לא משנה מה המגדר שלך. אם אתה טוב אתה טוב נקודה".

אצל השפית איילת אור, ממסעדת אום בהוד השרון, יש השפעה נשית מבורכת במטבח. "אני חושבת שבאופן כללי הבישול עבור נשים הוא יותר פנימי ופחות הישגי מאשר אצל גברים", היא אומרת. "במטבח שלי יש 3 נשים מתוך 8 טבחים וזה מאד מורגש מכיון שזוהי אנרגיה אחרת, נעימה יותר ופחות כוחנית. במטבחים "גבריים" רבים ראיתי מיליטנטיות שיוצרת כוחניות. זה הופך הרבה פעמים את הטבחים לחיילים, לטכנאים, והבישול שבא מהלב הופך לקרב תחרותי".

גם לשרייר אין ספק כי נוכחות נשית במטבח היא מבורכת. "כאישה", אומרת שרייר, "יש לי רגישות מסוימת וראייה מרחבית שאני מביאה ונותנת את הקסם שבגללו אני מצליחה, כך אני חושבת. ללא ספק הייתי רוצה לראות יותר נשים בתחום, אצלי במטבח למשל, עובדות בתפקידי מפתח רק נשים."

שרייר אף טוענת שלנשים יש יתרון על גברים: "הטעם שלנו קצת טיפה רגיש יותר. נשים הן בעלות רצון להאכיל באופן טבעי, זה נופל אצלנו על המקום המיתי וההיסטורי של להאכיל ולספק צרכים בסיסיים".

אגב, על פי לא מעט מחקרים מדעיים, שרייר ואור צודקות בטענתם לעליונות נשית. מחקרים רבים מצאו כי נשים הן טועמות יין רגישות וחדות יותר. המחקרים הוכיחו כי לנשים יש חוש טעם מפותח יותר מאשר לגברים, בשל כמות גדולה יותר של נקבוביות טעם על הלשון. עובדה זו למשל, גורמת להן לאהוב יינות עדינים יותר מגברים. עם נתונים כאלה, של טועמות-על, נשארת השאלה מתי נראה אותם יותר במטבחי המסעדות שלנו?