חוג המופלטה

בשנים האחרונות עברה המימונה מהפך, לפחות כפי שהיא נראית במסעדות. עכשיו מדובר לא רק בטקס התחנפות טלוויזיוני שבו פוליטיקאים מגיעים לבתי מכובדים, אלא גם באירוע הנחגג במסעדות ובבתי קפה בעיר. אם פעם הגאווה הגדולה של היום, המצוין על ידי יוצאי צפון אפריקה כסיום הרשמי של פסח, היתה להראות את יופיו הססגוני של שולחן הממתקים שהוכן בעמל רב על ידי בני - ובעצם בנות - הבית, עתה נוהרים המונים לרקוד במסעדות ולאכול מופלטות עם ריבת הבית, המוגשות על ידי מלצרים בלבושים מסורתיים. אז איך קרה שטקסים ביתיים שמהותם אירוח קיבלו גם הם גוון עסקי?

משרדי יחסי הציבור המתמחים בעולם המסעדנות קושרים לעצמם את הזרים והמופלטות על המהפך. מבחינתם, מדובר באימוץ חג נוסף אל לוח השנה במסגרת מאמצי הגדלת מספר המועדים והאירועים שהמסעדות נערכות אליהם. לדברי אשת יחסי הציבור אורלי סגל, במקרה של המימונה היה קל במיוחד לאזרח את החג במסעדות - "כי זה בפירוש חג שמח, והישראלים מחפשים מתי ואיפה אפשר לחגוג", היא מנמקת.

אחד מהחולקים כבוד למימונה הוא השף אביב משה ממסעדת מסה (הארבעה 19, תל אביב, טל' 6856859), שיציין השנה את החג בפעם השלישית במסעדה שלו. בשנתיים שעברו רשמו החגיגות אצלו הצלחה פנומנלית, גם בכמות החוגגים וגם בהתמסרותם לשינוי הפולקלורי.

הנתון המפתיע הוא שמשה כלל לא גדל בבית שבו נחגגה המימונה. "אני בכלל כורדי, וכורדים חוגגים את חגיגות הסהרנה", הוא אומר, "אבל הבאתי איתי את המימונה למסה אחרי שחגגנו אותה בבארכה, שבה עבדתי קודם ושהיתה היכל מרוקאי. באופן אישי אני מתחבר למטבח המרוקאי ומגיש את האוכל למימונה כמעט ללא שינויים: אני מכין טחול ממולא, קוסקוסים למיניהם, דגים מרוקאיים, מתוקים ומופלטות. זה מטבח ססגוני, עשיר ומדהים".

ואיך אתה מסביר את המעבר מחג ביתי לחג במסעדות?

"מבחינתי לחגוג במסה זה לחגוג בתוך הבית. זו דרך להזמין המון חברים ומכרים לאירוע שמח. אנחנו בונים שלושה אוהלים מרוקאים בחוץ ומחלקים במסעדה עצמה ובחלל הבר ריבות, מתוקים ומופלטות. עם החברים באים אנשים מכל הסוגים - פוליטיקאים, אנשים מעולם הבידור והאופנה - וכולם שותים תה מרוקאי עם צנוברים בפנים וערק, אוכלים ספינג' וריבות ורוקדים לצלילי מוזיקה מרוקאית".

אם חושבים על החג בכנות, אפשר להודות שהרבה מאוד אנשים שלא מהעדה המרוקאית נאלצו לחזר במרץ אחרי חבריהם המרוקאים כדי להיות מוזמנים לאחד האירועים הביתיים ולשים את ידיהם על התופינים הגאוניים (הרי מופלטות הן סתם סוג של פנקייק שכל פולני יכול להכין, אבל העוגיות המרוקאיות הן גאונות צרופה). כך שהשינוי באמת מאפשר להתענג על האוצרות הקולינריים הללו ללא כל הבחנה עדתית.

לעומת זאת, מי שבוחנת את התופעה בספקנות היא הדוקטורנטית ופעילת הקשת המזרחית מירב אלוף. "חגיגת המימונה במסעדות היא חלק ממהלך גדול יותר של אוריינטליזציה של הגורמה הישראלי", היא אומרת. "יש לזה סיבות פרוזאיות של שפים שינקו את האוכל מבית ההורים או הסבתא, אבל האוכל מוגש בקודים של סטייל בורגני ולסועדים מעונבים. לא כל אחד יכול להרשות את זה לעצמו. נכון שהפן הנחמד של התופעה מבטל את הצעידה של הפוליטיקאים שלא מעניין אותם אג'נדה תרבותית לאירועים האלה, ונכון שבסך הכל מדובר בתופעה חיובית, המראה שיש לחגיגה הזאת אפקט אוניברסלי ולא רק עדתי; אבל זאת תופעה לוקאלית, וממש כמו המוזיקה המזרחית, שהפכה אהובה אבל לא נכנסה לפלייליסט, גם במקרה הזה צריך לקחת את הדברים בפרופורציה".

ולמי שרוצה לברך בתרבחו ותסעדו, הנה עוד כמה מסעדות בתל אביב פרט למסה שיחגגו את המימונה (ב' 9.4, בערב):

בבנג'מין סיגל (רציף הרברט סמואל, טל' 5166224) יברכו את הבאים במגש זוגי (68 שקל) של מתוקים כמו גנאש שוקולד לבן וקוקוס, סיגרים מרוקאים חמים ממולאים שוקולד בלגי ואגוזים וספינג' מצופים, בתוספת קנקנן תה ורדים וקינמון. עוד בתוכנית: מופע ריקודי בטן, וכמובן מופלטות וריבות ביתיות (38 שקל למופלטה עם חמאה ודבש).

במארי (לינבלום 1, טל' 5100989) יציעו מופלטות חמאה ודבש, סלסילת עוגיות וקנקן תה מרוקאי עם לואיזה או נענע (55 שקל לסועד). מוזיקה מרוקאית תנוגן ברקע.

הביסטרו לה סנטרל (שד' רוטשילד 29, טל' 5667822) ידרים לצפון אפריקה ויספק ספיישל חריימה פירות ים, שיוגש עם ברוסקטה קלויה (46 שקל) וקוקטיילים על בסיס ערק (28 שקל).

בקפה~בר נונה (אבן גבירול 44, טל' 6966365) יגישו מופלטות קטנות וצ'ייסרים של ערק ב~10 שקלים.

בחבש (אלנבי 2, טל' 2100181~077) יחגגו את הגרסה שלהם למימונה _ הגדפט, טקס יהודי~אתיופי של החזרת החמץ הביתה. יהיו שם לחמים מיוחדים שיוגשו עם דבש, ולהקה אתיופית תנגן בכלים מסורתיים.